עם תחילתו של החופש הגדול ויציאתם של תלמידי ישראל לחופשה ארוכה של חודשיים, קרן קימת לישראל מציעה לכם מסלולים כיפים שמתאימים להורים ולילדים כאחד. ציבור המטיילים מוזמן להגיע ולהנות מהמסלולים השונים, וכמובן לשמור על היערות נקיים.
מרחב מרכז
מעיינות הסטף בהרי ירושלים–
מעיינות סטף נובעים מערבית לירושלים, בצדו המזרחי של הר איתן. שילוב של נופי יער הררי ובתוכם מעיינות נקבה, בריכות אגירה, אתרים ארכיאולוגיים, חקלאות הררית עתיקה, בוסתנים, טרסות ותעלות מים. המים בשני המעיינות בוקעים מתוך נקבה בסלע, זורמים לבריכות אגירה ומהן לתעלות ולעצי הבוסתן וגינות הירק שבמקום. עין ביכורה ועין סטף, שהיה המעיין המרכזי של הכפר הקדום. עין סטף נובע מתוך מערה טבעית. אפשר לרדת למערה ולזחול בנקבה הבנויה עד מוצא המים, ליד בריכת האיגום. גם עין ביכורה, המעיין התחתון, נובע מתוך נקבה חצובה בסלע, שגם אליה ניתן להיכנס ולהיעזר בפנסים. במערה נטיפים וזקיפים, המים נובעים מהקירות ונאגרים בבריכות איגום.
יער חורשים
יער חורשים משתרע על פני כ-2,700 דונם במערב השומרון, באזור שבו גבעות ההר מתמזגות עם מישורי השרון. זהו מרחב חשוב של טבע באזור מיושב בצפיפות, המעניק אוויר לנשימה לצמחים, לבעלי חיים וכמובן גם לבני אנוש. יער זה מהווה אחת מהריאות הירוקות המעטות שנותרו באזור השרון. קק"ל הכשירה ביער דרכים לרכב פרטי ושיבצה בו חניוני נופש ונקודות תצפית יפות הצופות אל השומרון ואל מישור החוף. מדובר ביער קהילתי, אשר בתמיכת קק"ל פועלת בו "סיירת נאמני יער חורשים" – קהילת נאמנים יוצאת דופן מתושבי הסביבה, המסייעת רבות לטפח את אתרי היער, להסיר מפגעים, להתריע מפני שריפות ולשמור על ניקיונו.
אתרים נוספים שתוכלו למצוא בסביבה – חורבת זכור, נחל קָנָה, חניון חזי ספיר, חניון הסוסים, חניון "מול האבוקדו".
איך מגיעים?
כניסה ראשית: ממחלף חורשים יוצאים מזרחה בכביש 5233 ונוסעים עד שער קיבוץ חורשים. לפני השער פונים צפונה (שמאלה) ונוסעים 750 מ' לכניסה הראשית ליער.
גישה ברכב לחניון חזי ספיר: נוסעים בכביש הגישה ליישוב נירית וממשיכים משער הכניסה עוד כ-700 מ' עד לחניון שנמצא מימין לדרך.
מרחב דרום
יער להב – 'שביל הזהב' בחורבת אבו חוף
בשוליים המערביים של יער להב נמצאת 'חורבת אבו חוף', בה קיימים שרידים של שתי כנסיות מהתקופה הביזנטית. בחורבת אבו חוף סימנה קק"ל את שביל הזהב – שביל קצר העובר בין מתקנים חקלאיים מהתקופה הביזנטית שזכו לשחזור מעולה על ידי אנשי המקצוע של רשות העתיקות. באזור שביל הזהב נמצאות שתי בארות עתיקות. כדי להגיע לנקודת ההתחלה יש לפנות במחלף דבירה מזרחה (כביש 3255). כ-2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר המתאימה לכל רכב, מסומנת בסימון שבילים אדום (יש שילוט הכוונה).
אלו המתקנים החקלאיים שניתן לבקר בהם על שביל הזהב : מערת מגורים – ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים ששרד ממנה נדבך אחד. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שיהיה אפשר לנעול אותה בדלת, ובחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה. המערה שימשה עד קום המדינה למגורים ולמכלאת צאן. סגנון מגורים זה קיים עד ימינו בדרום הר חברון. פסוק מקראי משקף היטב את אורח החיים הזה: "וַיָּבֹא אֶל-גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל-הַדֶּרֶךְ, וְשָׁם מְעָרָה, וַיָּבֹא שָׁאוּל, לְהָסֵךְ אֶת-רַגְלָיו; וְדָוִד, וַאֲנָשָׁיו, בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה, יֹשְׁבִים" (שמואל א' כד, ג).
גת ושרידי מחצבה – כמה צעדים הלאה נמצאתגת גדולה. במקום זה דרכו על ענבים כדי להפיק
מהם תירוש, שהותסס ליין. התירוש עבר ממשטח הדריכה דרך "צינור" חצוב בסלע אל בור איגום, שבו אספו את הנוזל היקר. מעבר לגת נמצאת המחצבה, שממנה חצבו אבנים בתקופה הביזנטית. המחצבה תחומה במעין חצר, ובה סיתתו את האבנים החצובות כדי להכשירן לבנייה.
הקולומבריום – גולת הכותרת של הביקור במקום היא הקולומבריום (שובך יונים). מתקנים לגידול יונים נחצבו בדרך כלל בסלע. כאן, באופן נדיר, נמצאים שרידי מגדל עגול בנוי, שבדפנותיו נבנו גומחות רבות מאבן, גומחה לכל יונה. בתוך המגדל נבנו קירות ניצבים זה לזה המחלקים את החלל העגול לארבעה מרחבים ומעניקים שטח לבניית גומחות נוספות. המגדל היה מקורה, כך שחיות טורפות לא יכלו לחדור אליו. היונים יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך פתחים צרים בגג או בחלקים העליונים של הקיר, שדרכם חדרו אור ואוויר. למבנה היה פתח מוגבה שהמְגדלים עלו אליו בסולם.
גידול יונים היה ענף כלכלי בשפלת יהודה בתקופה הביזנטית. יונים שימשו למאכל ולהקרבת קורבנות בטקסים פולחניים. אפשר לאכול את ביציהן ולזבל בהפרשותיהן את השדות.
ליד הקולומבריום פורחת בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר החלמונית הגדולה. השביל שב לנקודת המוצא באיגוף צפוני. בדרך תפגשו שלושה ספסלי עץ. שבו כאן להנאתכם כמה דקות והתייחדו עם הנוף היפה.
איך מגיעים?
ממחלף דבירה פונים מזרחה בכביש 3255. כ-2.4 ק"מ אחרי הכניסה לקיבוץ דביר פונים דרומה (ימינה) בדרך עפר טובה לכל רכב (יש שילוט הכוונה).
