מי נוסע יותר ברכב הפרטי: מרכז או פריפריה? איפה מדורגים תושבי נתניה, רעננה והרצליה? עמותת אור ירוק עושה לנו סדר.
מי נוסע יותר ברכב הפרטי ופחות בתחבורה הציבורית? האם תושבי הפריפריה משתמשים יותר ברכב הפרטי? או שאלה דווקא תושבי המרכז שמשתמשים בו יותר?. נתונים חדשים שהגיעו לידי עמותת אור ירוק חושפים כי תושבי המרכז נוסעים פחות ברכביהם הפרטיים באופן משמעותי לעומת תושבי הפריפריה. ניתן לשער הסיבה נעוצה בכך שלתושבי המרכז המתגוררים בערים ישנן אפשרויות מגוונות ורבות יותר לנסיעה בתחבורה הציבורית לעומת תושבי הפריפריה המרוחקים.
עד כמה קשה מצב התחבורה הציבורית בפריפריה? מניתוח של עמותת אור ירוק לנתוני הלמ"ס לשנת 2017 עולה, כי מי שנסעו הכי הרבה מכל המדינה ברכבם הפרטי הם דווקא תושבי רהט, שגומעים מדי שנה 22.3 אלף קילומטר בממוצע ברכב הפרטי. מדורגים מיד אחרי רהט ברשימה הם תושבי ערד אשר נוהגים 20 אלף ק"מ בממוצע לשנה, ולאחריהם תושבי כפר קאסם שנוסעים 19.4 אלף ק"מ לשנה בממוצע, תושבי עראבה עם 18.4 אלף ק"מ, ואחריהם תושבי שדרות שנוסעים בממוצע 18.2 אלף ק"מ בשנה.
נתניה מדורגת במקום ה-53 (מתוך 77) בכמות הנסיעה של רכב פרטי. תושבי העיר נוהגים 14.4 אלף ק"מ בממוצע לשנה. רעננה מדורגת במקום ה-69 (מתוך 77) בכמות הנסיעה של רכב פרטי. תושבי העיר נוהגים 13.4 אלף ק"מ בממוצע לשנה, ואילו הרצליה כמעט וסוגרת את הרשימה ומדורגת במקום ה-74 (מתוך 77) בכמות הנסיעה של רכב פרטי. תושבי העיר נוהגים 12.8 אלף ק"מ בממוצע לשנה.
במקום האחרון ברשימה זו, עם מספר הקילומטרים המועט ביותר בשנה, נמצאים תושבי גבעתיים, שנוסעים בממוצע 11.7 אלף קילומטר בלבד בשנה. אחריהם נמצאים תושבי רמת גן עם 12.1 ק"מ נסיעה ממוצעים מדי שנה, תל אביב-יפו מדורגת שלישית מהסוף עם 12.5 אלף ק"מ בלבד, ובהמשך תושבי הרצליה שנוסעים ממוצע של 12.8 אלף ק"מ ותושבי גבעת שמואל עם 13 ק"מ נסיעה ממוצע מדי שנה.
ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר לעיתון השבוע בנתניה בתגובה לנתונים, כי "דווקא בישובים המרוחקים ממרכזי הערים הגדולות, ישובים עם רקע סוציו אקונומי נמוך, הצורך בתחבורה ציבורית טובה ויעילה הוא הכרחי לניהול שגרת חיים נורמלית. אם המדינה תאפשר לתושבים להגיע בקלות אל מחוץ לערים, נוכל לצמצם את הפערים החברתיים על ידי כך שיותר אנשים יוכלו לעבוד או ללמוד במרכז, להרוויח יותר כסף ולשפר את איכות חייהם. במקביל הם יוכלו לרכוש כלי רכב חדש יתר ובטיחותי יותר, יעשו בו שימוש מועט יותר ויקטינו את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב לתקן את העיוות רב השנים שמעדיף תחבורה של כלי רכב על פני הסעת המונים. זה יתרום לכלכלה, יקטין את זיהום האוויר וגם יצמצם את כמות תאונות הדרכים".
נושא התחבורה הציבורית והשימוש בה בולט מאוד על-פי הנתונים בערים מסוימות. למשל, גבעתיים, רמת גן ותל אביב-יפו הן הערים שתושביהן נוסעים הכי פחות ברכב פרטי. תושבי גבעתיים נוסעים 11.7 אלף ק"מ בממוצע בשנה ברכב הפרטי, תושבי רמת גן נוסעים 12.1 אלף ק"מ בממוצע בשנה ברכב הפרטי, ואילו תושבי תל אביב-יפו נוסעים 12.5 אלף ק"מ בממוצע בשנה ברכב הפרטי. הסיבות לכך פשוטות: התשתיות לתחבורה ציבורית בערים אלה מפותחות יותר וזמינות יותר, זאת לצד מערך הסברה נרחב.
בעמותת אור ירוק אף השוו את הנתונים גם למספר כלי הרכב ל-1,000 תושבים. מהנתונים עולה, כי במרכז הארץ יש יותר כלי רכב לנפש מאשר בפריפריה וככל שמתרחקים מהמרכז כך יורד מספרם. ראשון לציון מובילה עם 594.7 כלי רכב ל-1,000 תושבים, תל אביב-יפו שניה עם 580.7 כלי רכב ל-1,000 תושבים וכפר סבא שלישית עם 564.2 כלי רכב ל-1,000 תושבים. מנגד, מודיעין עלית היא העיר עם מספר כלי הרכב ל-1,000 תושבים הנמוך ביותר בארץ: 55.6 כלי רכב לכל אלף תושבים.
