מאת: עו"ד ספי קוסטיקה, מומחה בדיני נזיקין.
המדריך המלא למיצוי זכויותיכם
בישראל של 2025, הפרעות קשב וריכוז נחשבות להפרעות שכיחות ביותר. במשפחות רבות, מאובחן ילד אחד (ולעתים אף יותר) כסובל מלקות קשב –ADHD. ילדים אלה מתקשים לתפקד וניצבים מול אתגרים מורכבים. גם גידולו של ילד הסובל מלקות קשב – איננו פשוט. המצב מקשה על כל בני המשפחה, בפרט כאשר מדובר בדרגה חמורה של הפרעת קשב.
חשוב לדעת, כי כאשר מאובחנת הפרעת קשב חמורה – הילד זכאי למגוון הטבות, מטעם מסגרות שונות. בין היתר, הילד, עד גיל 18, זכאי לקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, העשויה להגיע לאלפי שקלים מדי חודש בהנחה שהוא מאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז.
הגמלה המדוברת, היא 'גמלת ילד נכה' והזכאות לקבלתה תלויה במספר גורמים. ראשית, כאמור הילד המאובחן הינו מתחת לגיל 18, וההפרעה ממנה הוא סובל נחשבת בדרגת חומרה קשה, הדורשת (מעבר לתרופות) השגחה קבועה של הזולת כדי למנוע מצבי סיכון לילד או לאחרים.
"במקרים אלה, ואם כל התנאים מתקיימים, הילד עשוי להימצא זכאי לגמלת ילד נכה בשיעור 50%", אומר עו"ד ספי קוסטיקה. "מדובר בגמלה שיכולה לסייע להורים בטיפול בילד ומאפשרת לו קבלת שירותים שונים שהוא זקוק להם לאורך השנים".
אז איך תוכלו למצות את זכויותיכם? "אני מאמין כי קיימים ארבעה שלבים בדרך לקבלת הגמלה המגיעה לילדכם מהביטוח הלאומי. בשלב ראשון, אותו אני מכנה 'שבירת מחסום הבושה', על ההורים להתמודד עם המטען הרגשי המורכב, הכרוך במושג 'גמלת נכות'. הורים רבים חוששים מתיוג הילד כנכה, ולכן- לא נלחמים לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם", אומר עו"ד קוסטיקה ל"השבוע בנתניה".
"הקושי טבעי ומובן, אבל איננו מוצדק: המילה "נכות", בהקשר של ילד לקוי קשב, מתרכזת בהיבט התפקודי. ילד "נכה", בהקשר זה, הוא ילד שדורש טיפול, טיפוח והשגחה בשל מצבו. אם הוא והוריו יוותרו מראש על סיוע שעשוי להקל עליהם, הם ישלמו מחיר מיותר וייתכן שאף ימנעו מילדם טיפולים שהוא יכול רק להרוויח מהם", הוא מוסיף.
עו"ד קוסטיקה מציין עוד כי טיפוחו של ילד הסובל מ-ADHD בדרגה חמורה כרוך בהשקעה עצומה כלכלית, נפשית, רגשית ופיסית, וצרכיו המיוחדים של הילד משפיעים על כל בני המשפחה. "זו הסיבה שהמדינה בוחרת לסייע למשפחות אלה לעמוד באתגרים הקשים. כדי שההורים יוכלו להקל על עצמם, הם חייבים לשבור את מחסום הבושה ולהבין את הנחיצות והחשיבות של הסיוע המגיע להם" הוא אומר.
החלטתם לשבור את מחסום הבושה? השלב השני הניצב בפניכם הוא קבלת ייעוץ משפטי. "יש חשיבות רבה לניסוח הבקשה להכרה בנכות הילד ולצירוף מסמכים מתאימים. כל טעות קטנה וכל חריגה מהרצוי – עלולה לגרור דחיית התביעה ו/או הפחתת היקף הזכויות. בנוסף, מדובר בתהליך חדש יחסית, ומאחר שאין חוק המגדיר את זכויותיו של ילד לקוי קשב אלא תביעתו נגזרת מהזכות לגמלת 'נכות כללית', אני ממליץ לקבל ייעוץ משפטי ולהסתייע באיש מקצוע כדי שתוכלו לקבל את מלוא זכויותיכם", הוא אומר.
השלב השלישי בדרך לקבלת הגמלה, עובר באבחון ותיעוד. "על פי רוב, תידרשו לצרף לתביעתכם חוות דעת של מומחה ומסמכים רפואיים, המעידים על קיום הפרעת קשב, על מידת חומרתה ועל עצם העובדה שתפקוד הילד מוגבל וכי הוא זקוק להשגחה", אומר עו"ד קוסטיקה. לעניין זה, תידרשו לצרף חוו"ד של מומחים, דוגמת נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או רופא מומחה המוסמך לטפל בהפרעת קשב וריכוז. כמו כן, תידרשו לצרף דו"ח עדכני מנציגי המסגרת החינוכית, בה לומד הילד. בנוסף, בחלק מהמקרים, יידרש הילד לעבור בדיקת TOVA או MOXO וכן מבחן דידקטי.
אם הגעתם כד לשלב זה, אתם ניצבים בפני השלב הרביעי והאחרון- בו תידרשו לעבור ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
"במסגרת בירור התביעה, ייבחנו המסמכים שהגשתם, והילד עצמו ייבדק על ידי רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי, שיקבע האם הוא סובל מנכות ומהי דרגת הנכות. בהתאם לדרגת הנכות (אחוזי נכות), ייקבע שיעור הגמלה החודשית שהילד יקבל. חשוב לזכור שגם אם אחוזי הנכות שייקבעו לילד נמוכים – הוא אמנם לא יהיה זכאי לקצבת נכות חודשית, אך יהיה זכאי לזכויות והטבות אחרות, שחשוב מאד למצות אותן", מסכם עו"ד קוסטיקה.
צילום: ספי קוסטיקה – קרדיט נתי חדד
