מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו מותם בדרך לישראל

טקס הזיכרון העירוני השנתי ליהודי אתיופיה שמצאו את מותם בדרכם לישראל מאתיופיה ומסודן ומקום קבורתם לא נודע, התקיים ברחבת יד לבנים במעמד ראש העיר צביקה גנדלמן, חברי מועצת העיר, קייס גרמאו מתקו, קייס שמעון אליאס, קייס רועי טמניו, רב העדה הרב אמיר מנגיסטו, נכבדי העדה וציבור רב.

את פני הבאים קיבל שלט גדול המצהיר "נזכור אותם לעד ולא נשכח", ועל הבמה הוצבו 4 אבוקות זיכרון לזכר 4,000 הנספים.

על דוכן ברחבת הטקס הוצבו עשרות נרות נשמה אשר באי הטקס הדליקו בסיומו לזכר יקיריהם.

הקייסים נשאו תפילה לעילוי נשמת הנספים, ולאחריהם נשא הרב מנגיסטו דברי תורה.

האחיות קדסט ואופק סייפו שרו שיר שקט, ואת אבוקות הזיכרון הדליקו אייאו אבטה, בווקט מתוקו, ליגבו וובנך, ופאטפטה ברה שריגשה את הקהל עד דמעות בסיפורה האישי על תלאות העלייה לישראל.

ראש העיר אמר בטקס כי בחדרה קהילה אתיופית גדולה הראויה לכבוד ולהערכה. "קהילת יוצאי אתיופיה מונה את ותיקי העדה ששרדו את תלאות הדרך והגשימו את החלום הציוני במחיר כבד של אובדן היקרים להם ביותר", אמר ראש העיר. "הקהילה בחדרה מונה גם עשרות אסירי ציון שהושלכו לכלא וסבלו עינויים קשים רק בגלל היותם יהודים החולמים לחיות במדינת היהודים.  כבוד הוא לנו שוותיקי העדה בחרו להתיישב בחדרה, ובחרו לגדל בה את ילדיהם ולהקים משפחות חדשות וצעירות, המהוות את פניה היפות של חדרה".

הטקס העירוני מתקיים מדי שנה לזכרם של אלפים מיהודי אתיופיה שנספו בשנות ה-80, עשור שבראשיתו החלה יציאה המונית מהכפרים לעבר סודן. יהודים רבים שחלמו כל השנים לעלות לישראל הצליחו לברוח מאתיופיה לגבול אתיופיה וסודן, ושם המתינו במחנות זמניים לעלייה לישראל. בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו ממגפות, מרעב, וממעשי התנכלות, אונס ושוד. הצעידה של משפחות, קשישים וילדים נמשכה לעתים חודשים, ולאחריה נאלצו העולים להמתין במחנות הפליטים בסודן כשנתיים עד לחילוצם ולהעלאתם ארצה. כ-4,000 מבני העדה נספו בדרכים ובמחנות בניסיונם לעלות לישראל.

ראש העיר גנדלמן ציין בטקס כי חשוב שצעירי העדה ישמרו את המורשת של אבותיהם, וחשוב שכל תושבי חדרה יכירו ויכבדו את התרבות העשירה של העדה. "כדי לעמוד במשימה אנחנו מקדמים את מרכז המורשת ליהדות אתיופיה, שישמש כמוזיאון וכמקום מכובד ומכבד לשימור, תיעוד ולימוד המורשת", אמר גנדלמן ועדכן כי המכרז לביצוע עבודות ההקמה כבר פורסם. "אין לי ספק שבמרכז המורשת יהיה שמור מקום של כבוד להנצחת הנספים. הם הקריבו את חייהם, וחשוב שהדורות הבאים יזכרו את קורבנם וימשיכו להנחיל את מורשתם גם לדורות הבאים אחריהם. חשוב שנבטיח כולנו – לזכור ולא לשכוח", סיים ראש העיר.

הטקס נערך בהובלת יועץ ראש העיר לענייני העדה האתיופית גדם מהרט, ובסיוע אצ'נפה זוודה גזהין, גובזה מהרי, מראוי איילי, נגה ברהנו, מקונן וולדה, גוש מסלה, טובה ווקרנך ואדניה טקלה אשר לקחו חלק בהנחיית הערב.

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן