מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

בריונות רשת – לא עומדים מהצד!

22% מבני הנוער מדווחים שנתקלו בבריונות רשת וכ-20% מהפניות למוקד 105 הן על פגיעות בנושא זה. 

לא עומדים יותר מהצד. קצת על התופעה המכוערת ברשתות החברתיות.

מאת : תמי אומנסקי, מנהלת תחום חינוך (השירות הפסיכולוגי ייעוצי ) במטה הלאומי – 105
בשיתוף ד"ר מיכל זכריה – מפקחת שפ"י במוקד 105 להגנה על קטינים ברשת

נועה עברה דירה והיא תלמידה חדשה בחטיבת ביניים במרכז הארץ. כשפנה אליה אילון, הנער הכי מקובל בשכבה והחמיא לה, היא נענתה, התרגשה ואפילו הסכימה להיפגש איתו… אבל אחרי כמה ימים החלו לצוץ עליה שמועות נוראיות ברשת שהיא "גונבת" את אילון מהחברה שלו  דנה . אף אחד לא עמד לצידה והגן עליה. היא הרגישה שכולם מתרחקים ממנה…כך התחיל החרם הגדול…(השמות בדויים)

סקרים בארה"ב מעידים כי בעיית הבריונות ברשת מגיעה לשיאה בגילאי חטיבת הביניים: כשליש מהתלמידים בחטיבת הביניים מדווחים על קורבנות לבריונות רשת. גם בישראל 22% מבני הנוער מדווחים שנתקלו בבריונות רשת וכ-20% מהפניות למוקד 105 הן על פגיעות בנושא זה. 

בריונות רשת עלולה להוביל לחוויות קשות ביותר ויש לה היבטים ייחודיים.

ההקשר והמיקום מגוונים יותר ואינם מוגבלים לבית הספר או לשכונה,  כלומר זה יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן, בלי קשר למפגש במרחב הפיזי. התכנים עצמם נשארים לאורך זמן ונצפים על ידי  קהלים שונים בזמנים שונים. לפוסט או להודעה אחת ברשת עלול להיות אפקט חזרתי שנחווה כפגיעה שממשיכה להתרחש. בעוד שבריונות במרחב הפיזי מאופיינת לרוב בחוסר איזון של יחסי הכוחות בין הפוגע לבין הנפגע, ברשת אפקט חוסר האיזון מאבד מהדומיננטיות שלו והנפגע יכול להפוך לפוגע.

למוקד 105 פנתה מיכל, נערה בת 13 וסיפרה על תום חברה שלה שנמצאת במצוקה. מישהו פתח על תום דף שנאה באינסטגרם וכבר יש לעמוד הזה הרבה מאד עוקבים. תום בכתה ולא רצתה לספר לאף אחד- היא לא ידעה מה לעשות. היה להן חשד במי מדובר אבל לא הייתה להן הוכחה. השוטרת-חוקרת הרשת במוקד הפנתה את הטיפול באירוע לנציגה של משרד החינוך בדסק השותפויות במוקד 105. הנציגה חיזקה את הפונה וביקשה להעלות את תום על הקו. היא תמכה בתום וסייעה לה וביחד הן שיתפו את הוריה ואת יועצת בית הספר. הנציגה הסבירה שהחברים העוקבים אחרי דף השנאה יכולים לעזור ע"י דיווח לאפליקציה על העמוד כפוגעני. כתוצאה ממהלך משותף החברים נרתמו לדווח על העמוד לאפליקציה והוא הוסר מהרשת. כולם יצאו מהאירוע מחוזקים: תום הנפגעת שחבריה עמדו לצידה, החברים העומדים מן הצד שלמדו שיש להם כוח להשפיע והביאו להסרת העמוד, והפונה למוקד 105 מיכל, שעזרה לחברה בשעת צרה.

בריונות רשת מתרחשת בדרך כלל בנוכחות עדים והם ממלאים תפקיד משמעותי באירוע ובהימשכותו.  53% מתלמידי חטיבות הביניים מדווחים על כך שהיו עדים לבריונות רשת בחצי השנה האחרונה. החרם על נועה, התלמידה החדשה התאפשר על ידי הקבוצה. למה הם לא פעלו כדי לתמוך בה?  למעשה התרחשה כאן תופעה שנקראת "פיזור אחריות" אשר מתעצמת ככל שמספר הצופים באירוע גדל, אנונימי וכשאין יחסי קרבה בין העדים לנפגע. כלומר, ככל שמספר העומדים מהצד גדל, כך קטן הסיכוי שלהם להתערב כדי לעצור את האירוע. המשתתפים סבורים שמישהו אחר יתערב לטובת הנפגע במקומם. כמו כן התקשורת מאחורי המסך כשהיא חסרה במבט בעיניים, במגע ובהבעה היא עלולה להיות כר פורה להתנהגות פוגענית ואגרסיבית.

לא עומדים מהצד! חייבים לנקוט פעולה לדווח ולתמוך בנפגעים.

כדאי להסביר לילדים על תהליך פיזור אחריות שמתקיים בקבוצות ברשת. רצוי להימנע מהשתתפות בקבוצות ענקיות בסגנון של "קבוצת תלמידי ח' ארצית" או מעריצי זמר/ת מסוימים. רצוי להשתתף בקבוצות קטנות, שבהן המשתתפים יודעים שניתן לזהות אותם ושהם מכירים לפחות חלק מהאנשים בקבוצה גם במרחב הפיזי.


בנוסף, ברשת יש אפשרות לחשוב לפני שמגיבים. אפשר לשקול, להתייעץ ואז להגיב ולתמוך בנפגע. חשוב לעודד את הילדים לעמוד לצד מי שנפגע, לדווח על עמוד או פוסט פוגעניים, להגיב כדי לבלום את הסלמת האירוע ולפנות למבוגר שיכול לעזור ו/או לפנות למוקד 105 שזמין עבורכם 24/7

לא עומדים מהצד באירועי בריונות רשת, יש לנו כוח להשפיע!

תמונה באדיבות PIXABAY

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן