יש תקופות בחיים שאתה יודע שייכנסו לדפי ההיסטוריה. הימים האלה הם ללא ספק פרק שייחרט לנצח.
הרב שניאור ברוד, רב ושליח חב"ד בשכונות פולג – עיר ימים
מי יכול היה להעלות על הדעת את מה שמתרחש כעת? המציאות עולה על כל דמיון ומכתיבה סדר יום חדש של כל מה שהכרנו.
בתוך הערפל והבלבול, נדמה שדבר אחד ברור לכולם: המצב הנוכחי הוא לא-נורמלי. זה גל שיחלוף מתי שהוא, ושגרת החיים תחזור למסלולה המוכר.
בכל לילה לפני השינה, יש ציפייה ותקווה שבבוקר נתעורר מחלום הבלהות ונחזור לשגרת החיים. השאלה היא לא האם אלא מתי. מתי התקופה הזו תהיה כבר מאחורינו.
אנו עומדים לפתחו של חג הפסח, חג החירות.
עם ישראל משועבד במצרים במשך דורות, ואין שום תקווה באופק. נדמה שכך זה יימשך לנצח.
אבל הלא יאמן קרה, והנה אנחנו כאן, חוגגים מידי שנה את הגאולה ממצרים סביב שולחן הסדר, עם מצה וארבע כוסות.
בעת בריאת העולם הכל היה פה מושלם, גן עדן ממש. בעקבות החטא של אדם הראשון נתאפשרה מציאות של רוע בעולמנו, ואז הגיעו האגואיזם, תאוות הבצע, הכבוד וכל יתר מרכיבי הרוע בעולם.
עלינו להחזיר את המצב לקדמותו. כל מצווה ומעשה טוב שאנו מקיימים, מאירים את העולם, ומעט אור דוחה הרבה מן החושך.
יהודי שחי בתודעה של גאולה, יודע שהמצב הנוכחי איננו נורמלי. המציאות הזאת אינה המצב הטבעי והנכון של העולם.
ככל שמתקדמת חשכת הלילה, משמע שהבוקר מתקרב והאור תיכף יפציע. צירי הלידה והכאבים המתגברים, מעידים שהתינוק עומד לצאת לאוויר העולם.
אז במקום לבקש מאלוקים לפטור אותנו מהקורונה ולחזור לשגרת האתגרים הרגילים, מוטב שנבקש ונתפלל לגאולה. זה הזמן, וכעת יותר מתמיד.
