בראש השנה אנו מאחלים איש לרעהו את הברכה האופטימית וכנה ביותר שיש בשפה העברית: שנה טובה!
צמד מילים כה פשוט הטומן בחובו את הרצון העמוק לתקווה ואופטימיות. בתוך הברכה האישית – אנו גם נוצרים בלבנו את האיחול לשנה טובה גם למדינה.
בראש השנה האופטימיות הישראלית מרימה ראש. המנהג הכי ישראלי לראש השנה – הוא להביע תקווה שיהיה טוב יותר, מן אווירת חג ואחדות שאופפת את האוויר ונכנסת לעורקיה של המדינה. והמדינה שלנו זקוקה לתערובת של אופטימיות, תקווה ובעיקר אחדות. בשולחן החג של כל אחד מאיתנו נמצא – דעות שונות, עמדות מנוגדות – ובכל זאת, זה שולחן חג ישראלי ויהודי שאין שני לו באף מקום.
כאשר ערב החג נכנס, יורדת לה המחלוקת למקומה הטבעי – בסוף סדר העדיפויות, והיא מפנה מקומה לטוב ולאחדות משותפת.
בשנה הבאה נמשיך להשקיע בקהילה שלנו, בשכונות העיר ובמערכת החינוך והרווחה. נתניה שלנו, שהיא יפה ומאירת פנים, תארח בשמחה בחגי תשרי אלפי תיירים מהארץ ומהעולם, והם כמונו יעצרו נשימתם כאשר יעמדו בטיילת אל מול קו החוף ויראו את יופיה של נתניה, יתענגו במסעדות ובשפע הקולינרי שלנו, הברים ובתי הקפה המלאים והשוקקים – ויחשפו לשמחת החיים והתרבות העשירה שניתן למצוא בעירנו.
אני מקווה ועושה הכל על מנת שתהייה לנו שנה טובה. אני באמת אוהבת את העיר הזאת, תושביה הם פניה היפות של החברה הישראלית, וילדינו הם דור העתיד של העיר ושל המדינה.
לרגע אני לא מפסיקה להאמין שישראל היא ביתי היחיד, ומקומנו פה יובטח קודם כל ולפני הכל באחדות פנימית ובאמת פנימית חזקה.
מרגש לראות כל כך הרבה פעילים שאכפת להם, מגיעים ומתכנסים לפני ערב החג. אנחנו רשימה עצמאית, לא פוליטית, שעוסקת אך ורק במה טוב לנתניה.
שתהיה לנו שנה נהדרת, שנה של אחווה, שנתניה תשמש דוגמא ומופת לאיך אפשר להכיל את כולם, לקבל את כולם, לחבק את כולם, בלי לפלג ולפצל, אלא לחפש את הביחד, את המאחד, כי אנחנו משפחת אחת.
אני מאחלת לנו שנשוב להיות רקמה אנושית אחת, שלמה.
שנה טובה, בריאות, אושר ופרנסה טובה,
לעיר נתניה ולכל בית ישראל,
מרים