חוק ההוצאה לפועל קובע מספר הוראות אשר באות לתת מענה על חריגה מן הפרוטוקול הרגיל של תהליך גביית חוב, עיקול, העברת נכסים לידי כונס או זוכה, פינוי דייר מדירת מגורים (להרחבה בנושא פינוי שוכרים מנכס – https://www.law4youth.com/), וכדומה. בסעיף מספר 75 של פרק ח' בחוק, נקבע כי כספים ששולמו על חשבון החוב צריכים להיזקף תחילה לחשבון האגרות וההוצאות. רק לאחר מכן יש להעבירם אל חשבון החוב על פי סדר קבוע של הוצאות, ריבית וקרן.
כל תשלומים אלו מועברים, כך על פי חוק ההוצאה לפועל, יחד עם הפרשי הצמדה. בתיקון הנוסף בשנת 2008 אף צוין כי כספים שנזקפו יועברו לידי הזוכה בהתקיים תנאים ספציפיים.
התנאי הראשון הוא, שהסכום המצטבר הנזקף לטובת הזוכה יעלה על הסכום המזערי שקבע השופט בצו, כל זאת באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. התנאי השני הוא שחלף המועד שקבע שר המשפטים בעצמו, בצו הניתן לעניין הרלוונטי. תיקון אחר מציין כי העברת הכספים לידי הזוכה כרוכה בהחלת תקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל. עם זאת, הוראות אלו אינן חלות על הזוכה או בא כוחו אם הם מסרו פרטי חשבון בנק לצורך העברה בנקאית.
העברת כספים בתום ריבוי הליכים
בנוגע אל ריבוי הליכים ופסקי דין, החוק קובע כי כאשר מספר זוכים אחדים הגישו בקשה נגד חייב אחד יש לזקוף את הכספים לחשבון הזוכה אשר בעקבותיו נתקבלו הכספים. על פי סעיף 76 לחוק הוצאה לפועל, הכספים ייזקפו תחילה אל חשבון ההוצאות והאגרות אשר הוצא על ידי זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים בתיקי ההוצאה לפועל.
עליהם לקחת בחשבון את שיעור הכספים ביחס לגובה ההוצאות והאגרות. בעניין הזה רואה החוק את הנושא של עיקול נכסים, מכירתם או מימושם בכל דרך אחרת בתור הליך אחד בלבד.
עודף של החייב או חלילה מוות
הסעיפים הבאים בפרק ח' של חוק ההוצאה לפועל מתייחסים אל נושאים חשובים. ברוב המקרים עורכי הדין המייצגים את החייב או את הזוכה נדרשים להתייחס אליהם, אך ניתן ללמוד מתוכם המון על המערכת של הוצאה לפועל ועל הדינאמיקה בינה לבין הרשמים, בתי המשפט וגורמים נוספים.
ראשית, סעיף 77 מציין כי כל העודף שנשאר בידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לאחר התשלומים ישולם לחייב. הסעיף הבא קובע כי כאשר החייב מת, אין להפסיק את ההליכים נגד עזבונו, בין אם חולק ובין אם לאו. עו"ד כפיר דיין דובב מסביר כי רשם בהוצאה לפועל אף רשאי לנקוט בהליכים כלפי נכסי העיזבון אשר נמצאים בידי מנהלי העיזבון או היורשים, לרבות הזוכים המופיעים בצוואתו של החייב שנפטר.
ביצוע הליכים וערעור על צווים
מבחינת ביצוע הליכים וצווים, בסעיף 79 לחוק הוצאה לפועל נאמר כי לשם ביצועם רשם הוצאה לפועל רשאי להיכנס לחצרים של החייב ואף להשתמש בכוח סביר או לקבל עזרה מהמשטרה. אדם המונע או מפריע לקיומם של הליכים וצווים, אחראי לנזק שנגרם כתוצאה מכך.
עם זאת, בתיקון שנוסף בשנת 1994 נכתב כי אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים במידה ונמצא במקום קטין שטרם מלאו לו 16. הגבלה זו מתבטלת במידה ורשם הוצאה לפועל קובע כי בנסיבות הקיימות אין שום אפשרות לבצע את הצו בדרך אחרת.
מי שרואה את עצמו נפגע על ידי פעולה של לשכת הוצאה לפועל או כל עובד מערכת, רשאי להגיש ערר. צווים והחלטות מועלים לערעור ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט שלום, אולם צווים והחלטות בנוגע לביצוע פסק דין בענייני משפחה נידונים לפני בית המשפט לענייני משפחה.
קרדיט תמונה FREEPIK
