חיסכון לכל ילד -פעולה פשוטה שהיא חובה

מתחת לרדאר התקשורתי ובלי שום סיקור משמעותי מתחוללת מהפכה של ממש על הכיס של הילדים שלנו.

תזכורת כללית

בשנת 2016 שר האוצר דאז משה כחלון ושר הבריאות דאז יעקב ליצמן, יזמו תוכנית חיסכון לכל ילד. במסגרת התוכנית המדינה הפקידה החל מינואר 2017 לכל אזרח מתחת לגיל 18 כ-50 ₪ בחודש עם דמי ניהול מסובסדים עבור הילדים. במסגרת התוכנית, ההורים יכולים לבחור איפה ינוהלו הכספים בבתי השקעות או בפיקדונות בבנקים, את אופי הניהול ורמת הסיכון.

כמו כן ניתנה להורה האופציה להפקיד 50 ₪ נוספים בכל חודש, מתוך קצבת הילדים המשולמת להורים. מי שלא בחר במשך חצי שנה היכן ינוהלו כספי ילדו, הכספים מושקעים במסלול בעל סיכון נמוך.

בעיית הפערים

מה שקרה בפועל, כמו כל תוכנית עם כוונות טובות – יש מה לשפר.

בשנת 2019 הביטוח הלאומי פרסם מחקר לפיו תוכנית "חיסכון לכל ילד" יכולה אפילו להגדיל את אי-השוויון הכלכלי במדינה. "התוכנית מיועדת מלכתחילה לעזור בעיקר לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה לצבור נכסים, אולם במתכונתה הנוכחית היא תורמת לצבירת חיסכון גדול יותר דווקא בקרב ילדים להורים ממעמד כלכלי גבוה", כתבו אז מחברי המחקר, פרופ' דניאל גוטליב ואופיר פינטו.

רק 40% ממשקי הבית בחרו באופן אקטיבי היכן להשקיע את כספם, ונמצא קשר ישיר בין גובה ההכנסה המשפחתית לבין הבחירה המושכלת באפיק עם תשואה גבוהה יותר.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, הפער בין ילד שהופקד בעבורו בינואר 2017 באופן השמרני ביותר (כהפקדות בחשבון חיסכון בבנק), ובחרו שלא להשקיע 50 שקלים נוספים מקצבת הילדים – צפויים לקבל בגיל 21 כ-13,300 שקל.
זאת לעומת ילדים שהוריהם בחרו להשקיע בקרן בעלת תשואה גבוהה, גם את 50 השקלים הנוספים מקצבת הילדים (קרי הפקדות של 100 שקלים מדי חודש) – שצפויים לקבל בגיל 21 כ-61,700 שקל.

כלומר גם פה נוצר אי השוויון בין משקי בית בעלי יכולת כלכלית ובעלי ידע פיננסי רחב יותר לבין משפחות מועטות יכולת – פער משמעותי של מי שיתחילו את חייהם אחרי צבא בגיל 21 עם סכום מעל פי 4.

הפתרון

בשבועות האחרונים הוגשה הצעת חוק של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל שאושרה בוועדת הכספים, שעל פיה יושקעו הכספים בקופות גמל להשקעה במסלול השקעה עם סיכון מוגבר עד שימלאו לילד 18, ולאחר מכן יועברו הכספים למסלול בסיכון בינוני, לשם שמירת הצבירה.  כלומר ברירת המחדל תהיה שהכסף של הילדים יושקע במסלול עם סיכון גבוה אך עם תשואה גבוהה יותר עד גיל 18 ומגיל 18 עד גיל 21 (גיל שבו הילד יכול לקבל את הכספים המגיעים לו), הכסף יושקע במסלול סולדי כדי לשמור על הכספים שצבר במשך 18 שנה.

סוף דבר

במרוץ החיים לפעמים אנחנו לא תמיד פנויים לבדוק ולהסתכל בהיבטים ה"טכניים" וה"בירוקרטיים", לעיתים מתוך חוסר התעניינות ולעיתים מתוך חוסר חשק להתעסק בנושא שאנחנו לא תמיד מבינים בו, מה שבטוח שלפעמים התייחסות קטנה בשלב מוקדם תניב לנו שקט או ערך משמעותי בעתיד.

כשזה מגיע לילדנו על אחת כמה וכמה על כולנו לבדוק מה ניתן לעשות באופן פשוט כדי להבטיח כמה שאפשר את עתידם.

אז מה עושים? פשוט

כותבים בגוגל "חיסכון לכל ילד" נכנסים לאתר של הביטוח הלאומי ובודקים את האופציות השונות העומדות לרשות החיסכון של ילדנו, ובוחרים עבורם את המסלול הטוב ביותר שמתאים לאופי הסיכון שלנו.

הכותב: אבי סלמה, מנהל נציגות של הבנק השוויצרי HYPOSWISS. משמש בהתנדבות כחבר מועצת עיריית נתניה, יו"ר דירקטוריון ח.ל.ת החברה הכלכלית של נתניה.