מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

מרדכי שטיין – סיפור חייו

נולד ב- 1938 בוילנה בירת ליטא ליעקב וסימה שטיין. בהיותו תינוק נאלצה המשפחה להתגורר בגטו וילנה, שם נפטרה אחותו הגדולה, מרים, ממחלה בהיותה כבת 3. בדרך לא דרך הצליח אביו, שהיה סוחר בעל קשרים, לסדר למשפחה מקום מחבוא במרתף ביתה של פולניה, וכך המשפחה שרדה את השואה.

לאחר תום המלחמה נולדה אחותו הצעירה, בלה. בשנת 1947 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בנתניה, שם התגורר מרדכי עד יומו האחרון. אביו הקים ברח' לילינבלום את בית הכנסת "בית ראובן" על שם הוריו שנספו בשואה. מרדכי למד בבית הספר היסודי "תחכמוני" ובתיכון "בר-אילן" (במחזור ב' של בית הספר). בצבא שירת בנח"ל המוצנח, ובמסגרת זו שירת בגרעין בקיבוץ סעד. לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד לתואר ראשון בתנ"ך ובהיסטוריה באוניברסיטה העברית, ובמקביל החל לעסוק בהוראה.

לימים סיים תואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת בר-אילן. בשנותיו הראשונות בהוראה לימד בבית הספר היסודי בפרדסיה, בבי"ס שחל בנתניה ואף בבית הספר של בית הסוהר "הדרים". בשנת 1964 החל ללמד בתיכון "בר-אילן" בנתניה. בשנת 1966 מונה לסגן מנהל, ובשנת 1975 מונה למנהל. בתפקיד זה כיהן עד לפרישתו לגמלאות בשנת 2000. במסגרת תפקידו כמנהל הצעיד את בית הספר להישגים רבים בכל התחומים. מאז פרישתו לגמלאות המשיך לעסוק בתחום החינוך באופן לא פורמאלי. כך למשל, הקים חוג תנ"ך לפנסיונרים, הדריך תלמידי תיכון בעבודות גמר בהיסטוריה ועוד. כן תרם מזמנו כגבאי בבית הכנסת "בית מאיר" ופעל לחזק את בית הכנסת "בית ראובן" שהקים אביו, ובמקביל המשיך לעסוק בצדקה ובחסד, כפי שעשה לאורך כל חייו. בשנת 2012 הוענק לו התואר "יקיר העיר נתניה". בשנותיו האחרונות היה חולה, אך לא נתן למצבו הבריאותי לנצח אותו, ושמר על צלילות הדעת עד יומו האחרון. ב- 7.4.21 הלך לעולמו והוא בן 83 .

מרדכי היה איש משפחה למופת, אוהב ואהוב על ילדיו ונכדיו. היה נשוי לחיה ז"ל, ממנה התאלמן בשנת 1994, בהיותה בת 49, לאחר שחלתה במחלה קשה. הותיר אחריו 5 ילדים ו- 22 נכדים. יהי זכרו ברוך.  

2 תגובות

  • שוקי עפגין says:

    למדתי בבר אילן משנת 1974 עד שנת 1978
    מגמה ריאלית אלקטרוניקה,בנים ובנות באותה כיתה,מרדכי שטיין המנהל היה חדשני בדיעותיו פתוח לרעיונות אחרים תוך שמירה על קווי הדת,השקיע את כל אונו ומירצו להצלחת התלמידים
    ואכן כולם הצליחו
    זיכרו יהיה ברוך
    שוקי עפגין

  • סמדר רז says:

    למדתי בבר אילן וסיימתי בשנת 1989
    לימים חזרתי גם ללמד בבית הספר מחשבים
    מרדכי ז"ל היה מלח הארץ
    זכר כל תלמיד ותלמידה
    באיזה שנתון היו
    עם זיכרון פנומנלי
    יהיה זיכרו ברוך

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן