הורים, קחו נשימה – קצת על חמלה עצמית

השבועות האחרונים הביאו עמם אתגרים ועומסים חדשים שהורים לא הכירו מעולם. אנחנו, שלא בחרנו במקצוע ההוראה הפכנו לאנשי חינוך שעושים חינוך ביתי לילדינו. אלו מאיתנו שהתמזל מזלם ממשיכים גם לעבוד ומוצאים את עצמם שוב קרועים בין בית לעבודה רק שהפעם עבודה ובית מתרחשים כולם בין אותם  ארבע קירות. כל הזמן.

ד"ר חוה גדסי

אל כל המטלות מבית הספר והעבודה מצטרפות גם הציפיות הגבוהות  שלנו מעצמינו – להיות ההורים המושלמים. אנחנו מוצפים בכל הרשתות החברתיות בהמלצות לסדר יום, בתמונות פוטוגניות של הפעלות וסדנאות מגוונות של הורים וילדים, משחק, יצירה, העשרה, קמפינג בבית, יום ספורט, מאסטר שף ביתי, יום ג'ונגל, שבוע רואים עולם ועוד ועוד….

אלו מגבירות את תחושת התסכול והלחץ מהצורך להיות הכי טובים, גם וגם וגם- גם בעבודה, וגם בבית, גם עובדים מצטיינים הממשיכים לעמוד בכל המשימות, וגם הורים (ולא לשכוח גם בני/ות זוג!) מצטיינים המקדישים את מלוא תשומת הלב לילדים ולבית.

אז זהו… שלא! עיצרו רגע קחו פסק זמן, ותנשמו עמוק. קשה להיות הכי טוב כל הזמן, וזה כמעט בלתי אפשרי. וזה בסדר גמור לא להיות מושלם ולא להספיק.

אתם הורים טובים גם אם סדר היום שלכם לא כזה מתוקתק, וגם אם הבית הפוך ומבולגן והכלים עוד מחכים מאתמול בכיור. אתם הורים טובים גם אם נתתם לילדים לצפות בסרט בניגוד להמלצות על זמן צפייה במסכים, כי נאלצתם להיות נוכחים בישיבת צוות ב"זום" בעבודה. אתם הורים טובים, גם אם לא בישלתם 3 ארוחות מזינות ביום, והסתפקתם בלחם וממרח וכמה ירקות חתוכים. אתם הורים טובים גם אם לפעמים אתם נשברים ומתפרצים, כי הרגשתם מוצפים.

הלקאה עצמית ורגשות אשמה  אודות התפקוד שלכם לא תורמים לכם ובטח לא לילדים, ומה שאתם זקוקים לו יותר מכל בימים אלו הוא חמלה עצמית. קבלו את זה שאתם חווים כרגע זמנים לא שגרתיים וסיטואציה מורכבת, המקשה עליכם להיות במיטבכם 100 אחוז מהזמן. אין המדובר בוויתור עצמי או בהכחשה, אלא בקבלה כנה שלמה של המצב, תוך פרגון לעצמכם ומתן תשומת לב יותר למה שכן הספקתם בהשוואה למה שלא..

מעבר להשלמה עם המצב הקיים, על מנת להמשיך ולתפקד לאורך זמן, אתם זקוקים גם לטעון את עצמכם בכוחות. זו לא פריבילגיה, זו חובה. עם סוללה ריקה, היישומים שלכם לא יפעלו, ולא תוכלו לתת מענה מספק לא לעבודה ולא לילדים. כל מי שאי פעם טס יודע שבמקרה חירום בטיסה כשמסכות החמצן משתחררות, ההנחיה היא  קודם כל לחבוש עליך כמבוגר את המסכה, ורק אחר כך לילד. כי  התפקוד שלך כמבוגר הכרחי לצורך טיפול בילד. ואם המבוגר לא יהיה בתפקוד תקין- לא יהיה מי שידאג לילד.. אנחנו כעת במצב חירום, ולכן הדאגה לעצמנו כהורים היא הכרחית לצורך המשך התפקוד ההורי התקין שלנו.

דאגו לעצמכם לזמני מנוחה. חלקו את העובדה עם בן/בת הזוג במידת האפשר, כך שלכל אחד מכם יהיו גם שעות ללא אחריות המאפשרות עבודה שקטה או מנוחה.  בחדר שקט וללא הפרעות. נצלו את מזג האוויר היפה להתאווררות מחוץ לבית (במסגרת מה שהחוק מאפשר, כמובן), מדהים מה ששמש ואוויר נקי יכולים לעשות לנפש. קבעו קפה- זום עם חברה, הירגעו באמבטיה מפנקת, הקשיבו למוזיקה, או כל מה שיעשה לכם טוב.

ובעיקר- עבדו על החשיבה שלכם- אתם עושים כמיטב יכולתכם. וכל מה שאתם עושים הוא טוב..