בנושאים: השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות; תחזוקת דרכים על ידי רשויות מקומיות; תכנון נקודתי ברשויות מקומיות; תחזוקה ובטיחות של מוסדות חינוך – בתי ספר על יסודיים; ביקורת פיננסית ברשויות מקומיות איתנות; טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן
המבקר אנגלמן: הממצאים שעלו מהדוח מטרידים. פול גז בניוטרל בתכנון: רוב מוחלט של התוכניות מושקע בקידום מעט מאוד יחידות דיור – כך מחמירים את יוקר הדיור ומנציחים את תופעת המאכערים שמהווה פתח לשחיתות. רק 36 מתוך 256 רשויות מוכרזות איתנות
השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות – מרכז מול פריפריה
רק 23% מהרשויות המקומיות שנבדקו דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושבים עם מוגבלות * 90% מהרשויות שולחות פעוטות למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה – ויש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 ק"מ ביום עד למעון ובחזרה
בשנת 2020 חיו בישראל כ-1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם כ-17% מכלל האוכלוסייה. המחלקות לשירותים חברתיים (המש"חים), הפועלות ברשויות המקומיות, הן הגורם העיקרי והישיר שעימו באים במגע האדם עם המוגבלות ובני משפחתו. מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה אחראי, בין היתר, להסדרה והאחדה של השירותים שמספקים המש"חים בתחום המוגבלות ולפיקוח על פעילותם.
בחודשים אפריל עד דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את השירותים שמספקות הרשויות המקומיות לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחותיהם, בדגש על הפערים בין המרכז לפריפריה במתן השירות. הממצאים המובאים בדוח מתבססים על ממצאי ביקורת עומק בעיריות אופקים, בני ברק ורמת השרון; במועצה המקומית כפר כנא; ובמועצות האזוריות אל-קסום וחוף הכרמל.
כן מתבססים הממצאים על תשובותיהן של 71 רשויות מקומיות על שאלון שנשלח אליהן. במסגרת הביקורת התקיימו ארבעה מפגשים מקוונים של קבוצות מיקוד שבהם השתתפו הורים לילדים עם מוגבלות מיישובים במרכז הארץ, הורים לילדים ולבוגרים עם מוגבלות מיישובים בפריפריה וכן אחים ואחיות של אנשים עם מוגבלות.
הביקורת העלתה כי מגוון השירותים המיועדים לאנשים עם מוגבלות והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות הפריפריה מצומצמים לעומת השירותים הללו והיקף כוח האדם העוסק בתחום ברשויות המרכז.
ברשויות הפריפריה מספרם של המועדונים החברתיים קטן, היציאה לנופשונים ממומשת בהן באופן חלקי, ובמרביתן אין גורם מתכלל מקצועי לתחום המוגבלות.
עוד נמצא כי יותר מחמש שנים לא התאים משרד הרווחה את הוראות תקנון העבודה הסוציאלית, את התעריפים, את השירותים ואת מערכות המידע לתפיסה שלשמה הוקם מינהל המוגבלויות במשרד הרווחה, ולפיה הטיפול באנשים עם מוגבלות ייעשה על בסיס תפקוד ולא על פי האבחנה הרפואית.
רק 23% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון דיווחו כי הן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושביהן עם המוגבלות.
"אנחנו לא מוכנים לקבל חיים של הדרה, אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה חלק מהסביבה שמקיפה אותו בלי התנצלויות ובלי תנאים", אמרו הורים שהשתתפו בקבוצות המיקוד של משרד מבקר המדינה. "באחד המקרים שניסינו להביא פעילות פנאי (לילדים) עם צרכים מיוחדים זה נכשל, לא התקבלנו בדלת פתוחה של העירייה. נאבקנו קשה והיינו צריכים להצדיק את קיומנו".
"אני לא צריכה מועדונית מיוחדת, אני צריכה חיי חברה עם חבר'ה צעירים", אמרה אישה עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת המיקוד של משרד מבקר המדינה. משתתפת אחרת העידה כי "חלק גדול מהעיר לא נגיש והמדרכות לא נגישות. אני לא יכולה להגיע לבריכה שהיא שני רחובות ממני בלי רכב, כי סגרו את הרחוב לכיסא גלגלים".
המבקר מצא כי 90% מהרשויות המקומיות שולחות פעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה. יש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 קילומטרים ביום עד למעון ובחזרה לביתם.
על פי החלטת ממשלה משנת 2014, גוף ציבורי המעסיק פחות מ-100 עובדים חייב להבטיח כי 3% לפחות מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות. החל משנת 2017 על גוף ציבורי גדול המעסיק 100 עובדים ומעלה – ובכלל זה הרשויות המקומיות – להבטיח כי 5% לפחות מבין עובדיו הם אנשים עם מוגבלות משמעותית. אולם בשנת 2021 כ-26% מהרשויות המקומיות בישראל שבהן רוב התושבים יהודים לא עמדו ביעד הייצוג ההולם במלואו, ובקרב רשויות שרוב תושביהן לא-יהודים – 62% מהן לא עמדו ביעד הייצוג ההולם במלואו.
כמו כן קיימים הבדלים ניכרים בין הרשויות בהעסקת עו"סים ייעודיים לתחום המוגבלויות – 78% מהרשויות המדורגות באשכול פריפריאלי גבוה מעסיקות עו"סים המטפלים רק בתחום המוגבלויות לעומת 15% מהרשויות המדורגות באשכול פריפריאלי נמוך. מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים והעו"סים העוסקים בתחומי המוגבלות פעלו במקרים שהונחו לפתחם, ולא היו פנויים להרחיב את מעגל הזכאים ומיצוי זכויותיהם של האנשים שלא פנו למחלקות ביוזמתם.
לפי הערכות, אנשים עם מוגבלות נפגעים מאלימות ומעבירות מין פי ארבעה עד פי עשרה יותר מהאוכלוסייה הכללית, אבל המבקר מצא כי משרד הרווחה אינו אוסף מידע הנוגע למקרי אלימות שבהם נפגעים אנשים עם מוגבלות כדי לטפל בתופעה. "הבן שלי היה קורבן של תקיפה ושל אונס והרשויות כמובן לא ספרו אותו", העידה אם לאדם עם מוגבלות שהשתתפה בקבוצת מיקוד של משרד מבקר המדינה. "הרשות המקומית הייתה צריכה לתת טיפול פסיכולוגי אבל צריך תור. אז ייתנו לו טיפול פסיכולוגי עוד שנתיים והוא בפוסט טראומה".
המצב כפי שהוא משתקף בביקורת זו מחייב את משרד הרווחה לפעול להרחבת השירותים הניתנים לאוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, להתאים את השירותים והתעריפים לתפיסה החדשה של המשרד ולייחד מחשבה כוללת לנושא המוגנות של אנשים עם מוגבלות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הגופים המופקדים על תחום המוגבלות – ובהם הרשויות המקומיות ומשרדי הרווחה, החינוך והפנים – יעמדו על הסיבות שהובילו לפערים הקיימים בין הרשויות ויגבשו פתרונות שיצמצמו פערים אלה. בנושא הנגשת השירותים – לרשויות המקומיות מומלץ לנקוט פעילות יזומה, ובשיתוף משרד הרווחה לאמץ פתרונות שיאפשרו את הנגשת השירותים.
תחזוקת דרכים על ידי רשויות מקומיות
57% מכלל הדרכים הציבוריות בישראל הן בתחום שיפוטן ואחריותן של הרשויות המקומיות * רק בכ-16 ק"מ מכ-695 ק"מ מאורך הכבישים בוצעו עבודות קרצוף וריבוד בשנים 2021-2019
תחזוקה שוטפת של כבישים היא המפתח לשמירה על חוזק הכבישים ואיכותם ועל בטיחותם ואיכות חייהם של משתמשי הדרך וכן להבטחת עלויות נמוכות בטווח הארוך. בחודשים יוני עד דצמבר 2022 בדק משרד מבקר המדינה את פעילותן של עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון (הרשויות שנבדקו) בשנים 2019 – 2021 בנושא תחזוקת הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן.
המבקר מצא כי אף שהדרכים העירוניות הן יותר ממחצית הכבישים בישראל, אין שום גורם ממשלתי המאסדר ומפקח בתחום תחזוקת הדרכים שבתחומי הרשויות המקומיות. העיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון מבצעות תחזוקת שבר – תחזוקה דחופה של תקלות שמתגלות – אולם היקפן של עבודות התחזוקה המונעת שבוצעו בהן קטן מאוד.
בשנים 2019 – 2021 ביצעו הרשויות שנבדקו עבודות תחזוקה בכ-16 ק"מ מתוך כ-695 ק"מ כבישים שבתחום שיפוטן (2.3%), בהיקף כספי של 103,711 אלפי ש"ח. המועצה המקומית כפר ברא אינה מבצעת כלל תחזוקה מונעת. הרשויות שנבדקו אינן מבצעות תחזוקה מונעת סדורה המבוססת על מצבן ההנדסי של המיסעות והמדרכות ועל צורכי התחזוקה.
עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון לא קבעו ולא הסדירו תוכנית עבודה, כהגדרתה בידי משרד הפנים, לתחזוקה של הדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן. בפועל, סדרי העדיפויות לביצוע העבודות לא נקבעו על בסיס ניתוח מצבן ההנדסי של המיסעות והמדרכות. עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון ביצעו בשנים 2019 – 2021 קרצוף וריבוד רק בכ-16 ק"מ מסך כ-695 ק"מ כבישים שבתחום שיפוטן (בשיעור של 0% – 6% מאורך הכבישים בהן), לעומת השיעור הנדרש – 30% (בהתאם לדרישה בנוהל פר"ת לבצע עבודות אלו לפחות אחת לעשר שנים).
עוד נמצאו פערי השקעה בתחזוקת דרכים בשנים 2019 – 2021, של מאות עד אלפי אחוזים ל-1 ק"מ כביש בין הרשויות שנבדקו, ובסדר יורד: גבעתיים – ממוצע השקעה בסך 540 אלפי ש"ח; חולון – 222 אלפי ש"ח; כפר ברא – 131 אלפי ש"ח; זיכרון יעקב – 46 אלפי ש"ח ולב השרון – 6 אלפי ש"ח.
המבקר אנגלמן ציין כי על הרשויות המקומיות מוטלת החובה לדאוג שהדרכים הציבוריות שבתחום שיפוטן יתוחזקו דרך קבע. עוד מומלץ כי עיריות גבעתיים וחולון, המועצות המקומיות זיכרון יעקב וכפר ברא והמועצה האזורית לב השרון יבצעו סקר מיסעות של כלל הדרכים שבתחום שיפוטן באופן עיתי וינהלו מסד נתונים עדכני לגבי עבודות התחזוקה שבוצעו. מומלץ למשרד הפנים ולמשרד התחבורה לפעול יחד לאסדרת תחום תחזוקת הדרכים ברשויות המקומיות, לגבש נהלים מפורטים לתחזוקתן של הדרכים הציבוריות שבתחום השיפוט של הרשויות המקומיות ולפקח על התחזוקה כאמור.
תכנון נקודתי ברשויות מקומיות
כ-60.8% מהתוכניות שהתקבלו במוסדות התכנון בישראל מאז 2016 היו תוכניות נקודתיות, אף שתרומתן למשק הדיור קטנה יחסית * שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על הוועדות לתכנון ולבנייה
בחודשים יוני-נובמבר 2022 ערך מבקר המדינה ביקורת בנושא תכנון נקודתי בוועדות מקומיות לתכנון ולבנייה (ועדות מקומיות), בוועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה (ועדות מחוזיות) ובמינהל התכנון.
חלק מהנושאים נבדקו בכל 131 הוועדות המקומיות במדינה, על פי דיווחים ונתונים שהיו בידי מינהל התכנון. בשש ועדות מקומיות: באר שבע, בת ים, גבעות אלונים, הוד השרון, נתניה וראשון לציון (מרחבי תכנון מקומיים שנבדקו) התקיימה בדיקת עומק.
המבקר מצא כי משנת 2016 התקבלו במוסדות התכנון בישראל 15,276 תוכניות נקודתיות (מהן 15,075 מפורטות), ששיעורן מכלל התוכניות היה גבוה (כ-60.8%). אף שמוסדות התכנון מחויבים להקצות משאבים לקידום תוכניות נקודתיות ואחרות כאחד, תרומתן של התוכניות הנקודתיות למשק הדיור קטנה בהרבה מתרומתן של התוכניות האחרות (6,442 תוכניות נקודתיות מפורטות הציעו תוספת של 86,277 יחידות דיור בלבד, ואילו 2,828 תוכניות אחרות הציעו תוספת של 958,222 יחידות דיור). בכלל הוועדות המקומיות פרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של התוכניות הנקודתיות שמציעות שינוי משמעותי ארוך בכ-60 ימים מפרק הזמן הממוצע הנדרש להליך התכנון של תוכניות שאינן מציעות שינוי משמעותי (כ-421 לעומת כ-361 ימים).
עוד עלה כי אף שמשקלן של תוכניות נקודתיות מפורטות בסמכות מקומית או מחוזית שהציעו תוספת יחידות דיור הוא כ-69.5% מכלל התוכניות המפורטות בשני מדרגי הסמכות שמציעות תוספת כזו, תוספת יחידות הדיור שהן הציעו היא כ-8.3% בלבד מכלל התוספת שהוצעה על ידי התוכניות המפורטות מסוג זה.
שיעורן הגבוה של התוכניות הנקודתיות מטיל מעמסה ניכרת על עבודת הוועדות בשני הדרגים – המקומי והמחוזי, דבר העלול לפגוע ביעילות תפקוד הוועדות וביכולתן להעניק שירות איכותי לציבור ולקדם מהלכים תכנוניים נרחבים וכוללניים יותר, ובעקיפין אף להגביר את חשיפת מוסדות התכנון ללחצים או לפניות מיותרות מצד בעלי עניין, משום שכל תוכנית מעין זו נדרשת לעבור את כל ההליך התכנוני. הטיפול בתוכניות נקודתיות המציעות שינוי משמעותי מביא להתמשכות הליכי התכנון, בעיקר בוועדות המקומיות.
הביקורת העלתה כי בקובץ הנתונים של מינהל התכנון חסרים מועדים רבים מאוד של שלבי הטיפול בתוכניות נקודתיות שמקודמות בוועדות המקומיות – לגבי מועדי חלק מהשלבים (פרסום ההפקדה בעיתון, סיום ההפקדה ופרסום האישור בעיתונים) היו החוסרים בשיעור העולה על 90%, ובשלבים "דיון להפקדה" ו-"החלטה לאשר" כמעט שלא תועדו המועדים כלל.
עוד נמצא כי מינהל התכנון לא קבע נהלים לגבי קבלת שירות ממוסדות התכנון באמצעות מייצגים ("מאכערים") ובדבר מגבלות שיש להחיל על עובדי מוסדות התכנון בעבודה מול מייצגים על מנת למנוע העדפות, משוא פנים ואי-שוויוניות במתן השירות ובקבלתו, וכן לא הנחה את הוועדות לקבוע ולפרסם נהלים בנושא. הוועדות המקומיות באר שבע, בת ים, נתניה, ראשון לציון ועיריית שפרעם לא קבעו מנגנונים למניעת תופעת המאכערים. מבין הוועדות שנבדקו רק הוועדה המקומית הוד השרון קבעה בשנת 2016 נוהל פנימי שמגדיר את הגורמים שיוכלו לקבל מידע ישירות ממחלקות ההנדסה, עם זאת נוהל זה לא פורסם לציבור.
השימוש בכלי התכנון הנקודתי נפוץ בישראל, ולעיתים אף נדרש לנוכח מאפייניה של מערכת התכנון וכדי להבטיח גמישות תכנונית. עם זאת, ראוי כי השימוש בכלי ייעשה במשורה, בהתבסס על ראייה תכנונית רחבה וארוכת טווח.
המבקר אנגלמן ממליץ כי התכנון הנקודתי יקודם תוך כדי בחינה של תוצאותיו, התקדימים התכנוניים העלולים להיווצר בגינו והשפעותיו המצטברות. עוד מומלץ כי ועדות מקומיות ומחוזיות יקבלו החלטות בעניין קידום תוכניות נקודתיות בהלימה לתוכניות הכוללניות שהוחלט לאשרן או לתוכניות המקודמות ובמקרים של סטייה מתוכניות אלו, הן ינמקו ויתעדו את החלטותיהן בפרוטוקול הדיון לשם הגברת השקיפות לציבור. המבקר ממליץ כי משרד הפנים והרשויות המקומיות יקימו מנגנוני פיקוח ובקרה על התקשרויות עם יועצים חיצונים. כמו כן, על הרשויות המקומיות להקפיד לפעול בהתאם להוראות הדין ולנוהל משרד הפנים בהתקשרויותיהן עם היועצים.
תחזוקה ובטיחות של מוסדות חינוך – בתי ספר על-יסודיים
ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות וכן ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה
לפי הנחיות משרד החינוך, על הרשויות המקומיות לדאוג להבטחת תנאים פיזיים נאותים ללימוד ולמשחק במוסדות החינוך שבתחומן.
בחודשים מאי – נובמבר 2022 בדק מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות בנושא התחזוקה והבטיחות של בתי ספר על-יסודיים (חטיבות ביניים ותיכונים). הבדיקה נעשתה ברשויות המקומיות הגלבוע, טמרה, מעלה עירון, נתניה, קריית אתא ושוהם. צוות הביקורת סייר ב-20 בתי ספר על-יסודיים ברשויות שנבדקו.
ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות. בביקורת נמצאו גם שירותים מוזנחים, מזגנים לא-תקינים, תקלות בחשמל ובתאורה, מחסור בשטחי הצללה, שולחנות וכיסאות ישנים ומחסור במרחבי למידה.
המבקר אף מצא ליקויי בטיחות בבתי הספר שנבדקו. ב-65% מהם נמצאו ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות או במתקני השתייה, במבדקים השנתיים שנערכו בשנים 2019 – 2022.
כמו כן נמצאה אי-הקפדה על עריכת מלוא הבדיקות התקופתיות הנדרשות ובתדירות הנדרשת למבנים ולמתקנים, וכן ליקויים ממושכים בחיבור לחשמל, בדרכי הגישה לבתי הספר וליקויי בטיחות במעבדות. שבע מעבדות בחמישה מתוך 20 בתי הספר שנבדקו נסגרו עקב ליקויי בטיחות לפרק זמן של שנה עד שנתיים.
המבקר אנגלמן ממליץ לרשויות המקומיות שנבדקו לשפר ולהגביר את פעילותן בכל הנוגע לתחזוקת מוסדות החינוך ואת טיפולן בהסדרת מפגעי הבטיחות למען הבטחת סביבה לימודית מיטבית ובטוחה לתלמידיהן.
ביקורת פיננסית ברשויות מקומיות איתנות
רק 36 רשויות מקומיות מתוך 256 רשויות מוכרזות כאיתנות * נכון לאפריל 2023 אף רשות מהמגזר הלא יהודי הוכרזה כאיתנה * 194 רשויות קיבלו מענק איזון בשנת 2019
תיקון פקודת העיריות בשנת 2014 היה נקודת מפנה ביחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי בישראל לאחר שהניח אבן יסוד בתהליך ביזור מוסדר של סמכויות שהיו נתונות עד אז למשרד הפנים, והעבירן לידי רשויות מקומיות שניהלו את ענייניהן הכספיים והמינהליים באורח תקין. אלו הוכרזו "רשויות איתנות", ונכון למועד הביקורת נמנות עם קבוצה זו 36 רשויות שמאכלסות 3.12 מיליון תושבים (33.7% מתושבי המדינה), ורובן מתאפיינות בהכנסות עצמיות גבוהות לתושב.
הכרזה על רשות מקומית כאיתנה פוטרת אותה מחלק מהדרישות הקיימות בדין המחייבות רשויות מקומיות באופן הרגיל, ובהן הדרישה לקבל אישורים ממשרד הפנים לפעולות כגון העברת תקציב, חתימה על חוזים למתן זיכיון, ביצוע פעולות במקרקעין, מחיקת חובות והתקשרות עם עובדים בחוזה אישי.
בחודשים מאי-דצמבר 2022 בדק מבקר המדינה את המנגנון המשמש את משרד הפנים להכרזה על רשויות מקומיות כאיתנות ולביטול ההכרזה, וכן לבדיקת ההתנהלות הפיננסית של הרשויות שהוכרזו ככאלה.
ביקורת עומק נעשתה בעיריות אשקלון, חולון, חיפה וכפר סבא, במועצה האזורית תמר ובמועצה המקומית אבן יהודה, וכן במטה משרד הפנים ובארבעה ממחוזותיו: דרום, חיפה, מרכז ותל אביב. ביקורת משלימה נעשתה בעיריות חדרה ורעננה, במועצה האזורית חוף השרון ובמועצות המקומיות ראש פינה, אזור וכפר שמריהו.
המבקר מצא כי משרד הפנים לא פעל לגבש נוהל סדור שיכלול לוחות זמנים ותחומי אחריות לניהול מנגנון ההכרזה על רשויות מקומיות כרשויות איתנות; מתוך תשע השנים שחלפו מאז נכנס לתוקף התיקון לפקודת העיריות, לא השלים משרד הפנים את הליכי הבחינה עד תומם בחמש שנים.
המבקר מצא כי ממוצע ההכנסות העצמיות לתושב בשנת 2019 ברשויות שהוכרזו כאיתנות היה גבוה ב-3,078 ש"ח (122%) מזה של רשויות שלא הוכרזו כאיתנות. רשויות שהוכרזו כאיתנות יכולות להשקיע שיעור גבוה יותר מתקציבן בשירותים עבור תושביהן לעומת רשויות אחרות. ואכן, בשנת 2019 ממוצע ההוצאה לתושב עבור שירותים מקומיים, כגון שירותי תברואה, שיפור פני העיר, פיקוח עירוני, תכנון עירוני, שמירה וביטחון – שירותים המשפיעים רבות על איכות חייהם של התושבים במרחב הפרטי והציבורי – היה 1,706 ש"ח ברשויות שהוכרזו כאיתנות – 556 ש"ח (48%) יותר מאשר ברשויות שלא הוכרזו כאיתנות (1,150 ש"ח).
21 מתוך 36 הרשויות המקומיות שהוכרזו כאיתנות משויכות לאשכולות 7 – 10 במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 15 משויכות לאשכולות 4 – 7, ואף אחת אינה משויכת לאשכולות 1 – 3.
בביקורת עלה כי מבין התנאים הפיננסיים שנקבעו כתנאים להכרה כרשות איתנה, יש תנאים שמרבית הרשויות המקומיות מתקשות לעמוד בהם, נכון לשנת 2019 (היעדר גירעון שוטף בשלוש השנים הקודמות [58%] ושיעור הכנסות עצמיות [77%]), ובהן גם רשויות שהוכרזו כאיתנות. מנגד, יש תנאי שמרבית הרשויות עומדות בו (שיעור גירעון מצטבר ויתרת אשראי [88%]) ותנאי שכמעט כל הרשויות עומדות בו (שיעור פירעון מלוות [99%]). כן נמצא תנאי פיננסי שהעמידה בו גוברת והולכת (שיעור גביית ארנונה מזערי גבוה מ-80%), ותנאי אחר, שהקושי לעמוד בו גובר והולך (שיעור הכנסות עצמיות מזערי של 62.5%).
אחד מתנאי הסף לקבלת מעמד של רשות איתנה הוא אי קבלת מענק איזון. המבקר מצא כי תנאי מקדמי זה מנע מ-194 רשויות מקומיות (76%) שקיבלו מענק איזון בשנת 2019 לקבל מעמד איתנות, ומ-11 מהן נמנעה האפשרות להיות מוכרזות כאיתנות אף שהן זכו למענקי איזון בשיעור של עד 2% מהכנסותיהן – שיעור שאין בו כדי להצביע על התנהלות פיננסית שאינה תקינה או על תלות משמעותית בשלטון המרכזי.
הביקורת אף העלתה ליקויים בשימוש שעשה משרד הפנים בתבחיני מינהל תקין לצורך גיבוש חוות דעתו של מנכ"ל המשרד טרם ההכרזה. נוסף על כך נמצאו ליקויים בבקרה העצמית ברשויות שנבדקו בביקורת עומק בתחומי מנגנון הביקורת הפנימית ואישור התקציב הרגיל. עוד עלה כי הרשויות עושות שימוש חלקי בלבד בהקלות שהן זוכות להן בדרישות האסדרה מצד משרד הפנים. שימוש זה מושפע, בין השאר, ממאפייניה של כל רשות ומצרכיה.
כן עלה כי ההכרזה על רשויות מקומיות כאיתנות מונעת מהן לזכות במענקים ממשלתיים מסוימים, והדבר עלול להשפיע על מידת המוטיבציה שלהן לעמוד בתנאים ובתבחינים הנדרשים כדי להיות מוכרזות כאיתנות.
המבקר אנגלמן ממליץ כי משרד הפנים יפעל לתיקון הליקויים ולבחינת ההמלצות האמורות בפעולותיו לביזור סמכויות לרשויות מקומיות – הן בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לרשויות שלהן יבוזרו הסמכויות והן בהפעלת מנגנון עקבי ושקוף, הכולל תשתית מוסדרת לבקרה על הסמכויות המבוזרות. כמו כן, על הרשויות המקומיות שנמצאו ליקויים בהתנהלותן בדוח זה לפעול לתקנם.
טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן
שיעור האזרחים הוותיקים בישראל עומד על 12% *42% מהאזרחים הוותיקים שהשתתפו בסקר שערך משרד מבקר המדינה אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות
הזדקנות האוכלוסייה היא תופעה כלל-עולמית המציבה אתגרים חדשים בפני גורמי מקצוע בתחומי החברה, הרווחה והרפואה. גם בישראל ניכרת מגמת עלייה בתוחלת החיים, ולשלטון המקומי תפקיד מרכזי במתן שירותים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים ובפיתוח פתרונות לצרכיה הייחודיים. בישראל חיים 1.16 מיליון אזרחים ותיקים, ושיעורם באוכלוסייה הכללית הוא 12%.
בחודשים מאי-נובמבר 2022 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על טיפול הרשויות המקומיות באזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן. הביקורת נעשתה בתשע רשויות מקומיות (אלעד, אשקלון, מעלות-תרשיחא, נס ציונה, נצרת, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד).
הועלה כי גובה התקציב השנתי לאזרח ותיק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2021 ברשויות המקומיות שנבדקו היה בין 141 ל-772 ש"ח. ממצאי הביקורת מעידים שהרשויות המקומיות שנבדקו לא ערכו סקרי צרכים ושביעות רצון ולא הכינו תוכניות אב להיערכות להזדקנות האוכלוסייה.
ברשויות המקומיות שנבדקו אין מידע מלא ומעודכן על פרטיהם של כלל האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן אשר יכול לייעל את ערוצי הקשר עימם ולסייע להם הן בשגרה והן במצבי חירום.
מספר המשתתפים הממוצע בחודש במרכזי היום ובמועדונים מועשרים ברשויות המקומיות שנבדקו נמוך ונע בין 9% ל-30% מהאזרחים הוותיקים המטופלים במחלקות הרווחה.
בעניין הנגשת המידע לאזרחים הוותיקים ומיצוי זכויותיהם עלה כי המידע באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות אינו בולט ואינו זמין בקלות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, וכי לא כולם ערים לזכויותיהם.
עוד נמצא כי מספר המטופלים הממוצע למשרת עובד סוציאלי ביחידות לאזרחים ותיקים ברשויות האמורות היה 126 – 444, וכי משרד הרווחה לא קבע את המספר המרבי של אזרחים ותיקים מטופלים למשרת עובד סוציאלי ולא הגדיר דרישות ניסיון והכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים המטפלים באזרחים ותיקים.
שש מהרשויות המקומיות שנבדקו, אשקלון, נס ציונה, ערד, קריית ביאליק, שדות דן ותל מונד לא ניצלו את מלוא התקציב שהקצה להן משרד הרווחה בתחילת 2021 לצורך הטיפול באזרחים הוותיקים
מסקר האזרחים הוותיקים שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 42% מהם אינם מכירים את פעילויות הפנאי שמספקות הרשויות המקומיות, וכי 64% מהאזרחים הוותיקים המכירים את הפעילויות משתתפים בהן; מרבית האזרחים הוותיקים (63%) בוחרים שלא להשתתף במסגרות המוצעות להם בשל חוסר עניין.
הבדיקה העלתה כי המידע באתרי המרשתת של הרשויות המקומיות שנבדקו, אינו בולט ואינו זמין בקלות עבור אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ולא כולם ערים לזכויותיהם.
עוד עלה מסקר האזרחים הוותיקים כי אזרחים אלה מצפים מהרשויות המקומיות שייצרו איתם קשר, ו-84% מהם העידו שהרשות המקומית לא פנתה אליהם ביוזמתה.
כמו כן, לאחר חלוף כשישה חודשים ממועד הגשת סיכום המלצות הוועדה במאי 2022, משרד הרווחה טרם יישם את המלצותיה ובהן עידוד הפעלת מרכז יום כמרכז מפגש, הקמת מועדוני מופ"ת (מועדון מועשר פלוס תזונה) בתוך מרכזי היום והארכת שעות הפעילות.
המבקר אנגלמן ממליץ שהרשויות המקומיות ירחיבו את ערוצי הקשר עם האזרחים הוותיקים שבתחום שיפוטן וישפרו את הנגשת המידע עבורם. עוד מומלץ למפות את הצרכים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולהכין תוכניות אב שיכללו מטרות ויעדים ארוכי טווח, שעל פיהם ייקבעו המענים לצרכים של אוכלוסייה זו, ששיעורה באוכלוסייה צפוי להמשיך לגדול בשנים הבאות.
