עבור ד"ר דב ינאי מקצוע הפרופילאי הוא תשוקה של ממש; לאחר שחווה אירוע מוחי קשה במיוחד, הוא מוציא כיום ספר על מקצוע הפרופילאות, ומספר מדוע המצב הבריאותי שחווה הפך עבורו להזדמנות.
את מקצוע הפרופילאי אנחנו מכירים יותר מהתחום הפלילי, בעיקר מסדרות המשטרה השונות. שם, כשהחוקר מגיע לזירת הפשע, הוא אמור לדלות את הפרטים הקטנים, לבנות מהם תמונה יותר ברורה, לקרוא את שפת גופם של החשודים ולתפוס את האחראים לעבירה שבוצעה. מסתבר, שישנו גם צד אחר לפרופילאות. נקי יותר, כזה שאינו מעורב בפשיעה, אך לא פחות מרתק.
מעטים הם העוסקים בו והוא מצריך מיומנויות גבוהות במיוחד. ד"ר דב ינאי, שניהל חברות פרטיות וגופים ציבוריים והקים בין היתר את מכון האבחון הידוע 'אדם מילוא', הוא אחד הפרופילאים העסקיים המבוקשים בארץ ובעולם. כעת, הוא מוציא ספר חדש העוסק בתחום ועונה לשם 'פרופילאות – מיומנו של פרופילאי'.
אז מהו בדיוק מקצוע הפרופילאי בעולם העסקי? "מדובר במקצוע שמשלב בין תחומי מידע שונים, ובעיקר בין פסיכולוגיה ועסקים", מספר ד"ר ינאי לעיתון השבוע בנתניה ומוסיף: "הפרופילאי מייעץ לאנשים הסוחרים בחברות. כיום אני המנכ"ל והמייצג של כמה חברות בתחום הפסיכולוגיה היישומית, כשהרבה מהלקוחות הם בינלאומיים. מגיעים אליי אנשים מכל העולם בכדי להתייעץ לגבי קנייה ומכירה של חברות. בתוך כך, מדובר בעיקר בייעוץ לגבי המשאב האנושי בחברות הנרכשות. כלומר, הייעוץ ניתן לגבי מידת הכדאיות לרכוש חברה מבחינת המשאב האנושי שבה".
באיזה מקרים כדאי להתייעץ איתך לגבי רכישת חברה?
"אני מעניק את הייעוץ רק לאנשים המעוניינים לרכוש חברה ומתכננים להשאיר את העובדים בה. אם הם מתכוננים לפטר את כל העובדים, אז אין לי מה לייעץ להם. אני יכול לתת דוגמא לאיש עסקים מצליח מאוד בארץ, שהיה מעוניין לרכוש חברה מסוימת. הוא הגיע אליי אחרי שמספר אנשים המליצו לו להתייעץ עם פרופילאי. כשהגיע אליי, הוא אמר שהוא כבר בדק את הנדל"ן של החברה ואת המכונות בה והשאלה הראשונה שלו אליי הייתה למה הוא בכלל צריך אותי. שאלתי אותו האם הוא מתכנן להשאיר את עובדי החברה הנרכשת והוא אמר שכן. אותו עניינה מחלקת השיווק בחברה. אמרתי לו שאבדוק עבורו את אנשי מחלקת השיווק ושאלתי אותו מה המחיר שיהיה מוכן לשלם עבור החברה, אם אתן לאנשי השיווק בה ציון עשר. הוא נקב בסכום של כמעט 13 מיליון דולר. במקרה שאתן לאנשי השיווק ציון אפס הוא אמר שישלם רק קצת מעל 5 מיליון דולר. כלומר, הוא שם 100% משווי החברה בידי המידע שאני מספק לו".
איך אתה עובד כפרופילאי? מהו אופי העבודה?
"במקרים כמו אלה שתיארתי, אני נוסע לפגוש את עובדי החברה ומראיין אותם. יש לי את היכולת "לפרוץ" למוח של אנשים ובתוך מספר דקות אני כבר יודע לבנות פרופיל של האדם שיושב מולי. כך אני מאבחן מהו טיב המשאב האנושי בחברה מסוימת, מייעץ ללקוחות האם כדאי להשאיר את העובדים או לא ומעריך כמה כסף לדעתי שווה החברה מבחינת ההון האנושי בה".
איך אתה יודע לאבחן אדם בתוך מספר דקות? מהם הפרמטרים?
"אני מבחין בכל הפרטים. רואה מה האדם שאני פוגש לובש, איך הוא בחר לפתוח את השיחה איתי, איזה נושאים הוא מעלה במהלך השיחה. אנשים שעושים עסקים יודעים לאבחן בצורה טובה את האדם שנמצא מולם. לא קיימים הרבה אנשים שעוסקים במקצוע הפרופילאות בעולם העסקי, כי צריך להיות אדם שמבין גם בעסקים וגם בפסיכולוגיה. אין הרבה כאלה".
איזה תכונות יש בך שהופכות אותך לפרופילאי טוב יותר?
"במהלך הקריירה ניהלתי הרבה חברות פרטיות וגופים ציבוריים. אני מבין גם בעסקים וגם בפוליטיקה של ארגונים. מלבד זאת, יש לי גם ההשכלה האקדמית בפסיכולוגיה. מעבר לכך, אני עושה את זה כי זה קשור לפצע שקיים אצלי. יש דברים שאני לא מבין אצלי ורוצה לפצח אותם, ולכן אני עוסק בפרופילאות של אנשים שונים, במטרה להבין גם את עצמי טוב יותר. בגיל 78 נסעתי לאוקראינה כדי לחקור את שורשיה של אמי שגדלה שם ולהבין מי היא הייתה. כך גם רציתי להכיר את עצמי בצורה טובה יותר. לכן יש לי התשוקה למקצוע הזה".
אז אתה עוסק במקצוע הייחודי כל-כך, בין השאר, כמעין טיפול אישי?
"כן, וזה נכון לגבי כל אחד ולגבי בחירת המקצוע אותו בחר לעצמו. כשאני פוגש מישהו, כל אחד, אני שואל את עצמי למה הוא בחר במקצוע שהוא נמצא בו, למה הוא חשב שזה הייעוד שלו ולמה יש לו תשוקה למקצוע הזה. לרוב התשובה לא קשורה כלל בכסף, אלא להיסטוריה שלו".
כתבת ספר דווקא אחרי אירוע בריאותי וטראומתי שחווית. האם האירוע שעברת השפיע על ההחלטה לכתוב?
"עברתי אירוע מוחי קשה מאוד לפני כשנתיים. לאחר מכן, הייתי מאושפז כחודש באיכילוב ובשיקום לאורך זמן רב. אני עדיין לא בריא לחלוטין, אך משתקם ומצבי טוב יותר. החלטתי לקחת את המצב הקשה הזה כהזדמנות. החלק הפגוע אצלי היה בעיקר האונה השמאלית, שאחראית על החשיבה הלוגית והרציונלית. לכן, הפכתי את המצב להזדמנות לפתח בעצמי את האונה הימנית, האחראית יותר על היצירתיות והאמנות. אם בספרים הקודמים שכתבתי דיברתי על כך שהיתרון הגדול שלנו לעומת מחשבים הוא החלק הימני והיצירתי, והסברתי את זה בצורה לוגית, הפעם הסברתי את הדברים פחות בצורה מדעית ורציונלית ויותר בעזרת תיאורים המתאימים לקריאה לכל אדם".
מה מאפיין את הספר והאם הוא מתאים לכל אחד מבחינת התובנות?
"מדובר בסיפורים קצרים מתוך חיי הפרופילאי. הספר נחלק לקטעים בני שלושה או ארבעה עמודים כל אחד, כך שאפשר בכל פעם לקרוא קצת וליהנות מהסיפורים. אותם סיפורים קצרים מספקים תובנות וכלים היכולים לשמש כל אחד מאתנו בחיי היום יום".
בתמונה: ד"ר דב ינאי. צילום יח"צ
