שלומי שטרית בן ה-39 ממושב ינוב, אובחן לפני כשנתיים כחולה בסרטן המעי הגס. במקום לשקוע בתחושות צער וקורבניות על מצבו הוא בחר בדרך של התמודד בדרך יצירתית. בין הכאבים והטיפולים התכופים הוא החל ליצור עבודות בעץ. "העשייה בסדנה העניקה לי שקט נפשי ותרמה המון לתפקוד שלי בזמן ההתמודדות עם המחלה"
חודש המודעות לבריאות הגבר הוא הזדמנות טובה להיחשף לסיפורים מעוררי השראה של גברים שחלו בסרטן והצליחו להתמודד איתו בדרכים יצירתיות. שלומי שטרית (39), נשוי פלוס תינוקת בת שנתיים ממושב ינוב שבמועצת לב השרון, הוא דוגמה טובה לניצחון על "המחלה" יצירה והתנדבות. לפני שנתיים אובחן שלומי כחולה בסרטן מעי הגס ובימים אלה הוא מחלים ממנו ונמצא במעקבים.
שטרית נזכר ברגע שבו הודיעו לו הרופאים שהוא אובחן כחולה סרטן. "זו הייתה מכה חזקה בבטן. לאחר יומיים של הלם וזעזוע התחלתי את הטיפולים כשמוסבר לי שמדבור בתהליך ארוך. התחלתי במרוץ ועברתי ארבעה חודשים אינטנסיביים של הקרנות וכימותרפיה. כחולה פעיל הייתי צריך להיות עם סטומה – התקן חיצוני למעי הגס לטובת הוצאת הפרשות מהמעי. לאחר מכן עברתי ניתוח נוסף להוצאת הסטומה, לצד חמישה חודשים של טיפול כימותרפי וניתוח נוסף. התהליך כולו ארך כשבעה או שמונה חודשים".
בתוך הכאבים הקשים, הטיפולים המתישים וחוסר הנוחות ניסה שטרית למצוא נקודות אור חיוביות. "רציתי להפיק מעצמי את המיטב בזמן הזה, כדי לא לשקוע למוד של מחשבות שיגרור אותי למחוזות נפשיים לא רצויים. לכן, בעקבות חיפוש באינטרנט הגעתי לעמותת יד תמר שמעניקה מעטפת סיוע סוציאלית וקהילתית עבור משפחות לחולי סרטן והבנתי שזה המקום הנכון עבורי להתנדב אחרי שנעזרתי על ידי מתנדב מטעם העמותה. במסגרת ההתנדבות ידעתי באלו קשיים בירוקרטיים ואחרים נתקלים חולי הסרטן ובני המשפחה שמלווים אותם".
הצורך הוא אבי ההמצאה והוא הביא את שטרית לפתח תחביב חדש. "קצת לאחר שהתחלתי בטיפול הבנתי שאין סיבה שאעצור את החיים שלי, אלא פשוט לעשות דברים בעצימות נמוכה יותר ועם תשומת לב למצבי הרפואי. שנה לפני כן, במסגרת עבודה במשמרות צפיתי המון ביו-טיוב בכל מיני 'סרטוני עשה זאת בעצמך' וממש בער בי העניין עם עבודות בעץ. התחלתי לקנות כלי עבודה ולמדתי לעבוד איתם באמצעות הסרטונים. בהתחלה בניתי בעיקר סוגים שונים של קרשי חיתוך ולאחר מכן שולחנות, מדפים, מיטות ובעצם כמעט כל דבר שבא לי. אני משתדל שכל יצירה תיראה קצת אחרת".
"העשייה בסדנה הפרטית העניקה לי הרבה שקט נפשי ותרמה המון לתפקוד שלי בזמן ההתמודדות עם המחלה. העבודה בעץ גם הצילה אותי ממחשבות שליליות על העתיד הקרוב והרחוק", סיפר שטרית על השפעתו החיובית של התחביב על תהליך הריפוי. "היא הוציאה ממני יצירתיות שעד אותו הזמן לא ידעתי שקיימת בי. פשוט נהניתי כל יום מחדש ממלאכה רגועה עם מוסיקה נעימה במחסן. רוב העבודות נמצאות אצלי בבית, כמה מהן מכרתי ואחרות נתתי במתנה. אני לא מתפרנס מזה ואם למישהו אין כרגע את היכולת לרכוש אז אני נותן לו את הפריט בחינם".
יו"ר עמותת יד תמר, מיכאל (מיכי) וסרטייל, מסר: "אני מאמין שלכל אחד ואחת יש את הכלים, הכוחות והמשאבים שהוא מצליח לגייס בסביבתו על מנת להתגבר על הסרטן. כיום, יש כבר דרך להתארגנות שיטתית שפיתחנו בעמותה לתועלת כלל ציבור החולים. רבים פונים אלינו לקבלת הדרכה והנחיה כיצד לנצל ולייעל כל משאב אפשרי, גלוי וסמוי כאחד, על מנת להילחם על החיים. האדם נברא עם העיניים מביטות קדימה אל העתיד, אל האופק הרחוק. לשם צריכים להיות מופנים המבטים שלנו, אל התקווה. כך נוהג מתנדבנו היקר שלומי שטרית".
