פרשת כי תשא – רד מההר

השבוע נקרא על מעשה העגל. רבים דברי התורה שיעסקו במעשה עצמו, בחטא, בחלקו של אהרון ואולי אף בבקשתו של משה "מחני נא מספרך אשר כתבת". אני מבקש, דווקא, לעסוק בעצם שבירת לוחות הברית על-ידי משה. כפי שנכתב: "ויהי, כאשר קרב אל-המחנה, וירא את-העגל, ומחלת; ויחר-אף משה, וישלך מידו את-הלוחות, וישבר אתם, תחת ההר".

השאלה שזועקת בין המילים המודגשות היא, כיצד ראש האומה, המנהיג הנבחר, משה רבינו, גדול הנביאים, שובר את הלוחות שהם מעשה האל, וזאת מתוך כעס וחרי על עמו.

מתוך קריאת הפסוקים ניתן להבין, כי הזעזוע של משה מהמראות והקולות מביאות אותו לידי עשיית מעשה אימפולסיבי ולא ברור. האם משה מאבד שליטה? מדוע משה בוחר לשבור את הלוחות כתגובה לחטא העגל?

יש מפרשים הטוענים כי משה שובר את הלוחות כדי שבני ישראל לא יקבלו את התורה ולא יהיו עדיין מחויבים באיסור עבודה זרה.  כלומר, בעצם השבירה יש שמירה על העם מפני עונש כבד על החטא. ואכן, בספר החסידים יש חיזוק לרעיון זה. המקור האחרון אף מחזק את מעשהו של משה בכך שהוא טוען כי הקב"ה שיבח את משה על כי קיבל על עצמו חטא (שבירת הלוחות) – רק כדי שמעשה העגל לא ייחשב להם כעוון. גם המדרש בשמות רבה מ"ו, א אומר כי אכן משה חטא בשבירת הלוחות, אך הוא עשה זאת מתוך שיקול דעת, מתוך רצון להשתוות לבני ישראל: הם חטאו ואני חטאתי. ובכך למנוע מהקדוש ברוך הוא את מימוש העונש : "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול". הפרשנות פשוטה: אם משה גם הוא בין החוטאים לא תהיה לקב"ה סיבה לכלות את כולם ולהקים עם חדש מזרעו של משה.

מנגד, אולי הקב"ה מרמז למשה כי עליו לשבור את הלוחות? שזה המעשה הראוי למנהיג שמונהגיו סרחו? והרי נכתב כי לאחר שהקב"ה רואה את מעשה העם הוא אומר למשה: " לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים". במילים שלנו הוא אומר למשה:'רד מההר… רד מהאולימפוס. אל תתבלבל, אתה נמצא פה לא מכוחך אלא מכוחם. אין מלך ללא עם. אין משמעות למנהיגות שלך אם המונהגים לא הולכים בדרכך. ולכן, שבור את הלוחות, כי אין להם משמעות עתה. אסוף את העם, טפל בקושי, כוון אותם לדרך הנכונה ואז תכתוב אתה את הלוחות'.

העם אינו צריך לוחות משמיים, אלא לוחות מארץ ואכן נאמר בספר דברים "לא בשמיים" היא…כי-קרוב אליך הדבר, מאוד:  בפיך ובלבבך, לעשותו". תורת חיים.

כניסת שבת – 17:12

יציאת שבת – 18:09