"לניצולי השואה יש הרבה התמודדויות קשות"

6 0

בני לייזר, המשמש כמנכ"ל משותף במרכז 'אלה', המתמחה בטיפול ובייעוץ נפשי, רואה במרכז המציין 40 שנה להווסדו, שליחות חברתית ומצפונית.

פעמיים בשנה, פלוס מינוס, עוסקת התקשורת במצבם של ניצולי השואה, אלה שעדיין נותרו בחיים. לרוב, הציבור מצקצק בלשונות, כואב את הכאב וממשיך הלאה. מי שנותרים להעניק סיוע ולטפל בשאר ימות השנה הם, בין השאר, אנשי מרכז 'אלה', המציין בימים אלה 40 שנה להווסדו. בני לייזר, מנכ"ל משותף במרכז 'אלה', המתמחה בין שאר התחומים בטיפול ובייעוץ נפשי לניצולי שואה, רואה בעבודתו שליחות.

yf

בני לייזר. צילום יובל יוסף

"כשהייתה ההבנה בצורך ובמורכבות הקיימים בטיפול הנפשי בניצולי השואה, הוחלט לפני 40 שנה, על-ידי יהודים מהולנד, להקים את המרכז", מספר בני לייזר, המשמש כמנכ"ל משותף בעמותה ביחד עם יעלה כהן: "זאת הייתה המטרה המקורית לשמה הוקמה העמותה. עם השנים הפכנו לארגון שמספק שירותים למען כלל החברה. חלק גדול מהשירותים שלנו מכוונים לאוכלוסיית הניצולים, אךכדי לקיים את עצמנו כגוף, הרחבנו את השירותים לארבעה תחומים מרכזיים".

התחום המרכזי הוא כידוע סיוע לניצולי שואה. איזה שירות אתם מספקים בנושא הזה?

"בעניין הזה אנחנו משמשים כאחת העמותות המסייעות לניצולי שואה בארץ, בתור ספקית של הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, המממנת את השירותים הניתנים. הניצולים זכאים לטיפול נפשי ואנחנו מספקים את השרות. בפועל הדבר מתנהל כאשר הניצולים מקבלים ממשרד האוצר מכתב שהם זכאים לכך, ואז הניצולים פונים אלינו ומבקשים את הסיוע. מעבר לכך, אנחנו מנסים להנגיש את השירות הזה גם בקשר בו אנחנו נמצאים עם לשכות הרווחה והעובדים הסוציאליים בקהילה וכן כשאנחנו מגיעים למרכזי יום ובתי אבות ברחבי הארץ. אנחנו מנסים להגיע לניצולים בכל הצינורות המקובלים ולכן מאוד משמעותי שאנשים יכירו אותנו וידעו לפנות אלינו בעת הצורך".

איך מתנהל הטיפול והאינטראקציה עם הניצולים?

"לאחר פנייה אלינו, מגיע אל בית הניצול פסיכולוג או פסיכותרפיסט ועורך עמו שיחת היכרות, מבין מהם את הצרכים שלו ולפיהם מתאים לו את המטפל. בהמשך מתקיימים מפגשים עם המטפל פעם בשבוע, בהם נערכות שיחות במשך שעה. מכיוון שניצולי השואה הם אוכלוסייה מבוגרת, השיחות לא תמיד מספקות את הצרכים שלהם ולא תמיד הן מתאימות. לכן,ישנן אפשרויות אחרות שכוללות טיפולים באמצעות מוזיקה, אמנות, דרמה ועוד".

yf2

צילום יח"צ

מהתגובות שאתם מקבלים מהניצולים וממה שאתם רואים, מהו האפקט של הטיפולים?

"אנחנו רואים עד כמה משמעותיים הטיפולים האלה עבור ניצולי השואה. כידוע, מדובר באוכלוסייה מבוגרת. לחלקם אין משפחות והם מרגישים בודדים מאוד. המפגשים האלה מסייעים להם גם ברמה הנפשית וגם ברמה החברתית. יש מישהו שעוזר להם, מקשיב להם ומלווה אותם בקשיים שלהם. לניצולי השואה יש הרבה התמודדויות קשות, שנובעות מהדברים שהם חוו בשואה, וכן מהקשיים המאפיינים את הגילאים האלה. העובדה שמישהו מקצועי נמצא שם ומסייע להם, משפר את איכות החיים שלהם ומאפשר להם לחיות את חייהם בכבוד".

מעבר לניצולי שואה, ישנם שירותים נוספים שהעמותה מספקת. מהם השירותים?

"שירות נוסף ומשמעותי שאנחנו מספקים הוא הפעלת מרכזי סיוע למשפחות שחוו אובדן פתאומי עקב רצח, תאונה או התאבדות. זהו פרויקט שממומן באמצעות משרד הרווחה וברגע שמדווח לנו על אסון, יש לנו עובדים סוציאליים באזורים בהם אנחנו פעילים, שנכנסים למשפחה ומעניקים את הטיפול הנפשי למי שזקוק לכך. יש לנו ארבעה מרכזים שפועלים בחיפה, חדרה, ירושלים וכפר קנא. בנוסף, לעיתים האנשים שזקוקים לטיפול נמצאים במצב נפשי ירוד ואין להם את הכוחות הנפשיים לצאת מהבית ולהגיע אלינו. במצב כזה המטפל שלנו מגיע עד לבית המשפחה".

מעבר לשירותים האלה, שממומנים לחלוטין, ישנם עוד שירותים מסובסדים נכון?

"בהחלט כן. מכיוון שאנחנו בקשר עם מאות מטפלים, המתמחים לא רק בטיפול בניצולי שואה ובאובדן פתאומי, יש לנו האפשרות לספק טיפולים לכלל האוכלוסייה. מדובר בטיפולים שניתנים לכל מי שזקוק לעזרה נפשית ולא צריך לעמוד באיזה שהם קריטריונים בכדי לקבל אותם. השירותים ניתנים בתשלום אמנם, אך מסובסדים באופן משמעותי ולכן התשלום מופחת בהרבה ממה שקיים ברוב הקליניקות בשוק. השירות הוא ברמה גבוהה וטובה מאוד, ובנוסף, חוסך מהמטופלים את הבירוקרטיה והתורים הארוכים שבמקומות אחרים. האנשים פונים אלינו ובתוך כמה ימים הם מקבלים את השירות ללא המתנה וביעילות".

איך עובד השירות מבחינה פרקטית?

"כל מי שמעוניין בסיוע נפשי יכול לפנות אלינו. אנחנו מפנים אותו למנהל האזורי במקום בו הוא נמצא ואיתם אפשר לתאם את שיחת ההיכרות הראשונה. הכול מאוד מסודר ומהיר, ומעבר לכך קיימים גם הטיפולים הנוספים שציינתי, שנעשים באמצעות מוזיקה ואמנות, שגם אותם ניתן לקבל".

שירות נוסף שאתם מספקים כולל הדרכות. במה מדובר?

"מכיוון שקיים אצלנו הרבה ידע עם מגוון המטפלים שעובדים אתנו, יש לנו את היכולת לקיים הדרכות וסדנאות לאנשי מקצוע מתחומים שונים. אם יש איזו שהיא חברה שמעוניינת למשל להעביר סדנא כלשהיא למנהלים שלה, אנחנו יכולים להציע מגוון פתרונות ולתפור חליפה לכל בקשה. יש לנו את המענה למגוון דברים. בנוסף, אנחנו מבצעים הכשרות גם למתנדבים בתחומים שונים ומכשירים אותם לעבודה התנדבותית".

 

צילום תמונה ראשית: צילום יח"צ, מימין לשמאל: יעלה כהן, מנכ"לית משותפת מרכז אלה, לימור לבנת, יו"ר הקרן לרווחה ונפגעי השואה, ובני לייזר, מנכ"ל משותף למרכז אלה

Related Post

מפרו לשומרון

Posted by - 26 בפברואר 2020 0
במסגרת סדרת המפגשים של מיזם "ח(כ)מין בחמישי", המשותף למחלקה לתרבות תורנית בהפעלת  "רגעים" העמותה לחינוך בלתי פורמלי ולעמותת חזון לאומי,…

היכלי התרבות ברחבי הארץ עתרו לבג"ץ נגד משרד התרבות ומשרד האוצר בטענה לאפליה

Posted by - 5 בנובמבר 2020 0
ברחבי הארץ ישנם כ- מאה היכלי תרבות מדן ועד אילת. היכלי התרבות מהווים אבן שואבת לשוחרי התרבות בקהילה והם מנגישים ממגוון מופעי הבמה לכל שכבות הגיל בדגש על חינוך לתרבות בגיל הצעיר ומגוון מופעים לקהילת האזרחים הוותיקים אשר נהנים ממפגשים קבועים בהיכלי התרבות הפזורים ברחבי הארץ.  מאת : חן כהן היכלי התרבות הם מנוע הצמיחה של תעשיית התרבות בארץ- תיאטראות, תזמורות, שחקנים, אמנים, מפיקים, עובדי במה ועוד ועוד אשר נשענים כולם על פעילות היכלי התרבות ברחבי הארץ. רוב רובן של הכנסות היכלי התרבות מבוססות על הכנסות עצמיות ממכירת מנויים וכרטיסים, ובתקופה זו הכנסתם ירדה, בחלק מהמקרים, עד כדי 90%. במצב זה, בלא תמיכה משמעותית של משרד התרבות, חלק ניכר מההיכלים לא יוכלו לצלוח את המשבר ואזרחי ישראל רבים פשוט לא יוכלו להמשיך ולצרוך תרבות. אמנם משרד האוצר יחד עם משרד התרבות הקצו סכום של 200 מיליון ש"ח לטובת התמודדותם של מוסדות התרבות עם משבר הקורונה, אך הכסף יועד באופן בלעדי לטובת מוסדות תרבות יוצרים אשר נתמכים באופן שוטף על ידי המשרד וממוקמים בעיקר במרכז…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות