בתום שנים של הליכי תכנון, קיבלה לידיה עיריית נתניה את "בית לנדה" – אייקון אדריכלי והיסטורי חשוב, הממוקם בכיכר המייסדים; המבנה ההיסטורי ישוחזר וישמש כסינמטק עם בית קפה
מאת ברק גולן
בתום למעלה מ-15 שנים של הליכים, צעד משמעותי לשימור מורשת העיר. השבוע הציג האדריכל פרופ. אמנון בר אור בפני מנכ"ל העירייה והגורמים המקצועיים את הפרוגרמה של בית לנדה שעומד בפני שימור ושחזור מדוקדק, כאשר חדר בתוכו ישמש כחדר הנצחה לאבי המשפחה. ההחלטה התקבלה, כאמור, בתום שנים של הליכי תכנון.
הבית הממוקם בכיכר המייסדים 8 על פרטיו ועל תולדות בעליו, מספר למעשה את סיפור יסודה של נתניה מההתיישבות החקלאית ועד לפיתוחה כמרכז ליטוש היהלומים בארץ ונחשב לאייקון אדריכלי והיסטורי יחידי בנתניה.
התכנון הראשוני כולל אולם סינמטק במרתף הבניין, בית קפה ומסעדה בגן המבנה, אולם לתצוגות מתחלפות וכן roof top עם פרגולה בגג המבנה.
ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, מסרה בתגובה כי "אנו רואים חובה לטפח ולהחיות את מרכז העיר ושלוחותיו ולפעול למען שימור המורשת של נתניה ואנשיה. השקנו את מוזיאון נתניה וקודם לכן את מרכז המבקרים "בית הבאר" (הממוקם במבנה היסטורי משוחזר, בו פעלה הבאר הראשונה של העיר) ואני שמחה כיום על האפשרות לשמר את בית לנדה ולפתוח אותו לציבור הרחב."
ואילו עלוית פרויינד, ראש מינהלת מרכז העיר, מסרה כי "הקמת הסלון של נתניה ומוזיאון נתניה בבית לנדה יהווה עוד חוליה בתהליך הנהדר העובר על מרכז העיר כאשר אחרי השיפוץ המסיבי של רחוב הרצל והמדרחובים יוקמו מוסדות תרבות לאורך ציר הרצל".
בית לנדה תוכנן בשנת 1936 כווילה בת שתי קומות עם יציאה לגג, כבית לאהרון וחנה לנדה וילדיהם. הבניין נחשב לדוגמא ייחודית בנוף לב העיר לבנייה פרטית בשלהי שנות ה- 30. הוא נבנה בהשפעת סגנון האר דקו והסגנון הבינלאומי בתכנונו של משרד האדריכלים מילר את ספיר ומייצג לדברי המומחים, שפה ייחודית ועשירה של מפגש בין אלמנטים ונפחים.
משפחת לנדה הייתה ממייסדות העיר, הייתה מעורבת בחיי התרבות והמסחר והשפיעה רבות על פיתוחה של נתניה. אירועי חברה רבים התקיימו במבנה הבית, ששימש גם מקום מפגש לנבחרי הציבור של העיר ומכאן שהבית משמש כעדות להווי החיים בנתניה בשנותיה הראשונות ולאיכות החיים שהתקיימה בה. לנדה היה זה שבנה לימים את קולנוע שרון המפואר, הוא היה חבר מועצת העיר ואף כיהן כסגן ראש העיר והוכרז כיקיר העיר בשנת 1975. כקבלן הוא בנה את בתי שכונת בן ציון, הקים את בית הספר תחכמוני, בית הספר הדתי הראשון בנתניה, כאשר אשתו יזמה את הקמתו של המרכז החברתי-תרבותי ויצ"ו ברח' מקדונלד.
תמונה ראשית: הדמיה