ברוך זוארץ , איש חינוך בתיכון "שרת" בנתניה, בו למד כשהיה נער, נבחר למחנך מצטיין עירוני מטעם אגף שחר במחוז תל אביב
ברוך זוארץ הוא רכז שכבת י"א, ורכז ומחנך כיתות שחר, מורה לחינוך ומתמטיקה בבית הספר תיכון "שרת", בנתניה מזה 8 שנים. לראשונה, הוא יקבל הכרה והוקרה בטקס מורים מצטיינים מחוזי, שיערך במסגרת השתלמות למחנכים חדשים ולמורים מקצועיים, ויתקיים ביום שני ה-26.10 .
ברוך נבחר למחנך מצטיין עירוני מטעם אגף שחר במחוז תל אביב בשל עבודתו בתיכון "שרת" בנתניה, אותה הוא עושה במסירות רבה בהשקעה יתרה ובהרבה מאוד מקצועיות. הוא מהווה דמות בוגר משמעותית עבור תלמידיו, דואג לקדם אותם, להאיר את חוזקותיהם, להוביל אותם לאמונה בעצמם וביכולותיו. מעצם היותו רכז שחר בבית בבית הספר, הוא מצליח לסחוף אחריו את שאר המחנכים והמורים המלמדים את כיתות שחר. לעמוד לצידם, לאפשר, לחזק ולהעצים הוא משקיע בכל פרט ובכל תהליך, הופך ובודק שוב, משנה ומוסיף וכל זה כדי למקסם את הצלחת התלמידים – וההישגים מדברים בעד עצמם.
ברוך זוארץ, בן 35, נולד וגדל בנתניה, שירת ביחידה 8200 בצה"ל, ויכול היה לקבל כל משרה חלומית בתחום, אבל מצא את עצמו סוגר מעגל והופך לאיש חינוך דווקא בבית הספר התיכון בו למד כשהיה נער. אחרי 4 שנים של שירות אינטנסיבי ברמה הפיזית והנפשית, עבודה מועדפת באילת, החליט ברוך לקחת חופש ואז לחשוב על קריירה ולימודים. ביקור אקראי בעיירה בהודו במהלך הטיול הגדול לאחר השחרור מהצבא לקח אותו לדרכים אחרות לחלוטין. " היו לי הצעות למשרדים ממשלתיים וחברות נחשקות, והתלבטתי אם ללכת לכיוון הזה או לתחום אחר לחלוטין. בטיול להודו, היו שני אירועים מרכזיים שבזכותם הבנתי מה שאני רוצה באמת לעשות, אחד מהם הוא הספר של יאנוש קורצ'אק 'איך לאהוב ילדים' אותו לקחתי לקריאה לנסיעה ארוכה, שממש חדר אליי."
זמן מה לאחר מכן הגיע לעיירה אחרת שהייתה אמורה להיות תחנת מעבר ליעד הבא. אבל בית ילדים בו נתקל, גרם לו לרצות להישאר. "התחלתי להתנדב בבית ילדים באזור, והתאהבתי בהם. מצאתי את עצמי נשאר שם שבועיים, קונה כל מיני חוטים ויוצר ביחד עם הילדים כל מיני דברים, ובכלל כל מיני פעילויות. תקשרתי איתם דאך המנהלת שידעה אנגלית או אפילו דרך סימנים ותנועות. תוך כדי טיול בשוק עם הילדים נפלה לי הארה, הבנתי מה אני רוצה לעשות". חודש לאחר מכן חזר ברוך לארץ ונרשם ללימודי תואר ראשון בקידום נוער והוראת מדעי המחשב בבית ברל .
במהלך הלימודים כאשר עבד במסעדה בנתניה, אליו הגיעו לא מעט מורים מהתיכון שהפצירו בו שיבוא לעבוד איתם. ואכן, כמה חודשים לאחר מכן, ד"ר שוש אברהם, מנכל"ית תיכון שרת ושאר הצוות קיבלו אותו בזרועות פתוחות, וברוך מצא את עצמו מחנך כיתה עם 7 תלמידים.
ההתנהלות מעוררת ההשראה של ברוך, היא חלק מן התפיסה הבית ספרית של תיכון "שרת" בנתניה– מאמינים, מקדמים ומצמיחים – "לא מוותרים לך – לא מוותרים עליך". המטרה היא להעניק לתלמידים את כל התמיכה והמעטפת ובסופו של דבר יהיו זכאים לתעודת בגרות מלאה הטובה ביותר, לנוכח הנסיבות משפחתיות, רגשיות, וסוציו-אקונומיות. מחבקים כל תלמיד, נותנים לו כ"כ הרבה הזדמנויות, עד שיצליח.
"במסגרת התפקיד, אני אמון על כל כיתות תל"ם, מב"ר ואתגר. אני דואג לפתח את הקשר האישי, להיות זה שמקשיב להם, לדאוג שהם ידעו שהם יכולים לפנות אליי או לגורם אחר בכל נושא, ואפילו בכל שעה. בנוסף אני אחראי על כל הצוותים – מחנכים, מורים מקצועיים, בצמוד עם הנהלת בית הספר, אני מלמד אותם כיצד להעניק תמיכה רגשית או פדגוגית, איך לגשת לכיתות על מה לעבוד איתם איך לייצר איזשהי תבנית שלתוכה הם יוצקים את התכנים הפדגוגים ובסופו של דבר יקנה להם את האפשרות לגשת לבגרות."
וללא ספק, זה עובד. אחוז הזכאות הוא גבוה ביותר בנתניה ובכיתות האלה בפרט. אחוז הזכאות בכיתת מב"ר עומד על 90 אחוזי זכאות ומעלה, ו75 אחוז הצלחה בכיתת אתגר. "אנחנו מאמינים שתעודת בגרות היא קודם כל כלי להעלאת הביטחון עצמי, מתוך אמונה שזה המפתח להצלחה בחיים. אנחנו משקיעים המון בתמיכה סדנאות גם ברמה האישית וגם ברמה הקבוצתית בין אם זה סדנאות והרצאות למשל הייתה הרצאה עם שלומי קוריאט שסיפר את הסיפור שלו, הייתה הרצאה עם טייס שהתחיל כתלמיד שחר והראה שהשמיים אינם הגבול . חלק מהעבודה היא לגרום להם להאמין שהם יכולים להגשים את המטרות שלהם, אנחנו עובדים על הגדרת יעדים, איפה הם רואים את עצמם בעוד איקס שנים, מחזקים יכולות, אחד יכול להיות חזק בדבר אחד אך חלש באחר לכן אנחנו תופרים לכל אחד חליפה אישית".
לא מעט פעמים העיר ברוך תלמידים שלא קמו לבית הספר, וגם בתקופת הקורונה כשהתלמידים לומדים מרחוק התקשר אליהם כשלא נכנסו לשיעור בזום. "האני המאמין שלי הוא הקשר אישי, זה המקום שבו אני באמת נלחם, לא כדי לצאת ידי חובה, אלא על ההצלחות של התלמיד. ההצלחה של התלמיד הסיפוק שלי, וחשוב שהוא יידע את זה. תמיד יש וויכוח איפה נגמרת אחריות של מחנך, אז דווקא מתוך המקומות האלה חשוב שהתלמיד יידע שמישהו נלחם עבורו. "
גם בתקופת הסגר, ברוך לא מוותר: " אין ספק שזה הרבה יותר מאתגר, לפני הקורונה הייתי מקפיד לעמוד בשער ולומר להם בוקר טוב. אז כיום אנחנו מלמדים אותם כיצד מנהלים את הסדר יום – פיתוח חוזקות, משתדל שבכל יום תמיד יהיה לי שיעור חינוך , שומר על קשר באמצעות וואצפים וטלפונים, תמיד מקיים מעקב, גם שיעור מתמטיקה מתחיל בערך מוסף, למשל, לפעמים אני פותח בשיר ואנחנו מדברים עליו. בפעם האחרונה תלמיד בחר את השיר 'רסיסים' של רביב כנר ".
סיפור אחד (מיני רבים) זכור לו במיוחד :" זוהי דוגמא לגאווה לנער שעבר שינוי, והיה במקומות הכי נמוכים שיכול להיות. למד אצלי תלמיד מסוים, שעד אמצע כיתה י' היה עם בעיות ביקור סדיר, כל תחילת השנה הייתה בעייתית, סבל מחוסר מוטיבציה, לא מאמין במערכת, הייתה לו מחיצה שהיה לפרוץ אותה הרגשתי שאני נלחם בתחנת רוח. אמרתי לעצמי אין סיכוי, זה לא קורה, הוא ילד חכם ונבון, קולט מהר אבל צריך לעזור לו להבין את זה. היו שני אירועים משמעותיים עבורו בכיתה י'. ראשית, תקופה ארוכה הוא היה חולה, יום אחד באתי לבקר עם כיבוד ובשיחה שתכננתי להגיע אליו לביקור קצרצר ומצאנו את עצמנו יושבים שעתיים ומדברים. שנית, תקופה לאחר מכן אביו נפטר וכמובן הרגשתי שאני צריך להיות שם ומהלך השבוע היו לנו הרבה שיחות והייתה הרגשה שהצלחתי לפרוץ את המחסום ומהרגע הזה הוא עבר שינוי מדהים. הוא ביקש מיוזמתו לעבור מ-3 יח' עבר ליח' 4 במתמטיקה ולהשלים את החומר על חשבון החופש הגדול. במהלך השנה עניין הצבא הפך להיות מאוד משמעותי בעיניו. היום הוא משרת ביחידה מובחרת. "
שרה לביא, מנהלת העל יסודי "שרת" נתניה: "אני מברכת על הבחירה בברוך זוארץ למחנך מצטיין. ברוך בעצם קיבל את התפקיד שלי לפני 8 שנים, והוא עושה אותו בצורה יוצאת מן הכלל. במשך שני מחזורים שחינך אצלנו זכינו קודם כל באדם משכמו ומעלה. ברוך הוא אחד המחנכים הכי טובים שיש, איש משכמו ומעלה, שומר על קשר עם התלמידים מעבר לבית הספר, ואף מכיר היטב את המשפחות, ועד היום ישנם בוגרים שומרים על קשר. אצל ברוך הכיתות אחוז הזכאות לבגרויות הוא על 100 אחוז. רואים את העשייה שלו בשטח".