את החתונה הזאת
עדי ויוסף לא יכלו לדמיין. עדי ממן מנתניה (23) ויוסף רוטנברג (24)
תושב הקריות תכננו להתחתן בחתונה רגילה. אלא שאז קרה ה7/10. יוסף גויס למילואים ומשרת באזור חוף הכרמל. הזוג חשב לדחות את החתונה. בהתגייסות של אנשים טובים, הרימו להם חתונה מרגשת במועד המתוכנן. את האירוע הפיקה עבור
הזוג המאושר החברה
לפיתוח קיסריה
בשיתוף בית הכנסת המרכזי של היישוב.
עם ישראל חי
מאת אור דרעי
"אני שמחה מאוד שהחתונה שלי ושל יוסף שימחה לבבות רבים. כל כך הרבה אנשים פנו אלינו ואמרו כמה שימחנו אותם בתוך כל המצב הנוראי שהמדינה שרויה בו, לא דמיינו שהחתונה שלנו תיוודע לכל כך הרבה אנשים." כך פתחה עדי את השיחה שלנו. עדי שהבינה את האופטימיות במסר העוצמתי של חתונה דווקא עכשיו, נרתמה בשמחה לשתף ולספר .
עדי נולדה וגדלה בנתניה, בקריית השרון. למדה ב"אורט יד ליבוביץ". "התכנון המקורי לחתונה היה להתחתן בגן אירועים, ב 13/11. לבסוף גם התחתנו בתאריך הזה, אבל בהרכב שונה לגמרי. טרם המלחמה כבר הכול היה סגור, כל הספקים והבגדים, ב-8/10 הייתי אמורה לשלוח כבר הזמנות אבל כמובן שלא שלחנו, עד אז אמרנו שנחכה לסוף השבוע, ובכלל לא חשבנו שנצטרך לדחות את החתונה, עוד לפני שהבנו את חומרת המצב במדינה."
החתונה התקיימה בקיסריה, עדי התארגנה בעיר הולדתה נתניה. "מרגש מאד להסתובב בנתניה ולראות את השמחה של אנשי נתניה מסביב ששמחים בשמחתנו"
איפה תפסה אותך ההודעה על האסון הנורא ב-7/10?
"אנחנו גרים עכשיו בקריית אתא, לא היינו מודעים למצב עד שלא פתחנו חדשות בבוקר. קמתי וראיתי פוסטים בפייסבוק שמדברים על אזעקות ושיש משהו בעוטף והדלקתי את הטלוויזיה ונתקפתי פאניקה, ראיתי את הסרטון מהמסיבה ברעים בו כל המבלים נסים על נפשותיהם, הערתי את יוסף שעוד ישן ואמרתי לו שיש מלחמה. בהתחלה לא היינו מודעים כמה המצב היה חמור, בצהריים יוסף כבר קיבל הודעה שיוזמנו למילואים.
מתי את מבינה שכל התוכניות משתנות?
"הבנו שהתכניות הולכות להשתנות כשיוסף היה כבר בזמן המילואים, שלושה שבועות לפני התאריך של החתונה ראינו בחדשות שאמרו לתושבים בעוטף שלא לחזור עד סוף השנה והמלחמה תיערך עוד שבועות וחודשים והבנו שהמצב לא הולך להשתנות בקרוב, ושאנו לא רוצים לסכן את המוזמנים שלנו בנסיעות ארוכות, מה גם שחלק מהמשפחה במילואים וגרים באזור הדרום ואילת."
יוסף גויס למילואים כבר בשבת בצהריים והתייצב בבסיס בראשון, כשהוא גויס ישר הרגשתי כמו בקורונה. כשהיינו חיילים בסדיר והוא סגר המון, לא ידעתי מתי פעם הבאה יוציאו אותו ומה בכלל המצב. יוסף היה הרבה יותר רגוע ממני, אני לא יודעת מאיפה מצא את הכוחות אבל הוא ידע שזו החובה (וגם הזכות שלו) ועשה את המוטל עליו. אני גאה בו המון."
איך מתמודדים עם הדאגה ליוסף?
"כשזוג שעבר את כל הקורונה ביחד וכמעט את כל השירות כחיילים בסדיר אני כבר למודת דאגה. הכרנו בתחילת השירות של שנינו ודאגות וגעגועים תמיד היה חלק מהקשר שלנו, גם בגלל שאני מנתניה והוא מקריות. הדאגה במלחמה הזו ליוסף הייתה עוצמתית יותר אבל אחרי שביקרתי אותו בבסיס הבנתי שהוא בסדר ובטוח. בסופו של דבר אני מרגישה שגם לא פייר מצדי לדאוג יותר מידי, כשיש בנות שבן הזוג שלהם נמצא בעזה או בגבול הצפון. אני דואגת אבל בפרופורציות לסיטואציה ומבינה שאנחנו ברי מזל."
חתונה צבאית, איך הדברים מתגלגלים ?
"ההחלטה להתחתן ב"חתונה צבאית" הגיעה שבועיים – שבוע וחצי לפני החתונה, כאשר כבר דחינו את האירוע, אבל אז לאט לאט ראינו זוגות שמתחתנים בצבא וכמה זה מרגש ומיוחד אז עשינו חישוב מסלול מחדש. היה מאוד קשה לעשות את ההחלטה הזו כי כל התכניות שלנו השתנו, כל התכנונים של החצי שנה האחרונה ירדו לטמיון. אבל אז הבנו שאנחנו צריכים להבדיל בין עיקר לטפל והעיקר בשבילנו היה להיות בעל ואישה, זה תמיד היה.
יוסף ידע שכל העניין הלחיץ אותי מאוד, אז כשחשבנו על הרעיון הזה הוא כבר לקח פיקוד. הוא פנה לסמג"ד שלו וסיפר לו שאנחנו אמורים להתחתן ב-13/11 והיינו שמחים מאוד לערוך את החתונה בבסיס עם כל החיילים. לאחר מכן כל התהליך ממש התגלגל, בעזרת החברה לפיתוח קיסריה ובית הכנסת המרכזי בקיסריה הם עשו מעל ומעבר לגייס על כך הרבה אנשים טובים נוספים שרק רצו לשמח אותנו. כל כך הרבה אנשים הגיעו ותרמו ועזרו להפיק את כל החתונה והמילה תודה קטנה מידי לדבר הגדול שהם עשו בשבילנו ויוסף."
"ביום של החתונה הייתי אמורה להתארגן בקריות, בפועל בחתונה שהרמנו יצא בסוף שהתארגנתי בנתניה, עיר הולדתי. התארגנתי אצל חברה בפולג וגם שם פגשתי את יוסף. היה ממש כיף להתארגן במקום מוכר"
מי הגיע לחתונה?
"בחתונה נכחו החיילים בבסיס של יוסף וחלק מהמשפחה המצומצמת וחברים קרובים, גם המון אנשים מהעיר עצמה, האנשים שתרמו לנו וראש מועצת חוף הכרמל הגיעו. הרגשנו שכל קיסריה נמצאת בשמחה שלנו. בנוסף, גם הזמר עידן יניב הגיע בהתנדבות לשיר לנו בחופה את השיר "אוהב בך את הכל"."
מה את יכולה לספר לנו על החתונה המרגשת שלך?
"ואו, הייתה לי את החתונה הכי מדהימה בעולם, רק לענות על השאלה הזו מעלה בי חיוך. לא האמנתי לעולם שכשנעשה חתונה מצומצמת בבסיס זה יהיה ככה – אירוע של ממש. כשנכנסתי למקום פשוט התחלתי לבכות, לא האמנתי שכל כך הרבה אנשים תרמו לנו ללא כל אינטרס. בתקופה האחרונה יש כל כך הרבה רוע, והיה כל כך מרגש לראות גם כל כך הרבה טוב. החופה הייתה מרגשת מאוד, לראות כל כך הרבה אנשים מחויכים ושמחים בשמחתנו היה מדהים ולאחר מכן הריקודים, כל החיילים הרימו לנו וריקדו אותנו המון. חיילות שבכלל לא הכירו אותי לפני שעה רקדו ושימחו אותי כל כך. כל כך הרבה התרגשו בשבילנו."
החתונה הייתה ביום שני ויוסף כבר חזר למילואים ברביעי בלילה. בסוף השבוע יצא בשישי לשבת חתן וחזר במוצאי שבת לבסיס.
"קיבלנו את הסיטואציה בהבנה ושמחנו לפחות שהיה לנו את היומיים האלו ביחד. בתקופה הזאת כל הדברים שהיו נראים לנו פעם קשים מקבלים פרופורציות והעיקר בשבילי שהוא שמח ובטוח, גם כשאנחנו רחוקים אחד מהשנייה."
מה יש לך להגיד לבנות במצב שלך שיש להן תאריך להתחתן בזמן הזה?
"שיעשו מה שעושה להן ולבן הזוג הכי רוגע ונחת בתקופה הזו שגם ככה מלחיצה. לאנשים תמיד יהיה דעות לכאן ולכאן ולא יהיה אפשר לרצות את כולם. צריך לדעת מה חשוב יותר, להתחתן עכשיו אולי בצורה קצת אחרת או לקיים את החתונה שכל כך רציתם לקיים כמו שהיא. זו דילמה מאוד קשה אם לקיים את החתונה כמו שרצית ושהרבה אנשים לא יגיעו ומצד שני, לא לכל אחת מתאים חתונה בבסיס או מצומצמת מאוד. אני מבינה את כל הבנות שקיוו לחתונת החלומות שלהן ודחו אותה וגם מבינה את מי שבחרה להתחתן דווקא עכשיו, בתקופה של כזו חוסר וודאות טקס החתונה, שמייצב ומקרקע את הזוגיות, יכול לעזור לרבים.
לא משנה הבחירה בנוגע לחתונה, תמיד יהיו בלת"מים. חתונת החלומות לא חייבת להיות באולם עם מאות אורחים. לפעמים צריך רק כמה אנשים קרובים שיעשו שמח, משפחתו של החתן הכינה אוכל לחתונה, השושבינה המדהימה שלי, שני אור, נידבה לי את כל ביתה בנתניה להתארגנות ואיפרה וסירקה אותי בעצמה. כל המשפחות והחברים, ועוד כל כך הרבה אנשים היו שקועים בשבוע אחד לעזור לנו מא' ועד ת' ועל זה אנחנו מודים להם המון".
