מאת הרב נח סוליש – חב"ד נתניה
בעל חנות מגיע יום אחד לחנות שלו ונדהם לגלות שממש צמוד לחנות שלו, מצד ימין, מתחרה פתח חנות חדשה, המוכרת בדיוק את אותם דברים. לחרדתו שלט גדול מעטר את החנות "הדיל הכי משתלם!"
למחרת, הוא לגמרי נכנס לפאניקה כשהוא מגלה, והפעם מצד שמאל, עוד חנות מתחרה. שגם היא באותו תחום, וגם עליה שלט גדול: "המחירים הכי נמוכים!" …
מגרד הוא בפדחתו ותוהה בייאוש: מה אני עושה? ופתאום הבריק לו רעיון: על הכניסה לחנות שלו, הוא תלה שלט ענק, גדול משני שכניו: "הכניסה מכאן"…
פעמיים בשנה אנחנו קוראים בתורה פרשיות של תוכחה. לפני חג השבועות בפרשת 'בחוקותי' ולפני ראש השנה בפרשתנו פרשת 'כי תבוא'. אבל ההבדל ביניהן בולט. שם, בפרשת 'בחוקותי', כתובים ארבעים ותשע קללות, בעוד בפרשתנו ישנם תשעים ושמונה קללות. בדיוק כפליים. האם, ייתכן שזה המקור הקדום לתג מחיר: מבצע רק 99 ₪…?
ובכן, לפי הכלל שקבעו חז"ל "אין רע יורד מלמעלה", חייבים לומר שעומק ה"קללות" הללו הם דברים טובים. בעניין הזה ישנם שני ביטויים מפורסמים "כל דעביד רחמנא לטב עביד". כל מה שהקב"ה עושה זה לטובה. ועוד ביטוי "גם זו לטובה".
אם כן, מה ההבדל ביניהם? "כל דעביד רחמנא לטב עביד" מופיע בגמרא בסיפור על רבי עקיבא. רבי עקיבא יוצא למסע ארוך ולוקח איתו חמור לרכיבה, תרנגול שיעיר אותו עם שחר, ונר כדי ללמוד תורה לאורו. הוא מגיע בלילה לכפר, דופק על הדלתות ואף אחד לא מוכן לארח אותו. אין לו ברירה הוא יוצא וישן בשדה. לפתע מגיע אריה וטורף את החמור, דקות אחר כך מזנק חתול ולוקח איתו את התרנגול המקרקר, וכאילו בתיאום מושלם נושבת גם הרוח והנר כבה… אמר רבי עקיבא: כל מה שעושה הקב"ה – לטובה הוא עושה".
באמצע הלילה הוא שומע רעשים מכיוון הכפר, ובבוקר משנכנס חזרה לכפר, הוא מגלה ששודדים פשטו על הכפר ושבו את כל יושביו. או אז הוא קולט, שבזכות הדברים הכאילו רעים שקרו לו אתמול הוא בעצם ניצל מהשודדים. אם הוא היה מתאכסן בכפר, או אם החמור היה נוער, או התרנגול מקרקר, או שהשודדים היו רואים את שלהבת הנר, הם היו תופסים גם אותו. "כל דעביד רחמנא לטב עביד".
"כל דעביד רחמנא לטב עביד". זה אמנם רע, אבל הרע הוא לא באמת רע, הוא גרם בסופו של דבר לטובה. לעומת זאת "גם זו לטובה", הרע עצמו כלל אינו רע. הוא טוב! מי ייתן ותמיד יהיה לנו גם וגם.
