רונית ענבר
מיילדת אחראית מיון נשים ויולדות
בית החולים לניאדו
להיות מיילדת במלחמה, זה להסתובב במסדרון חדר לידה בבוקר השבת השחורה, כשתוך כדי מגיעות ידיעות לא ברורות על מה שקורה, ואת מנסה, בכל הכוח, למנוע מהעשן הסמיך להכנס לתוך החדר, מתוך הבנה שאם יהיה עשן בחדר אף אחד לא יוכל לנשום באמת…
כי מיילדת מלמדת איך לנשום…
להיות מיילדת במלחמה, זה לבכות, לחבק ולנסות לתת כח אחת לשניה מתוך שליחות של חיזוק החוסן. כי מיילדת נותנת כח גם כשלה בעצמה נגמר…
להיות מיילדת במלחמה, זה ללכת לניחום אבלים של חברה אחת ואז עוד אחת ועוד אחת… ולא באמת למצוא את המילים המנחמות, כי אין אותן.
כי מיילדת יודעת שלא צריך מילים כדי לנחם.
להיות מיילדת במלחמה, זה להתמודד עם צוות שרובו עם בעל/ בן/ אח מגוייסים, ולמרות זאת כולן מוסיפות משמרות, מבטלות חופשות ונכונות לכל התגייסות במלחמה בבית שלנו.
כי מיילדת היא שליחה שמבינה את גודל השעה.
להיות מיילדת במלחמה, זה לקבל במיון מטופלת בהריון שהגיעה עם מד"א ישירות מבית העלמין, ומיד להבין שהחדר שלה הפך לבית אבלים, לטפל בה ופשוט להיות.
כי מיילדת יודעת שהטיפול הוא לא רק ביולדת אלא גם בכל המשפחה…
להיות מיילדת במלחמה, זה להתמודד עם עומס יוצא דופן, כי לניאדו הוא בדיוק באמצע, אז בנוסף לנשות נתניה והסביבה אנחנו גם מחבקות את מפונות הצפון והדרום..
כי מיילדת יודעת לחייך ולמצוא מילים טובות גם אם הצלחת לשתות קפה ראשון רק ב 12:00 בצהריים (למרות שאת ערה כבר מ 5:30 בבוקר)…
להיות מיילדת במלחמה, זה לטפל בנשים שפונו מבתיהן ומצאו את עצמן מגיעות ללדת ללא בגדים או ציוד בסיסי לתינוק, ולאסוף מיד כל מה שצריך.
כי מיילדת חושבת גם על מה שקורה אחרי שהיולדת הולכת הביתה…
להיות מיילדת במלחמה, זה ללוות נשים-יולדות צדיקות שעל אף כאבי הצירים שלהן, הן צועקות ובוכות על האסון הלאומי של כולנו, הן מבינות ששעת הלידה היא זמן לתפילות (ליד-ה') והן זועקות לבורא עולם שנזכה לשחרור החטופים ולהצלחת החיילים היקרים שלנו..
כי מיילדת יודעת ששערי התפילה בחדר לידה הם בשידור ישיר לקב"ה.
להיות מיילדת במלחמה, זה לטפל ביולדות כשבינינו מסתובבים בעלים במדי מלחמה עם נשק, מראה שלא כל כך מתחבר עם מקום שמביא כל כך הרבה חיים.
כי מיילדת יודעת גם להכיל הפכים.
להיות מיילדת במלחמה זה לדעת שאפילו שעכשיו הרחם כואבת ומדממת ואפילו אם נצרבה בה צלקת קשה, היא עתידה להתחדש ולהיבנות, למצוא נחמה, ולגדל בתוכה חיים חדשים..
ואולי יש איזה קול קטן שגם לוחש עכשיו לכל מיילדת להתכונן, כי בעוד 9-10 חודשים כנראה שכולנו נהיה עסוקות מאד…
מחכות לכן, כי מיילדות הן עם אופטימי…
