לימור בן חיים, דיאטנית
מחלות מידבקות שנגרמות על ידי וירוסים איימו מאז ומתמיד על הבריאות העולמית של האנושות והן גורם משמעותי לתמותה ברחבי העולם.
וירוסים אחראים לא רק על זיהומים אקוטיים כמו שפעת וקורונה, אלא גם על זיהומים כרוניים כמו הפּטיטיס.
כדי למנוע מחלות ויראליות נדרש פיתוח וגילוי של תרופות וחיסונים ספציפיים, והמחקר והמדע הרפואי אכן שוקדים על תגליות כאלו ברחבי העולם.
בינתיים אנו נדרשים לנקוט בנוהלי התנהגות, היגיינה, תזונה ופעילות גופנית שיסייעו לנו להימנע מהדבקה או חלילה במצב של הדבקה, להחלמה מהירה ביותר מזיהום ויראלי שכזה.
רכיבים ביו-אקטיביים מגינים עלינו
עולם הצומח הוא עולם חשוף ביותר לווירוסים, חיידקים ופטריות, כמו גם לזיהום, קרינה, חומרים כימיים, מכרסמים ומזהמים. ועם זאת צמחים מגלים עמידוּת רבה ביותר מול הסכנות האלו.
מחקר רב מתרכז כיום ברכיבים ביו-אקטיביים צמחיים הקרויים פיטוכימיקלים. אלו הם רכיבי ההגנה של הצמחים מפני איומים סביבתיים שונים כמו גם מפני וירוסים, ומה שמעניין במיוחד זו העובדה שהם מקנים את אותן תכונות הגנה גם לבני אדם.
השפעות אלו זוהו עוד ברפואה המסורתית של העולם הישן והיו בשימוש לריפוי מחלות זיהומיות ודלקות. אולם כיום, עם התפתחות המחקר המדעי, רבים מן הרכיבים הצמחיים הללו בודדו ונבדקו במעבדות כדי להבין את מנגנון פעילותם כנגד הווירוס.
מחזור ההתרבות של הווירוס נחלק ל-10 שלבים: תחילה היצמדות, אחר כך חדירה שלו לחומר הגנטי האנושי בתא, ואז שכפול החומר הגנטי של הווירוס על גבי מערכת השכפול הגנטית האנושית ושחרור של השכפול הוויראלי מהתא – הדבקה, שכפול והתרבות וחוזר חלילה. והכל על חשבון המאכסן שהוא במקרה זה אנחנו – בני האדם. כל מנגנון אנטי-ויראלי שמסוגל לעצור את אחד מהשלבים האלו, ישפיע על יכולת ההדבקה וההתפרצות של הנגיף.
כאשר מחברים בין חוכמת הרפואה המסורתית לבין הוכחות המדע, ניתן לראות כי כבר לפני מאות שנים נחשב התה הירוק לתרופה כנגד מחלות רבות. עולם המדע שצפה בממצאים של הרפואה העממית וכן בהתנהגויות של אוכלוסיות הצורכות תה ירוק כדרך חיים, ייחד מחקרים חדשים לגילוי ההשפעות האנטי-ויראליות של תה ירוק, לרכיבים הפעילים בו ולמנגנונים הייחודים שלו.
אז בואו ניקח כמה לגימות של ממצאים מדעיים על אודות תה ירוק והשפעות אנטי-ויראליות.
אם שותים, לא נדבקים?… נדבקים פחות!!
מידע ראשוני לגבי השפעת צריכת תה ירוק על הידבקות במחלות ויראליות כמו שפעת מגיע אלינו ממחקרים אפידמיולוגיים. אלו מחקרים שעוקבים אחרי אוכלוסיות אשר בהן ניתן להשוות את שיעור ההדבקה ואת הקשר שלה לצריכה של תה ירוק.
קשר כזה נבדק בקרב 2,663 תלמידי בית ספר יסודי ביפן שגילם 13-6 שנים, בתקופה שבה הייתה מגפה כללית ורחבה של שפעת ברחבי יפן. הילדים נשאלו באמצעות שאלונים לגבי צריכת תה ירוק ותחלואה, ונבדקה אצלם נוכחות נוגדנים המצביעים על הדבקה בשפעת.
נמצא כי צריכה של 1 עד 5 כוסות ביום של תה ירוק הקטינה בכ-50% את ההדבקה בשפעת בקרב ילדי בית הספר היסודי, כלומר תרמה למניעה של הדבקה בשפעת.
מחקר קליני נוסףנערך על197 עובדי בריאות יפנים בבתי אבות.אלה קיבלו במשך 5 חודשים (נובמבר 2009-אפריל 2010)טיפול מניעתי ברכיבים פעילים המצויים בתה ירוק: קטכינים ותיאנין, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה טיפול בפלצבו (דמי). נמצא כי צריכה של קטכינים ותיאנין, הרכיבים הפעילים בתה ירוק, יכולה להיות יעילה במניעה של דלקות על רקע של שפעת וכן בקיצור משך הזמן הנדרש להחלמה מלאה.
אז כמו שאמרנו: אם שותים לפחות 1 כוס ביום של תה ירוק – נדבקים… פחות.
חוקרים את 'החיסון הירוק' – מהם הרכיבים הפעילים?
תה ירוק הוא מקור צמחי לאלפי רכיבים פעילים בעלי פעילויות מגוונות: נוגדות חמצון, אנטי-חיידקיות, אנטי-ויראליות, מטבוליות ועוד.
המחקר המעבדתי מתרכז בקבוצה ייחודית לצמח התה ובמנגנונים המעניקים לה יכולת לעכב פעילות וירוסים. מדובר ברכיבים צמחיים הקרויים קטכינים, שהמפורסם בהם הוא ה-ECGC, וכן ברכיב נוסף – התיאנין.
הווירוסים העיקריים שנחקרו הם וירוס השפעת ומשפחת הווירוסים מסוג הרפס. הממצאים
המעניינים הצביעו על השפעות בעזרת מנגנונים שונים, החל מעיכוב יכולת ההדבקה של הווירוס לתאים שונים בגוף, צימות הווירוס ומניעת ספיגתו בחלל התא, פירוק הווירוס על ידי אנזימים בגוף, וגם השפעה של עיכוב החלוקה של הגנום הוויראלי על ידי רכיב התה הירוק, ה-EGCG. רק ככה כנראה, באמצעות מגוון של מנגנונים, ניתן לעצור את הווירוס.
אז כמו שאמרנו: ככל שהוא ירוק יותר, הוא אנטי-ויראלי יותר.
תמונה: pixabay
