מחקר חדש בנושא שינה שנערך על ידי חוקרת ישראלית באוניברסיטת ברקלי האמריקאית, הראה שחסך שינה אצל אנשים גורם למעגל בדידות ולפגיעה בקשרים חברתיים. אז למה שנת לילה מספקת תהיה טובה יותר חברתית עבורכם מיציאה עם חברים? ממצאי המחקר המסקרנים מספקים את המענה.
לא פעם אנחנו מוותרים בקלות יחסית על שעות השינה שלנו. אם לטובת בילוי ליילי מאוחר, אם בכדי ללמוד בלילה לבן למבחן בבית הספר או באוניברסיטה, ולעיתים לטובת עבודה דחופה שלה לא מצאנו את הזמן במהלך שעות היום. אך בזמן שאנחנו עסוקים בכל אותן פעילויות במקום לישון, אנחנו לא רק מרוויחים את אותו הזמן, אלא גם מסבים לעצמנו נזק גדול שנוצר כתוצאה ממחסור השינה שממנו נסבול ביום שלמחרת. מחקר חדש, שנערך לאחרונה במרכז לחקר השינה באוניברסיטת ברקלי, חושף את הקשר המעניין שבין מחסור בשינה לבין בדידות ומראה כיצד העייפות יכולה לפגום באיכות החיים מבחינה חברתית.
את המחקר, ערכה אתי בן סימון, חוקרת שינה ומי שמבצעת בשלוש השנים האחרונות את הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי. אתי, שהחלה כסטודנטית לתואר ראשון בביולוגיה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב והמשיכה לדוקטורט בתחום חקר המוח והשינה, ביצעה את המחקר בניהולו של פרופסור מת'יו ווקר, וביחד הם הגיעו לממצאים מעניינים מאוד. "תמיד עניינו אותי מאוד תחומי המוח והשינה בפרט" מספרת אתי, "במהלך הלימודים באוניברסיטת תל אביב למדתי להכיר את מכשיר ה – אם אר איי התפקודי, שמסוגל לשקף את תפקודי המוח של אנשים בעת ביצוע משימות שונות. הסקרנות שהייתה בי בנוגע לנושא השינה, וההיכרות עם המכשיר, הוליכו אותי להתעמק בתחום, והמחקר האחרון שביצענו הפיק מסקנות מעניינות.
מה הייתה מטרת המחקר שלכם?
"את המחקר הזה ביצענו בכדי להבין איך חסך שינה משפיע על הרצון שלנו לקיים אינטראקציה עם אחרים. רצינו לברר את השאלה הזאת משני הכיוונים. כלומר האם אנשים מחוסרי שינה פחות מעוניינים ליצור קשר עם אנשים אחרים, והאם אנשים שישנו מספיק מעוניינים ליצור קשר עם אנשים שלא ישנו. מעבר לכך, רצינו להבין מהם השינויים הפיזיולוגיים שמייצרים התנהגויות כאלה".
אז איך למעשה התנהל המחקר?
"בשלב הראשון, רצינו לבחון עד כמה הנבדקים מחוסרי השינה שלנו מעוניינים בקרבה פיזית. קיימנו מעין משחק שבו ביקשנו מהם ללכת לקראת אנשים אחרים וכן שאנשים אחרים ילכו לקראתם. ראינו באיזו רמת קרבה מוכנים הנבדקים לעבור ליד אחרים ושאלנו אותם האם הם מעדיפים שאנשים יעברו במרחק קרוב או רחוק מהם. הסתכלנו על המדד של כמה קרוב הנבדקים מחוסרי השינה מאפשרים לאחרים להיות לידם".
איזה ממצאים עלו מהמשחק הזה?
"ראינו שאנשים עם חסך שינה של לילה אחד מאפשרים מרחק גדול יותר של אנשים מהם, כשההבדלים הם בין 20 ל – 60 אחוזים מבחינת המרחק שהם העדיפו לשמור מאחרים לעומת אנשים ללא חסך שינה. בנוסף, הראינו לאנשים עם חסך שינה סרטונים שבהם רואים אנשים מתקרבים אחד לשני ומדדנו את פעילות המוח שלהם בעזרת מכשיר ה – אם אר איי. ראינו שקיימת רשת של אזורים במוח הנקראת 'נוירו ספייס נטוורק', שידועה ככזאת המנטרת את המרחב האישי הקרוב לאדם, שפועלת באופן אינטנסיבי הרבה יותר אצל מחוסרי שינה. אותה רשת אזורים שנמצאים אצלנו במוח נחשבת לזו האחראית לשמירה על המרחב האישי".
אז מה זה אומר שאותה רשת הייתה הרבה יותר פעילה אצל מחוסרי שינה?
"הדבר מעיד על כך שאנשים עם חסך שינה היו הרבה יותר רגישים להימצאות אנשים אחרים במרחב הפרטי, וכל דבר שהיה בקרבתם נחווה כיותר מאיים. ככל שהרשת הזו עבדה יותר ראינו שאנשים רצו לשמור על מרחק גדול יותר מאנשים אחרים. בנוסף, ישנה רשת נוספת שתפקידה הוא לתהות ולהבין מהן הכוונות של אדם אחר כלפיך. מצאנו שישנה ירידה בפעילות הרשת הזאת אצל מחוסרי שינה, וזה אומר שהמוטיבציה לחשוב על כוונותיו של האחר נפגעת לאחר חסך בשינה. אז מצד אחד קירבה של האחר נחוות כמאיימת ומצד שני קיימים פחות משאבים לתהות לגבי מחשבות האדם האחר".
איך בדקתם את היחס של אנשים שישנו כלפי מחוסרי שינה?
"כדי לבדוק את תגובת האנשים כלפי מחוסרי שינה, צילמנו את הנבדקים עם חסך השינה וגם כאלה שישנו, לראיון קצר ובו שאלנו אותם שאלות. לאחר מכן הראינו לאנשים את הראיונות שצילמנו, גם עם מחוסרי שינה וגם עם אנשים שישנו בצורה טובה. לאחר שהם צפו בסרטונים עם הראיונות, ביקשנו מהם לדרג את האנשים שהם ראו ולהגיד עד כמה הם נראים להם חברותיים, מעניינים, ועד כמה הם היו רוצים להיות באינטראקציה איתם. כל זאת כשהם לא מודעים כלל לזה שהם שופטים מרואיינים שישנו או לא ישנו".
ומהן התוצאות במקרה הזה?
"ראינו שנבדקים שישנו דורגו כיותר חברותיים ומעניינים, וככאלה שרוצים להיות באיטראקציה איתם, מאשר נבדקים עם חסך שינה, שנראו לאנשים שצפו בהם כבודדים יותר. כלומר משהו בחסך השינה גרם להם לתפוס את הנבדקים כפחות חברותיים ויותר בודדים. אותן תוצאות מאפשרות לנו לראות שמצב של חסך בשינה יכול לייצר מעגל של בדידות. כי מצד אחד האנשים עם חסך השינה נמנעים מקרבה ורוצים פחות קשר חברתי, ומצד שני גם אחרים חווים אותם כפחות חברתיים ומעניינים וככאלה שפחות רוצים להיות איתם באינטראקציה. זאת הכותרת המרכזית מהמאמר שלנו".
אז למעשה המחקר מראה לנו שחסך שינה יכול לגרום לבעיות חברתיות?
"אנחנו הראינו שחסך שינה יכול לייצר מצב של בדידות. זאת בעיה בחברה של ימינו מכיוון שאנחנו יודעים שלבדידות ישנן השפעות מזיקות עבור אנשים. הרצון לשמור על אנשים מחוברים לחברה הוא לא רק כדי שיהיה להם נחמד, אלא גם כי אנחנו יודעים שבדידות עלולה לגרום לבעיות בריאותיות. אנחנו יודעים שבחברה המודרנית והתעשייתית אנשים ישנים כשש וחצי שעות בממוצע, שזה שעה וחצי פחות משמונה שעות השינה המומלצות. חסך השינה המתמיד מעורר הרבה שאלות לגבי היכולת שלנו לייצר קשרים חברתיים ועד כמה המצב יכול להיות טוב יותר אם נשמור על שעות השינה שלנו בצורה טובה יותר".
הרבה פעמים אנשים מעדיפים פעילויות אחרות על פני שינה. מה תאמרי להם?
"אנחנו רואים את הפגיעה במחסור שעות השינה בהרבה תחומים ובמחקר שלנו אנחנו רואים אותה בתחום החברתי. הרבה אנשים תופסים את שעות השינה כבזבוז זמן, אך זה לא נכון. זה הזמן שבו אנחנו מאפשרים לכל המערכות בגוף להתאושש וכל שלב בשינה הושם שם על ידי האבולוציה מסיבה מסוימת. זה קצת יהיר מצידנו לוותר על שעה וחצי של שינה ולצפות שלא נספוג את התוצאות. אנחנו חושבים לפעמים שכדאי לוותר על שינה בשביל מפגש חברתי, אבל המחקר שלנו מראה שחיי החברה שלנו יהיו טובים יותר כשנקפיד על שעות השינה. כדאי לנו להקדיש את הזמן הנחוץ לשינה וזה יהפוך אותנו לחברותיים יותר, יעשה את החברים שלנו מעוניינים יותר בקשר איתנו וישפר את חיי החברה שלנו".
