מאות משתתפים בכנס הרצל ה-1 לציונות עכשווית של ההסתדרות הציונית העולמית; בראש הכנס עמדה חה"כ לשעבר עליזה לביא תושבת נתניה, היום יו"ר מרכז הרצל.
מאת ברק גולן
הצלחה רבה לכנס הרצל ה-1 לציונות עכשווית, במסגרת פעילות ההסתדרות הציונית העולמית, ואשר על הפקתו עמלו אנשי מרכז הרצל ובראשם חה"כ לשעבר עליזה לביא.
האירוע, שנמשך כיומיים, התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ג'ו ליברמן – הסנאטור היהודי הראשון בקונגרס האמריקאי שהיה מועמד לתפקיד סגן נשיא ארה״ב, אברהם דובדבני – יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, פרופ' איתמר רבינוביץ – שגריר ישראל לשעבר בארה"ב, ד"ר ניסים לוי – יו"ר חבר הנאמנים של מרכז הרצל, עליזה לביא, יו״ר מרכז הרצל, חה"כ יועז הנדל, פרופ' סטנלי פישר – לשעבר נגיד בנק ישראל, חנן פרידמן – מנכ"ל בנק לאומי, ערן רופאלידס – נציג העמותה הציבורית להנצחת הרצל, פרופ' אמנון שעשוע – מייסד חברת מוביליי, פרופ׳ שלמה אבינרי ובכירים רבים נוספים במשק הישראלי.
בכנס, כך נמסר לעיתון השבוע בנתניה, עלה חזונו של הרצל על שולחן הניתוחים ונבחן מה ממנו התממש, מה לא וצפו אלמנטים שפחות מוכרים בהיבט של הרצל ועוד.
״מדינת ישראל היא מדינה עצמאית משום שהיא צריכה לשמור על האינטרסים שלה ולא האינטרסים של מדינה אחרת", ציין במהלך הדיון פרופ' סטנלי פישר. לדבריו הוסיף חנן פרידמן: "אחד המפתחות החשובים לקיומו של חוסן חברתי-כלכלי הוא שמירה על גופים פיננסיים מפותחים ועצמאיים המגלמים הלכה למעשה את הכלכלה החופשית. זהו תנאי הכרחי להבטחת בטחונה של המדינה במציאות הגלובלית המשתנה"
בהיבט מעניין נגע נשיא המדינה ראובן ריבלין: "הרצל היה, כידוע, חילוני לגמרי באורחות חייו. ועם זאת, הרצל הכיר בחשיבותה של הכמיהה הדתית לארץ ישראל, עבור עתידה של הציונות. ביטוי למעמדה המרכזי של המסורת היהודית במחשבתו, ניתן בתמונת השבת הירושלמית, שמצייר הרצל בספרו אלטנוילנד, ואני מצטט: "מספר העגלות הנוסעות נמעט מאד, והחנויות סוגרו בכל מקום. השבת השתרעה לאט ובהדרת כבוד על העיר שהייתה עד עתה הומיה." כך מתאר הרצל את השבת בירושלים החדשה-ישנה. הבית הלאומי החדש של היהודים נוסד בחזונו של הרצל כישות ליברלית וחילונית, על פי אמות המידה המודרניות. ובה בעת, דמיין הרצל, נוכחות ציבורית משמעותית ומרכזית, למסורת ולאמונה היהודית. בבחירות שזה עתה הסתיימו, היינו עדים למסרים מקטבים במיוחד, בכל הקשור לדת ומדינה. טוב יהיה אם נלמד מהרצל, לאזן בין הכבוד למסורת, לבין הסדרי המדינה המודרנית. בעת הזאת, תפקידם של המנהיגים הוא לא לפלג, או להחרים את בני הקבוצות השונות. תפקידם הוא להראות כיצד ניתן ובהחלט ניתן לשמור על הנוסחה האלמותית, שהיא נשמת אפה של המדינה הציונית: מדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית, בדיבור אחד".
צילום יח"צ – באדיבות מוזיאון הרצל
