יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
צַר הַמָּקוֹם בַּלֵּב מִלְּהָכִיל אֶת הָאָבְדָן, אֶת הַכְּאֵב, אֶת הַהֶלֶם
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשפ"ד בנתניה: עיריית נתניה קיימה אמש את עצרת ההתייחדות עם זכרם של בנות ובני נתניה בבית יד לבנים בעיר, ובהמשך התקיים ערב מרגש לזכרם של הנופלים "שרים וזוכרים" בכיכר העצמאות בהשתתפות האמנים רן דנקר, נתן גושן, בעז שרעבי, דוד ד'אור, נופר סלמאן, נריה גרנות ושי נחייסי. מוקדם יותר בכיכר העצמאות התקיימה עצרת הנוער.
עצרת ההתייחדות עם זכר הנופלים היתה השנה קשה במיוחד. מתוך דבריה של ראש העיר אמש:
"כְּמִדֵּי שָׁנָה, בָּעֵת הַזּוֹ, בֵּין יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְשׁוֹאַת עַמֵּנוּ – רֶצַח הָעָם הַגָּדוֹל וְהָאַכְזָרִי בְּכָל הַזְּמַנִּים, וּבְטֶרֶם נְצַיֵּן אֶת שְׁנַת הַשִּׁבְעִים וְשֵׁשׁ לְעַצְמָאוּתֵנוּ – אָנוּ עוֹצְרִים וּמַרְכִּינִים רֹאשׁ לְזֵכֶר הַנּוֹפְלִים בְּמַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל וְנִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה – בְּנֵי עִירֵנוּ.
הָעִיר נְתַנְיָה שִׁלְּמָה מְחִיר כָּבֵד וְכוֹאֵב לְאֹרֶךְ כָּל שְׁנוֹת קִיּוּמָהּ שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאַף קוֹדֵם לָכֵן. עַל גַּבֵּי "מַגַּשׁ הַכֶּסֶף" הַלְּאֻמִּי מֻנָּחִים בֵּין הַשְּׁאָר גַּם שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים נוֹפְלִים בְּנוֹת וּבְנֵי הָעִיר, וּמֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְאַחַד נִרְצְחֵי פְּעֻלּוֹת טֶרוֹר, וְהַמַּגָּשׁ רַק הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב.
שָׁנִים רַבּוֹת – רַבּוֹת מִדַּי – אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַשַּׁכּוּלוֹת בְּבָתֵּי הֶעָלְמִין, מַבָּט נוּגֶה פּוֹגֵשׁ מַבָּט דּוֹמֵעַ, שִׁבְרוֹן הַלֵּב נִכָּר עַל פְּנֵי הַהוֹרִים, הַסָּבְתוֹת וְהַסַּבִּים, בְּנֵי וּבְנוֹת הַזּוּג שֶׁנּוֹתְרוּ לְגַדֵּל אֶת הַיְּלָדִים לְבַדָּם, הַיְּלָדִים שֶׁרוֹכְנִים בְּתַחֲנוּנִים עַל הַמַּצֵּבוֹת הַקָּרוֹת וּבִכְיָם חֲרִישִׁי אַךְ זוֹעֵק, הָאֲחָיוֹת וְהָאַחִים, וְאֵין מִלִּים שֶׁיְּכוֹלוֹת לְנַחֵם. הָעֶצֶב אֵין לוֹ סוֹף!
תָּמִיד קִוִּינוּ וְיִחַלְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא עוֹד. שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ הַקָּרְבָּנוֹת הָאַחֲרוֹנִים. אֶלָּא שֶׁלְּצַעֲרֵנוּ לֹא כָּךְ הוּא.
יוֹם הַזִּכָּרוֹן מְקַבֵּל הַשָּׁנָה מֵמַד נוֹסָף.
הַשָּׁנָה הַכֹּל אַחֶרֶת. צַר הַמָּקוֹם בַּלֵּב וּבֶחָלָל הַפִיזִי מִלְּהָכִיל אֶת הָאָבְדָן, אֶת הַכְּאֵב, אֶת הַהֶלֶם.
שְׁנַת תַּשְׁפָּ"ד נִפְתְּחָה עָלֵינוּ בְּפֶרֶץ רַצְחָנִי שֶׁל רֹעַ חֲסַר מַעֲצוֹרִים, כְּשֶׁבַּשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, בַּשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר, פָּרְצוּ מְחַבְּלֵי חַמַאס מֵרְצוּעַת עַזָּה אֶת גֶּדֶר הַגְּבוּל וְטַבְּחוּ בְּתוֹשָׁבִים שֶׁל יִשּׁוּבֵי הָעוֹטֵף, בְּמֻצְּבֵי צַהַ"ל וּבַחוֹגְגִים בְּפֶסְטִיבַל הַנּוֹבָה. אֶלֶף וּמָאתַיִם חֲלָלִים בְּיוֹם אֶחָד אָרוּר, זֶה מִסְפָּר שֶׁהַדַּעַת אֵינָהּ סוֹבֶלֶת וְהַלֵּב מְמָאֵן לְהָכִיל.
חַמַאס מַחְזִיק בְּיָדָיו מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם חֲטוּפוֹת וַחֲטוּפִים. נָשִׁים וּגְבָרִים בְּכָל הַגִּילִים, קְשִׁישִׁים שֶׁנֶּחְטְפוּ מִמִּטָּתָם, חַיָּלוֹת וְחַיָּלִים שֶׁעָמְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם, גּוּפוֹת שֶׁל חַיָּלִים וְאֶזְרָחִים – כֻּלָּם נִלְקְחוּ לְעַזָּה, כֻּלָּם יְקָרִים וַאֲהוּבִים, וְיַם הַגַּעְגּוּעַ מַכֶּה בְּגַלָּיו בִּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁמְּחַכִּים לָהֶם בַּבַּיִת בְּצִפִּיָּה מוֹרֶטֶת עֲצַבִּים.
הָעִיר נְתַנְיָה מְבַכָּה הַיּוֹם אֶת נְפִילָתָם שֶׁל אַרְבָּעָה-עָשָׂר חַלְלֵי צַהַ"ל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר, וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר שֵׁמוֹת נוֹסְפוּ עַל הָאַנְדַּרְטָה לְנִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת הָאֵיבָה בַּעֲלֵי זִקָּה לְעִירֵנוּ. כָּל הַיְּקָרוֹת וְהַיְּקָרִים הַלָּלוּ קִפְּחוּ אֶת חַיֵּיהֶם מֵאָז אוֹתָהּ שַׁבָּת.
הֵם הָיוּ צְעִירוֹת וּצְעִירִים, נָשִׁים וּגְבָרִים חֶפְצֵי חַיִּים, שֶׁנִּקְרְעוּ מִמִּשְׁפַּחְתָּם בְּאִבְחַת חֶרֶב, שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם בניסיון לְהַצִּיל חַיִּים שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁרָקְמוּ לְעַצְמָם חֲלוֹמוֹת לֶעָתִיד וְלֹא הִסְפִּיקוּ לְהַגְשִׁימָם. שֶׁהוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם אִמָּא בּוֹכָה, בֵּן בּוֹכֶה, מִשְׁפָּחָה שְׁבוּרָה, וְהַפֶּצַע לֹא יַגְלִיד לְעוֹלָם.
בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת יַקִּירְכֶם בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע, בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן אַתֶּם חוֹלְקִים אֶת הַכְּאֵב הַיּוֹם-יוֹמִי שֶׁלָּכֶם אִתָּנוּ, וְכֻלָּנוּ מְבִינִים שׁוּב וָשׁוּב עַד כַּמָּה אִבַּדְנוּ.
"הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם".כָּל אַחַת וְאֶחָד מֵהֶם הִשְׁאִיר אַחֲרָיו מַשֶּׁהוּ. מֵאֶבֶן דֶּרֶךְ וְעַד מוֹרֶשֶׁת שְׁלֵמָה, מִמַּטְבֵּעַ לָשׁוֹן וְעַד בַּת-שְׂחוֹק הַחֲקוּקָה בִּתְמוּנָה עַל הַקִּיר, שִׁירִים וּמִכְתָּבִים וּנְדָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּרְגָעִים שֶׁל הַשְׁרָאָה. כָּל אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת צֵידָה לַדֶּרֶךְ עֲבוּרֵנוּ, הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אִתָּם גַּם כְּשֶׁהֵם אֵינָם.
הָעֶרֶב אָנוּ מַרְכִּינִים רֹאשׁ לְזֵכֶר הַחֲלָלִים, הֵם אִתָּנוּ לָנֶצַח בַּתַּרְמִיל שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִיּוּת וְאָנוּ מַמְשִׁיכִים הָלְאָה, נוֹשְׂאִים אוֹתָם עַל גַּבֵּנוּ וּבְלִבֵּנוּ.
בַּבֹּקֶר נִפְקֹד אֶת בָּתֵּי הֶעָלְמִין, נַנִּיחַ זֵרִים וְנַדְלִיק נֵרוֹת זִכָּרוֹן. אַךְ עִם רֶדֶת עֶרֶב נָרִים אֶת רֹאשֵׁנוּ וְנַעֲמֹד בְּקוֹמָה זְקוּפָה, גֵּאִים, דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל יוּנַף אֶל עָל לִקְצֵה הַתֹּרֶן, וְכֻלָּנוּ נְצַיֵּן אֶת יוֹם הָעַצְמָאוּת הַשִּׁבְעִים וְשִׁשָּׁה שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. לֹא נַחְגֹּג בְּפֶרֶץ שֶׁל שִׂמְחָה, שֶׁכֵּן זוֹ שְׁעָתָהּ הַיָּפָה שֶׁל הַצְּנִיעוּת, אֲבָל בְּהֶחְלֵט נִתְמַלֵּא בְּרוּחַ אוֹפְּטִימִית, בְּתִקְוָה.
יְהִי זֵכֶר הַנּוֹפְלוֹת וְהַנּוֹפְלִים הַגִּבּוֹרִים – בָּרוּךְ!
