מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

דם נשים אינו הפקר: זעקת רשת מקומונים בשרון נמשך

דרכי העזרה האפשריות

מאת עירית בר און רבי MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

כל כך הרבה דברים נכתבים בימים אלו על אלימות במשפחה. ועדיין נשים ממשיכות להיפגע בתוך ביתן ואף להרצח. הייתי רוצה לפרט בשורות אלו את דרכי העזרה האפשריות. שמי עירית, אני עו"ס, מטפלת זוגית ומשפחתית ועובדת כבר כ 20 שנים בשירות הציבורי: במחלקה לשירותים חברתיים, הידועה בשם מחלקת הרווחה.

מחלקת הרווחה נתפסת, שלא בצדק, כמקום שלא כדאי לפנות אליו. אבל דווקא במצבים של אלימות במשפחה, זהו המקום הנכון לפנות אליו.

כאשר מגיעה אלי למחלקת הרווחה אישה שמספרת על תחושת איום, על חשש, על ניסיונות לפגוע בה, אנסה קודם כל להבין מאיזה סוג של אלימות היא סובלת. הסוגים מגוונים עד מאוד ולפעמים סמויים. לפעמים האישה אפילו לא יודעת לתת שם למה שהיא חווה. היא מספרת על תחושת תסכול, על תחושה שהיא לא מספיק טובה, על כך שבן הזוג לא אוהב שהיא נפגשת עם משפחתה או חברותיה, לא בוטח בה ומבקש שתספר לו תמיד לאן היא הולכת ועם מי.

לאחר שיחה בה אני מזהה סימנים לאפשרות של אלימות מאיזשהו סוג, אני מציעה לאישה למלא יחד איתי שאלון לבדיקת מסוכנות. יש לנו שאלון שפותח על מנת לזהות מצבי סיכון ומסוכנות.

בשאלון האישה נשאלת על מאפיינים שונים של הדינמיקה הזוגית, על מאפיינים של בן הזוג, על איומים לפגיעה, על ההיסטוריה של האלימות ועל מידת נחישותה לפעול. בשאלון מופיעה גם השאלה האם היא חשה סכנה לחייה.

חשוב מאוד לציין שאינני יכולה להכריח אף אחת למלא את השאלון. כבר קרה שנשים החליטו לא למלא אותו.

במצב כזה, אשאל בעדינות מדוע, אציע פגישה נוספת ובכל מקרה תמיד אשאיר דלת פתוחה לבוא שוב, להתייעץ, לספר ואולי גם למלא את השאלון.

לאחר שהאישה עונה, אני מסכמת את הניקוד בשאלון ואז שתינו יחד נראה מה הציון בשאלון. כלומר האם יש מסוכנות עבורה ועד כמה היא גבוהה.

הרגע הזה הוא לא פשוט. לפעמים זו הפעם הראשונה שהאישה "מסתכלת בלבן של העיניים" על מצבה.

כעת, במידה ויש אכן סיכון, ובהתאם לרמת הסיכון, אני מציעה כמה אפשרויות:

ניתן לגשת למשטרה ולהתלונן (ואני יכולה ללוותה), ניתן לגשת לביהמ"ש לענייני משפחה ולבקש צו הגנה, ניתן להפנותה לאחד ממרכזי הטיפול למניעת אלימות במשפחה אשר קיימים בכל עיר.

חשוב לציין שהתשלום עבור הטיפול במרכזים אלו הוא מסובסד מאוד וברובו ממומן ע"י מחלקת הרווחה שהפנתה את האישה.

במצבים בהם הסיכון גבוה מאוד, אני מציעה גם אפשרות של יציאה למקלט.

אני יודעת שיציאה למקלט מעוררת תגובות רבות.

למה האישה צריכה לברוח, למה היא צריכה לקטוע את חייה. הכל נכון.

אבל כיום זו הדרך היחידה להגן לחלוטין על האישה.

וכאשר המסוכנות גבוהה, עם כל חוסר הצדק שבכך, אמליץ על כך לאישה.

גם פה חשוב לציין שאין לי כל דרך להכריח את האישה לצאת למקלט. האישה היא האחראית על חייה ועל החלטותיה ולאורך כל הדרך עלי לכבד זאת ולזכור זאת, גם כאשר "הבטן" שלי לא שקטה ואפילו חוששת מאוד.

בסופה של הפגישה האישה תבחר בדרך הטיפול שתרצה. יקרה גם שתבחר לא לטפל. גם זו זכותה. אין חובת דיווח על מצבה מאחר והיא בגירה וברת דעת.

הייתי שמחה לו שורות אלו יפיגו את החשש לפנות ולבקש עזרה. יש לנו מה להציע.

תמונה ראשית: באדיבות PIXABAY

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן