שלמה בראבא, יליד נתניה, כוכב המחזה "סבוטאז'", לא מסתיר התרגשותו לקראת ההופעה בעיר בה גדל; קומדיה העוסקת בלי טיפת חשבון בשסע העדתי.
רגע לפני שיעלה על בימת היכל התרבות בנתניה, הפעם בכובעו כשחקן בקומדיה "סבוטאז'", ייסע שלמה בראבא ברחובות שכונת רמת אפרים בה גדל, יביט בשיח הפיטנגו ואם יהיה פרי יקטוף אחד או שניים.
במהלך השנה האחרונה חורש שלמה בראבא את הבמות, לאחר הפסקה בת מספר שנים מהתיאטרון. עבורו, המחזה "סבוטאז", קומדיה הנוגעת בנימי ההוויה הישראלית ובשסע העדתי, פרי עטו של אילן חצור, היוותה סיבה מספיק טובה כדי להכריז שזו ההצגה הכי משמעותית שעשה. בשל הביקוש הרב תוצג ההצגה בנתניה שלושה ימים ברציפות – החל מיום רביעי (19.12).
יצחק (יאצק), יליד פולין, מנהיג את דיירי בית האבות למרד בהנהלת המוסד עקב שילובה של סימה אלפסי, ילידת מרוקו, בטקס יום השואה. הסוגיה הדרמטית הזאת, שפותחת את מעייני ההומור של הזיכרון הלאומי ונוגעת בנימי ההוויה הישראלית העכשווית, מובאת בהצגה כקומדיה.
מדוע בחרת, לאחר מספר שנים של הפסקה, לחזור לבימת התאטרון?
"ההצגה אותה כתב אילן חצור, בעיני, היא ההצגה הכי משמעותית שעשיתי והיא גם מצחיקה במיוחד. כל מה שקורה בארץ היום בא לידי ביטוי בהצגה הזו ובאומץ שלא ראינו. ההשראה לכתיבת ההצגה ארעה לאחר שאילן בשור הפיק טקס ליום השואה ונתקל בשסע העדתי. ההצגה מציגה דרך מקורית, משעשעת ואינטליגנטית לפיוס לאומי. עבורי זו ממש שליחות להופיע עם התיאטרון העברי בהצגה סבוטאז', בוודאי בעיר הולדתי נתניה".
מהי עבורך נתניה?
"נתניה קיימת… כל העולם יודע ושותק!", הוא צוחק ומוסיף: "להופיע בנתניה עבורי, זה לחזור למקורות ולזיכרונות ילדות… לשנות החמישים, תקופת הצנע, לשכונה בה כל הדלתות פתוחות כי לא היה מה לגנוב אבל היה חם בלב. לא הייתה טלוויזיה, אז היינו יושבים עם גופייה במרפסת בבית ברמת אפרים ומסתכלים על אבטיח במשך שעות. לאבטיח היה רייטינג פנטסטי. אני תמיד מתרגש להופיע בנתניה! לראות את שיח הפיטנגו שהתענגתי עליו בילדותי, את רחובות השכונה בה גדלתי, להיזכר בחברים שהלכנו יחד לחוף הים, לימי התום של 'הביחד".
תמונה: שלמה באראבא. צילום באדיבות התיאטרון העברי
