מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

מחקר מדיניות חדש של קרן ברל כצנלסון: השלכות משבר הקורונה על ההורים העובדים בישראל

במדינת ישראל חיים למעלה משלושה מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18, כשני מיליון מתוכם הורים לילדים צעירים עד גיל 9. עוד לפני משבר הקורונה, רבים מההורים הישראלים סבלו מעומס רגשי וכלכלי משמעותי, כתוצאה מריבוי שעות העבודה, עלויות המחייה הגבוהות ותהליכי שחיקת השכר המאפיינים את המשק. החודשים האחרונים הובילו להחמרה נוספת בעומסים הללו, עקב המצוקה הכלכלית המוגברת של משפחות רבות והקושי המועצם לשלב בין מחויבויות הבית למחויבויות העבודה במציאות של סגרים, בידודים וחוסר ודאות מתמשך. מציאות זו חייבה את ההורים לבחור פעם אחר פעם בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם זקוקים לה יותר מאי פעם.

יערה מן – צילום אור קפלן

ממצאים עיקריים מסקר ההורים:

–          מבין ההורים שהמשיכו לעבוד במהלך הקורונה, 38% צמצמו את שעות העבודה שלהם כדי לטפל בילדים. 23% נוספים לא צמצמו אך העידו שבן או בת זוגם צמצמו את שעות העבודה שלהם או יצאו לחל"ת.

–          הצמצום הממוצע עומד על 4 שעות ביום, בעלות יומית ממוצעת של כ-260 ₪.

–          בשקלול עלויות של אובדן שעות עבודה לצורך טיפול בילדים והוצאה על בייביסיטר, ניתן להעריך כי שני הסגרים עלו כ-7000 ₪ בממוצע למשק בית.

–          71% מכלל ההורים שהשיבו לסקר העידו שמצבם הכלכלי הידרדר במידה כלשהי מאז תחילת משבר הקורונה, ו-29% דיווחו שמצבם הכלכלי הידרדר במידה רבה או רבה מאוד. 61% מההורים שהמשיכו לעבוד העידו על הידרדרות כלכלית כלשהי. 34% ממי שהמשיכו לעבוד כשכירים ו-59% ממי שהמשיכו לעבוד כעצמאים, העידו על הידרדרות במידה בינונית ומעלה.

–          41% מההורים שהשיבו לסקר מעידים שהם חשים בתקופה הנוכחית יותר רגשות של לחץ, חרדה או דכדוך מאשר לפני משבר הקורונה, במידה רבה או רבה מאוד. נשים מעידות על עלייה בתחושות אלו בשיעורים גבוהים יותר מגברים – 46% לעומת 36.5%. הורים המשתייכים למשק בית שבו אחד מבני הזוג לא עבד לפני הקורונה (באופן זמני או קבוע) מעידים על עלייה פחותה בתחושות אלו, לעומת אלה המשתייכים למשקי בית בהם שני הורים עובדים – 37.5% ו-41% בהתאמה. 55% מההורים שעומדים בראשי בית חד-הוריים/יחידניים העידו על עלייה בתחושות הללו במידה רבה או רבה מאוד.

–          כ-40% מההורים העידו שהם חוששים לאבד את עבודתם בתקופה זו יותר משחששו לפני הקורונה במידה רבה או רבה מאוד.

–          בקרב ההורים שהמשיכו לעבוד, 44% העידו שהם עשו ויתורים בגבולות שהציבו לילדיהם כדי להצליח לעבוד – במידה רבה או רבה מאוד. לעומת זאת, רק 25% מהאימהות ו-20% מהאבות העידו שהם עשו ויתורים בעבודה כדי להצליח לשמור על הגבולות החינוכיים שהציבו.

–          הנתונים מצביעים על העמקה גם של הפערים המגדריים בשוק העבודה. שיעור האימהות שהפסיקו לעבוד מיוזמתן במטרה לטפל בילדים גדול פי 6 משיעור הגברים שעשו זאת. שיעור הנשים שהפחיתו שעות עבודה על חשבונן כדי לטפל בילדים גבוה ב-30% משיעור הגברים שעשו זאת.

יערה מן, מחברת המחקר ומנהלת תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון ל"השבוע בנתניה":  "המחקר שלנו חושף את המחירים העצומים שהורים עובדים שילמו במהלך הקורונה ואת העובדה שישראל היא מבין המדינות שעשו הכי מעט כדי לסייע להורים בתקופה הזאת. ממשלת ישראל השיתה את מלוא הנטל הכספי של אובדן שעות העבודה לצורך טיפול בילדים על כתפיהם של ההורים, שנאלצו לבחור בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם היו זקוקים לה יותר מאי פעם. זאת, בזמן שרוב מדינות ה-OECD, וביניהן צרפת, גרמניה, קנדה, יפן, פולין, בריטניה ואחרות הפעילו תוכניות שמאפשרות להורים לקחת חופשה או להפחית את שעות העבודה לצורך טיפול בילדים, במימון מלא או חלקי"

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן