השבוע אנו קוראים על פרשת המרגלים. משה שולח אנשים בעלי שיעור קומה (נשיאי השבטים), לתור את הארץ כהכנה לכניסת עם ישראל כולו, ואשר כניסתם לארץ הייתה אמורה לסגור את התקופה של יציאת מצרים. אבל המרגלים חוטאים ובשל כך נאלץ העם שהיה קרוב מרחק נגיעה אל הארץ המובטחת להסתובב במדבר 40 שנה.
כשאנו מבקשים להתעמק בסוגיית החטא והעונש נדמה לנו כי חטאם של המרגלים לא היה נורא כל כך או לפחות נראה שאין מידתיות בין החטא לבין העונש. הלא הם אמרו את אשר הם ראו ומדוע עליהם להיענש על כי ביצעו את משימתם ?!
התשובה לעניות דעתי נמצאת דווקא בהפטרה. פרשת מרגלי יהושע. שתי הפרשיות מספרות על שליחת מרגלים במטרה לבדוק את הארץ לפני הכניסה אך המשכי הסיפורים וסופם שונים מאוד.
מרגלי משה, שהיו 12 במספר מסתובבים בארץ באין מפריע , אפילו מספיקים לסטות ממסלולם לשם ביקור היסטורי בחברון, מביאים מפירות הארץ וחוזרים לדווח למשה. ואילו שני מרגלי יהושע המתגלים כבר בהתחלה, מספיקים להיות רק ביריחו ובלילה כבר עושים דרכם בחזרה לגלגל מדווחים באופן הפוך למרגלי משה: וַיֹּאמְרוּ, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, כִּי-נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ; וְגַם-נָמֹגוּ כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפָּנֵינוּ.
איך זה ייתכן? מרגלי משה שמשימת הריגול שלהם הייתה מוצלחת מאוד ונמשכה 40 יום מדווחים, כי "לא נוכל לעלות" ואילו מרגלי יהושע שנכשלו במשימת הריגול שלהם מדווחים, כי "נתן ה' בידינו את כל הארץ".
השוני במסקנות הוא שוני מהותי בגישה של שתי קבוצות הריגול. מרגלי משה מדווחים על "ארץ אוכלת יושביה" כי הקב"ה "דאג" שהעם בכנען יהיה עסוק בלקבור את מתיו וכך לא ישימו לב לראשי השבטים המטיילים ביניהם. אך המרגלים לא השתוממו מהעובדה שלא נתפסו למרות שלא היו מיומנים בריגול (ההיפך הם ראשי שבטים הם רגילים לכבוד והדר ולא לסתר וצניעות) ומסיקים כי הארץ קשה ולא כדאי להיכנס אליה. כלומר, פירשו את הטובה שה' עשה להם לרעה וזורעים פחד וחשש בעם, ואילו מרגלי יהושע, שנערמו עליהם קשיים רבים במהלך ריגולם, ומצליחים להביא איתם "רק" אמירות מיושבי הארץ, מחפשים את הטוב שבסיפורם ומחדירים אמונה ומוטיבציה בעם.
כולנו עוברים חוויות נעימות וחוויות פחות נעימות במהלך חיינו. השאלה היא על מה אנחנו שמים את הפוקוס : על הטוב או על הרע? מה אנחנו רואים קודם, את חצי הכוס המלאה או דווקא את החצי הריקה? רק טוב ואור לכולנו.
כניסת השבת : 19:31
יציאת השבת : 20:33