הישגים חסרי תקדים לקונסרבטוריון העירוני נתניה

מוטי מירון הגיע לנתניה אחרי כברת דרך ארוכה בארץ ומחוצה לה. את אהבתו למוסיקה, נגינה וניצוח גילה בגיל צעיר וידע לפתח ולמנף אותה הכי גבוה שאפשר. מירון תושב, פתח תקווה, מגדיר עצמו כנתנייתי בלב בשל השעות הרבות ביום בו הוא עובד בעיר – בפרויקט "בית ספר מנגן" אותו הוא מנהל ואשר פועל במקביל בשבעה בתי ספר בעיר, וכמנהל הקונסרבטוריון העירוני. את תוצאות המיזמים המוסיקליים ניתן לראות במספר ההולך וגדל של מוסיקאים צעירים מהעיר, המשתלבים בתזמורות צה"ל ובהמשך בתזמורות ובהרכבים המובילים בישראל.

(קונסרבטוריון נתניה הצמיח במהלך השנים עשרות מוסיקאים, נגנים וזמרים שהחלו ללמוד בגיל צעיר והפכו זאת לדרך. תן דוגמאות בבקשה?

"רק בשנת הלימודים תשע"ח זכו כיתות התיאוריה של הקונסרבטוריון העירוני במקום הראשון בתחרות ארצית מטעם משרד החינוך, 4 מתלמידי הקונסרבטוריון זכו בבחינות רסיטל לבגרות בציון 100, שלושה התקבלו לשורות תזמורת צה"ל והמוזיקאי הצעיר לידור מסיקה זכה במעמד המיוחד "מוסיקאי מצטיין". אם לא די בכך, הרי ששישה תלמידי הקונסרבטוריון העירוני נתניה זכו במלגת קרן אמריקה ישראל (קרן "שרת") – שניים מהם במלגת הצטיינות יתרה, עשרה תלמידים התקבלו לתזמורת הנוער הלאומית של משרד החינוך ועוד. אנו בין הקונסרבטוריונים המעטים בארץ היכולים להציג נתונים כאלה לגבי התלמידים. אנחנו מפעילים לצד חוגים ושיעורים מקצועיים במוזיקה גם 22 גופי ביצוע: תזמורות, מקהלות והרכבי מוסיקה קאמרית המופיעים בעיר ומחוץ לעיר"

עוד מילדות אהב ונשם מוטי מירון מוסיקה. הצעד המקצועי הראשון שלו בעולם המוסיקה ארע עם גיוסו לצה"ל – שם שימש כקלרינטן ראשון בתזמורת צה"ל. בהמשך למד מוסיקה באוניברסיטת תל-אביב ובבית הספר הגבוה למוסיקה בווינה באוסטריה. כמנצח צעיר התמחה מוטי מירון בתזמורות כלי נשיפה בגרמניה. אל נתניה הגיע לאחר שצבר ניסיון מקצועי בעולם המוסיקה האמיתי באוסטריה וגרמניה וניסיון מקצועי בניהול קונסרבטוריון בישראל. המשימה שקיבל לידו באותה תקופה, הייתה ברורה: להפוך את הקונסרבטוריון העירוני ממרכז ללימוד מוזיקה שעסק בעיקר בחוגים, למרכז שמטרתו לחשוף אלפי ילדים למוסיקה, ולאפשר לצד החוגים מסלולים מקצועיים.

(מה זה בעצם קונסרבטוריון: האם כל הורה המעוניין שילדו ינגן בכלי נגינה או ילמד לשיר יכול לשלוח את ילדו – או שמדברים רק על מחוננים?

"קונסרבטוריון הוא בעצם בית ספר מקצועי למוסיקה. כמו שיש היום בית ספר להנדסה, למקצועות המחשב או לעיצוב. מדובר על מוסד המלמד את רזי מקצועות המוסיקה, המקנה לתלמידיו את הכלים הטובים ביותר לעסוק בנגינה בהמשך דרכם. חשוב לי לציין, שכבית ספר מקצועי, אין אצלנו ההכוונה בהכרח לעבוד במקצוע אחר כך – רק למי שמעוניין. ישנם לא מעט תלמידים שמתמחים ומסיימים את המסלולים במלואם, אך בוחרים שלא לעסוק בזה. כלומר, ללמוד בשביל להעשיר את עולמם – מתוך עניין כצרכני מוסיקה".

(בעידן בו המושג קונסרבטוריון מצטייר כפחות עדכני וחברה המעריצה את תרבות האינסטנט והעבודה הקלה, איך משלבים ומחדשים?

"רוח התקופה אצל הנוער היא שהכל זמין בלחיצת כפתור. הקונסרבטוריון מציע ערכים ואיכויות שכביכול מיושנות, אבל הן אקטואליות מתמיד. האיכויות עליהם אני מדבר, הן היכולת ללמוד להקשיב, להתגבר על קשיים, לעבוד ביחד, יכולת השקעה, רגישות לצלילים ובכלל לקולו של האחר, קבלת מרות ומשמעת. הרבה ערכים חינוכיים שאולי לא מודרניים מספיק, אבל מוכיחים את עצמם במשך מאות שנים. אנחנו האנטי-תזה לתרבות הכוכב נולד שקיימת היום. האמונה שלנו היא הדרך הארוכה והיסודית ולא הקצרה והחולפת".

(שיעורי הגיטרה והתופים זוכים אצלכם לעדנה בקרב בני נוער. כיצד גורמים לילדים להיחשף לכלים קלאסיים יותר?

"שיעורי הגיטרה והתופים תמיד היו בתכנית הלימודים. הצוות המקצועי תמיד נתן להם מקום. כן, זה נכון שהם נחשבים לכלים יותר מודרניים ועכשוויים ויש להם יותר ביקוש מאשר כלים קלאסיים, אבל יש גם כלים אחרים שהם במקור קלאסיים – אך הם מקבלים גוון חדש ומשנים צורה. קחי לדוגמא את הקלרינט הנחשב לכלי נגינה קלאסי ובעשרות השנים האחרונות הוא חלק בלתי נפרד מוסיקת הנשמה היהודית או מסגנונות הבלוז והג'ז. ברגע שילד נחשף למוזיקה, לצלילי הכלים השונים, הוא בוחר את הכלי שמדבר אליו יותר".

(19 שנה לאחר שהגעת, האם אתה יכול לומר שהקונסרבטוריון העירוני עומד ביעדים שהוצבו אז – להפוך לאחד ממוסדות החינוך המוזיקלי המובילים בישראל?

"כאשר הגעתי לנתניה, הצהרתי בפני חברי מועצת העיר נתניה וחברי מליאת עמותת היכל התרבות העירוני, שהחזון שלי הוא ליצור  קונסרבטוריון שיוכל להעיד על עצמו שתלמידיו משתלבים בתזמורות צה"ל, תזמורת הנוער הלאומית והפילהרמונית הצעירה. שתלמידים שלנו יגיעו לאקדמיות ויפרשו כנפיים במוסדות מובילים בעולם. לשמחתי, החזון הזה מומש".

(מהו החלום שלך, כמוזיקאי, כמורה למוזיקה וכמנצח?

"החלום הגדול שלי הוא לראות פעם אחת את כל אותם נגנים שלמדו והתמקצעו בקונסרבטוריון העירוני מאז הקמתו, כתזמורת אחת גדולה – באחת מהבמות הגדולות בעיר. זה באמת משהו גדול אשר גורם לי להתרגש מעצם המחשבה. על קיר משרדי תלויות תמונות של כל מחזורי הבוגרים שלנו לדורותיהם. תמונות המספרות את החזון של המקום, תמונות המראות את עיניהם הבורקות של התלמידים והמורים. בדיוק על זה נאמר, שתמונות שוות יותר מאלף מילים".