מחלת המין הנפוצה ביותר בקרב גברים ונשים פעילים מינית, היא כמובן וירוס הפפילומה האנושי (HPV). הווירוס מטיל האימה מכיל קבוצות של למעלה מ-200 זנים, שחלקם ידועים כגורמים להתפתחות סרטן מסוגים שונים: סרטן צוואר הרחם, סרטן הפין ועוד.
המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) מעריך, כי בקרב הגברים הפעילים מינית, כ-90% יידבקו בפפילומה במהלך חייהם, ואצל הנשים הפעילות מינית תתרחש הדבקה בקרב כ-80% מהן. והנה נתון אחד עוד פחות נחמד מאלה: אצל כמחצית מהנדבקים, תתרחש הדבקה בזנים מסוימים של הווירוס שעלולים לגרום להתפתחות סרטן.
כמו שניתן להבין מהנתונים הללו,וירוס הפפילומה ניתן להעברה בקלות רבה יותר, דווקא משום שלא תמיד הנשא יודע על קיומו. לכן בכל מגע מיני (אוראלי, וגינלי או אנאלי) עם אדם שאינו מחוסן מפני הנגיף, קיימת סכנה להדבקה בhpv. שימוש בקונדום, לצערנו, לא תמיד יעזור.
ממעללי נגיף הפפילומה בישראל- הסכנות וההשלכות
בישראל, כ- 5,000 נשים בשנה מאובחנות עם תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם, כאשר כ-200 מהן התאים כבר התפתחו לסרטן, ולכן הן מאובחנות כחולות בסרטן צוואר הרחם.
בנוסף לסרטן צוואר הרחם, בכל שנה מתגלים בישראל כ-100 גברים ונשים עם סרטן הפה והלוע, ועוד כ- 60 אנשים עם סרטן פי הטבעת. כמו כן, הנגיף גורם בכל שנה להתפתחות קונדילומה (יבלות באברי המין) בקרב כ-20 אלף ישראלים, ולמרות שקונדילומה היא תסמין פחות מסוכן של הנגיף, היא עדיין גורמת לסבל רב וטיפולים כואבים.
חיסון נגד פפילומה- ההגנה הטובה ביותר
נאמר זאת באופן ברור: חיסון נגד פפילומה מהווה את קו ההגנה החזק ביותר אל מול הנגיף: הוא מונע הדבקה בנגיף ומפחית באופן כמעט מלא (90-99%) את הסיכון לחלות בסוגי סרטן שונים. בישראל ישנן שלוש תרכובות שונות לחיסון הפפילומה, כאשר תרכובת החיסון Gardasil-9, מספקת את ההגנה המקסימלית מפני הדבקה בתשעה זנים של נגיף הפפילומה, ביניהם הזנים האחראיים להתפתחות סרטן צוואר הרחם, וכן הזנים שגורמים ליבלות באיברי המין, סרטן הפה והלוע, סרטן פי הטבעת וסרטנים אחרים באברי המין אצל גברים ונשים.
מדוע חשוב לחסן נגד פפילומה בגיל מוקדם?
בישראל, גיל 17 הוא הגיל הממוצע שבו מתחילים לקיים יחסי מין, אולם חשוב לחסן את הילדים עוד לפני, כאשר משרד הבריאות דואג לחסן את הנוער במסגרת בית הספר כבר בגיל 13. כן, מתחילים לחסן את הילדים לפני הגיל הממוצע לתחילת קיום יחסי מין, משום שבגיל צעיר קיים סיכון גבוה יותר להידבקות בנגיף: כמחצית מההדבקות מתרחשות בשלוש השנים הראשונות להתחלת קיום יחסי מין.
הסיבה לכך נעוצה בקלות הראש היחסית ובסקרנות שיש בגיל צעיר בנוגע לקיום יחסי מין. בגיל זה פחות מודעים לסכנות הכרוכות בקיום יחסי מין ולחשיבות שבהגנה מפני הדבקה. יחסי המין מתקיימים כגילוי, התנסות ובדיקה, עם פרטנרים שעשויים להתחלף מעת לעת, מה שעלול להגביר את הסיכון לחשיפה.
סיבה נוספת לחשיבות שבהתחסנות בגיל צעיר היא, שלמרות שהיינו רוצים להאמין שהילדים שלנו יתחילו את חיי המין שלהם בגיל האידיאלי מבחינתנו, איננו יכולים לדעת מתי באמת הם יתחילו בכך. גם אם הם לא יקיימו יחסי מין מלאים כבר בגיל 13, הם יכולים בהחלט להתחיל לחקור את התחום, וחשוב להגן עליהם מראש. כמו שאמרנו, ההדבקה לא מתרחשת רק בקיום יחסים מלאים ומספיק מגע של עור בעור כדי לגרום להדבקה.
אז כן, זה לא פשוט להתחיל לחשוב על הילדים שלנו באופן הזה, אבל חייבים להגן עליהם במקרה שבו הם מתחילים להיות פעילים מינית ללא ידיעתנו או מבצעים החלטות לא אחראיות בפעילות המינית שלהם. ואם אתם זקוקים לסיבה נוספת לחיסון ילדים בגילאי 12-13, אז חשוב שתדעו: בגיל צעיר יותר, החיסון יעיל יותר משום שתגובת מערכת החיסון בגילאים הללו טובה יותר- הגוף מפתח נוגדנים ברמה גבוהה יותר, ובשל כך ניתנות רק שתי מנות חיסון ולא שלוש (כפי שניתן לנוער החל מגיל 15).
את המאמר כתב ד"ר גיא גוטמן, רופא נשים בכיר בקופ"ח כללית
קרדיט לתמונה: pixabay
