שימור המורשת בעיר בצעד משמעותי, היתר בנייה חדש לתוכנית הבנייה הנוגעת לבית לנדה, הממוקם בכיכר המייסדים, באייקון אדריכלי והיסטורי, עדות להווי החיים בעיר בשנות יסודה של נתניה, שצפוי לשמש כעוגן תרבותי נוסף בנתניה
מאת: בניה גואטה
היתר בנייה הוצא השבוע לתוכנית הנוגעת לבית לנדה, אחד מן הבתים ההיסטוריים הראשונים של נתניה, הממוקם בכיכר המייסדים 8.
על פי התכנון, יהפוך המבנה למועדון תרבות עם בית קפה, מופעם אינטימיים של אמנים ומפגשי יוצרים מכל מיני תחומים, כאשר חדר בתוכו ישמש כחדר הנצחה לאבי המשפחה.
הבית על פרטיו ועל תולדות בעליו, מספר למעשה את סיפור יסודה של נתניה מההתיישבות החקלאית ועד לפיתוחה כמרכז ליטוש היהלומים בארץ ונחשב לאייקון אדריכלי והיסטורי יחידי בנתניה.
"בית לנדה" תוכנן כוילה בת שתי קומות (עם יציאה לגג שנבנתה בשנת 1936) כבית לאהרון וחנה לנדה וילדיהם. הבניין נחשב לדוגמא ייחודית בנוף לב העיר לבנייה פרטית בשלהי שנות ה- 30. הוא נבנה בהשפעת סגנון האר דקו והסגנון הבינלאומי בתכנונו של משרד האדריכלים מילר את ספיר ומייצג לדברי המומחים, שפה ייחודית ועשירה של מפגש בין אלמנטים ונפחים. בשנת 1942 הושלם פנים הבית בסטנדרט גבוה ביותר לפי הנחייתו של המעצב הנודע דאז, חיים פנחל ובביצועו של נגר הרהיטים קריניצי, שלימים כיהן כראש עיריית רמת גן.
יש לציין כי משפחת לנדה הייתה ממייסדות העיר, הייתה מעורבת בחיי התרבות והמסחר והשפיעה רבות על פיתוחה של נתניה. אירועי חברה רבים התקיימו במבנה הבית, ששימש גם מקום מפגש לנבחרי הציבור של העיר ומכאן שהבית משמש כעדות להווי החיים בנתניה בשנותיה הראשונות ולאיכות החיים שהתקיימה בה.
מר לנדה היה זה שבנה לימים את קולנוע שרון המפואר, הוא היה חבר מועצת העיר ואף כיהן כסגן ראש העיר והוכרז כיקיר העיר בשנת 1975. כקבלן הוא בנה את בתי שכונת בן ציון, הקים את בית הספר תחכמוני, בית הספר הדתי הראשון בנתניה, כאשר אישתו יזמה את הקמתו של המרכז החברתי-תרבותי ויצ"ו ברח' מקדונלד.
המבנה יעבור תהליך שימור כולל לרבות פריטי הריהוט, כאשר את תוכנית השימור הכין עבור העירייה האדריכל אמנון בר אור.
ההדמיות גם הן באדיבותו
