פסטיבל אינזואגדה (אין זו אגדה) יתקיים ביום שני הקרוב, ה – 29.10, בשכונת נאות הרצל ויארח מאות אמנים. ביניהם תהיה גם אלמז ממויה ז'נו, שתלמד בסדנה מיוחדת את ריקוד המחול האתיופי המרתק.
רגע לפני שהעיר נתניה נכנסת ביחד עם שאר הערים בארץ למתח של יום הבחירות המוניציפליות, ייערך ביום שני הקרוב, ה – 29.10 בשכונת נאות הרצל, אחד מהפסטיבלים היותר מעניינים ומגוונים שתוכלו לפגוש בעיר. אינזואגדה, אירוע התרבות והאמנות הייחודי שהפך למסורת ומתקיים זו השנה החמישית, ייערך באווירה אורבנית בהשראת "פסטיבל בשקל" בהשתתפות מאה אמנים ועשרות במות. מלבד חיים אוליאל ורודי ביינסין, ייקחו חלק בערב המיוחד תושבי השכונה ואמנים אחרים מכל רחבי הארץ. אחת מתושבות השכונה שתופיע בו, היא אלמז ממויה ז'נו, רקדנית ומורה למחול אתיופי, שהופיעה עם להקותיה בעבר בפסטיבל והשנה תערוך סדנת ריקוד לקהל הרחב.
את האהבה שלה לריקוד בכלל ולז'אנר המחול האתיופי בפרט, רכשה אלמז עוד בילדותה. כמי שעלתה לארץ כילדה, תמיד הייתה מחוברת לתרבות ממנה הגיעה, ובשלב מסוים בחייה היא החליטה לשלב בין אהבתה לריקוד לבין מה שהיא מאמינה בו. "אני רואה בחיבור לקהילה כדבר משמעותי עבור ילדים ונוער" מספרת אלמז בת ה – 33, "אני חושבת שחיבור לשורשים שלך הוא דבר מעצים, ובמקביל מאמינה שקיימות המון תרבויות בארץ ושכדאי לאנשים להיחשף אליהן. התרבות, המוזיקה והריקוד הם דברים שמגשרים בין אנשים מכל גווני האוכלוסיה".
איך בחרת דווקא את תחום הריקוד?
"הגעתי לריקוד ולמחול כי מאוד אהבתי לרקוד עוד כילדה. בתור תלמידה רציתי ללמוד מחול אתיופי אך לא מצאתי מקום שמלמד את זה. חשבתי לעצמי שאני מקווה שבעוד כמה שנים ייפתח מקום כזה ושאם זה לא יקרה אז אני אעשה את זה. כשהייתי בת 24, עשיתי טיול שורשים לאתיופיה, ושם החלטתי ללכת לשיעורי ריקוד וללמוד בבית הספר למחול. למדתי שם ומעבר לזה המשכתי ללמוד את התחום גם בעצמי".
באיזה שלב התחלת ללמד את המחול האתיופי?
"באותו הזמן למדתי כסטודנטית בקרית אונו ורציתי להתחיל ללמד ריקוד. ביקשתי להתנדב כסטודנטית ודרכם הגעתי להיכל התרבות בנתניה. הצעתי להם שאקים להקה של ילדים, והם מצידם בדיוק חיפשו לקיים ערב שבו תופיע להקת מחול. הם מאוד שמחו להצעה והסכימו להעניק לי מלגת לימודים בתמורה. התחלתי לעבור בין הבתים בשכונת סלע שבה אני גרה, ושאלתי ילדים מהקהילה מי מעוניין להצטרף ללהקה. היו כמה ילדים וילדות שהביעו רצון ומשם הלהקה התחילה להתפתח. לאחר מכן פתחתי עוד כמה קבוצות לריקוד בנתניה, ואז גם בערים אחרות, וכיום זה המקצוע שבו אני עוסקת. אני מלמדת קבוצות ובנוסף מעבירה סדנאות ריקוד לכל מי שמעוניין להיחשף לסגנון הריקוד המעניין הזה".
אז מה הדבר הייחודי במחול האתיופי?
"מבחינתי כל ריקוד ומוזיקה הם ייחודיים. אני חושבת שהדבר הייחודי בתוך ז'אנר הריקוד האמהרי, הוא המגוון המאוד גדול של צורות הריקוד שהוא מכיל בתוכו. באתיופיה יש עשרות ומאות שפות וסגנונות ריקוד, כשכל אחד מהם שם דגש על איבר שונה בגוף ולכן כל אחת מהצורות מתמקדת באיזור שונה בגוף. יש ריקוד שמתמקד יותר ברגליים, אחר יותר באגן, ויש כמובן את הריקוד המוכר יותר שמתמקד בתנועות הכתפיים. אני באופן אישי מלמדת שמונה סגנונות שכל אחד מהם זה עולם בפני עצמו. לכן המחול האתיופי הוא צבעוני ומעניין, ולא משהו שחוזר על עצמו לרוב".
את מרגישה שאת מצליחה לחבר את הילדים לתרבות ולשורשים באמצעות הריקוד?
"כן אני חושבת שהריקוד מאוד משמעותי בעניין הזה. כיום הנוער מאמץ לעצמו כל מיני זהויות כמו המוזיקה השחורה, והם קצת הולכים לאיבוד מהבחינה הזאת. המחול האתיופי הוא משהו שבאמת מגיע מהשורשים שלהם. אחד הדברים הכי מרגשים שהיו, הוא שהתחלתי ללמד קבוצה של בנות השכונה שנולדו בארץ. בהתחלה הן מאוד התביישו לרקוד סגנון ריקוד שאופייני לתרבות האמהרית. הן הרגישו שהן עולות חדשות. אך לשמחתי אחרי כמה מפגשים, הן הבינו עד כמה הריקוד הזה מרשים ומגוון, והגיעו עם בנות אחרות שלא מהקהילה, כדי להראות להן את הריקוד שהן לומדות. זה היה מרגש לראות איך הן מתגאות בתרבות שלהן ואיך הן משתפות אותה עם אחרות".
איך את חושבת שניתן לחשוף יותר את התרבות של מגוון העדות פה בארץ?
"אני חושבת שזאת הצורה לעשות את זה. עם ההגעה של הקהילות השונות לארץ, כולם היו עסוקים מאוד בלהיקלט ולהידמות וללמוד את מה שקיים פה בארץ, ואולי שכחו קצת לחלוק גם את מה שהעולים הביאו איתם מהארצות שמהן הגיעו. יש הרבה מאוד דברים שאפשר לעשות כדי לשתף את התרבויות של כולם וזה אחד הדברים המפוספסים לדעתי. המדינה שלנו עשירה בתרבות שלאנשים כדאי להכיר. יש למשל מדי שנה את יום העולה, ולדעתי יכול להיות הרבה יותר מעשיר ומלמד לעשות למשל את יום העדות. זה יכול להיות ערב תרבות של מרוקאים, תימנים, אתיופים, רוסים ועוד, כשכל עדה תציג את מאפייני התרבות שלה. זה יכול להיות פסטיבל העדות הצבעוני והמרשים ביותר בעולם".
איזו פעילות תהיה בפסטיבל הקרוב בנתניה?
"הפסטיבל הזה הוא משהו שאני חלק ממנו כבר מספר שנים. אני תושבת שכונת סלע ולכן מרגישה שייכות מיוחדת אליו. לפני שנתיים הופענו באינזואגדה עם הלהקה ובשנה שעברה הייתי חלק מההפקה. בפסטיבל הקרוב אעביר סדנת מחול אתיופי שתהיה מיועדת לקהל הרחב. זאת הזדמנות מצוינת עבור אנשים להכיר את סגנון הריקוד המגוון הזה וללמוד לעשות את התנועות השמחות והכייפיות שבו".
