הסערה הציבורית, בעד ונגד, החלטתה של מנחת טקס הדלקת המשואות, עו"ד לינור אברג'יל, לחבוש לראשה כיסוי ראש, נוגעת ישירות לעולם האופנה אך גם לעצמאות וזכות הבחירה.
"סערת לינור אברג'יל" בעקבות הופעתה, בטקס הדלקת המשואות אותו הנחתה שלראשה כיסוי ראש, הביאה אותי לכתיבת שורות אלו, המתאימות מאוד גם לתקופה זו בה אנו דנים המון בנושא העצמאות.
כחלק מניסיוני המקצועי כמלבישת נשים, אני פוגשת בנשים מגוונות. לכל אחת מאתנו יש את "שק האמונות" שעמו אנו מסתובבות בעולם, והוא זה שמכתיב את מרבית ההחלטות שלנו לגבי הנראות החיצונית שלנו.
לכל אחת מאתנו יש גם את האמונות המגבילות המכתיבות את אופן הלבוש שלנו (וכיוצא מכך גם את ההרגשה שלנו). האמונות האלה נחלקות לשני חלקים: אמונות פנימיות שהתבססו עם השנים ואמונות שהחברה מכתיבה לנו.
לאורך השנים בעבודתי עם נשים שמעתי על המון החלטות נוקשות לגבי איסורי לבוש, שאותן נשים הטילו על עצמן! בדרך כלל זה נבע, כי הן פחות אהבו איבר או חלק בגופן כפי שהן היו רוצות.
לא אשכח את אותה אישה בוגרת, בעלת עור לבן ויפהפה, שסיפרה לי בעת פגישת שופינג משותפת, שהיא אינה לובשת בגדים קצרים. בתחילה לא הבנתי מדוע, כי לא ראיתי שום סיבה בעולם שהיא לא תוכל לחשוף את זרועותיה או רגליה.
לאחר בירור מעמיק ועדין (ואחרי שווידאתי שזה לא מטעמי צניעות וכדומה), הבנתי את העניין. מסתבר שכאשר הייתה קטנה, לא הפסיקו להקניט אותה בקשר לעורה הבהיר. כבר אז, כילדה, היא החלה להסתיר אותו. לאחר כמה מדידות של בגדים קצרים, היא נוכחה לדעת שהשד אינו נורא כמו שתיארה לעצמה בראשה כל השנים. בהמשך אף עדכנה אותי שהחוק הקשוח שהחזיקה בו והקפידה עליו לאורך שנים נשבר, והיא מצליחה לשלב במלתחתה בגדים קצרים
כנשים, אנו נוטות להחמיר עם עצמנו בעת בחינת השתקפותנו במראה. אינני מכירה המון נשים שיסתכלו במראה ויראו את העיניים היפות או את הגוף המקומר והנשי. רובנו, נעמוד ונצליח להבחין רק ב"פגמים" שלנו. רק במה שאיננו אוהבות בגופנו. "הסיפורים" האלה שאנו מספרות לעצמנו, הם חלק כל כך גדול ומשפיע בהתנהלות היומיומית שלנו.
אז נכון, בימינו לנשים יש את האפשרות לבחור בכל בוקר את מלבושיהן על פי דעתן האישית והחופשית, אבל אנו יכולות להבחין בקלות שגם בשנים אלה אנו מושפעות המון מתכתיבי החברה. למשל: אותו שופט בדימוס, שמשום מה חושב שיש לו את הזכות להעיר הערות נבזיות על מלבושיה של מיס עולם לשעבר – כיום אישה חרדית ומאמינה, עם טעם מדהים באופנה. אני תוהה לעצמי: האם באותה קלות היה כבוד השופט מביע את מילות הארס שלו אם, למשל, היה מדובר על גבר חובש כיפה? אינני בטוחה כלל. כאמור, אנו מושפעות גם מהתכתיבים הפנימיים שאנחנו שמות לעצמנו.
כדי לחדד את הנקודה אדגיש: כולנו שבויות ב"תבניות" שונות ומשונות לגבי הנראות שלנו. זה יכול להיות משהו ששמענו מהחברה סביבנו, או אידיאל יופי כזה או אחר. מניסיוני, ה"שוטר" הכי קשוח יושב אצלנו בראש. ("את זה אסור לי ללבוש כי", "וזה לא מחמיא לי כי"). אני מבקשת מכן, עכשיו בתקופה היפה הזו של יציאה מעבדות לחירות, פריחת האביב ואדי יום העצמאות שעוד מרחפים באוויר, בואו נשתחרר לפחות מהשוטר הפנימי הזה, כי בחוץ ישנם הרבה שוטרים חיצוניים. זה הזמן לעשות חישוב מסלול מחדש, והרי חכמים ממני כבר אמרו: "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים".
טיפ מעדי: אני ממליצה לנסות. כאשר אתן מבחינות בבגד שעושה לכן שמח בלב, ופתאום קופץ "השוטר הזה" שאומר לכן למה אסור לכן ללבוש אותו, תנסו למדוד אותו בכל זאת. מקסימום תצליחו.
הכותבת, עדי דואק, מתמחה בסטיילינג אישי והום סטיילינג ומעבירה סדנאות לקבוצות מגוונות. הצטרפו לדף הסטיילינג: @Adi's Life Style או התקשרו 054-6899090
בתמונה הראשית: לינור אברג'יל. צילום מסך – תאגיד השידור כאן 11
