איך תשיגו את משרת החלומות?

אחרי שכיהן ב-13 משרות נחשקות, אליהן התקבל בגישתו המקורית, הוציא בימים אלה גבריאל חיון ספר – בו הוא מתאר איך הפך את החיפוש אחר המשרה הנחשקת למקצוע.

אם סיימתם לא מזמן את הלימודים, או שהרגשתם שמיציתם את העבודה הנוכחית שלכם וחשבתם ללכת לכיוונים אחרים בקריירה, אתם בטח מכירים את הרוטינה המעייפת של חיפוש מקום עבודה חדש. לפתוח את אתרי האינטרנט המציעים משרות, לאתר תפקידים שנראית לכם מעניינים, לשלוח אינסוף קורות חיים לחברות השונות בתחום שלכם, ו… להיאזר בהמון סבלנות עד שיחזרו אליכם.

את התהליך הארוך והמייגע של מציאת עבודה, שאליו נלווים לא פעם תסכול וייאוש, זיהה כבר לפני שנים גבריאל חיון. כאיש שמנהל קריירה מצליחה, בה השיג 13 משרות בצורה לא שגרתית, אפשר לומר כי הוא הפך את חיפוש העבודה למקצוע. כיום, הוא מסייע לאנשים לסמן לעצמם את המשרות שהם חושקים בהן ולהשיג אותן. בספרו החדש – 'משרת החלומות', הוא מתאר את המתודולגיה שלפיה הוא ממליץ לפעול בכדי לעשות זאת.

"השיטה הלא שגרתית שבה השגתי את המשרות שרציתי, וכן הצורה שבה גייסתי את האנשים היותר מוצלחים שעבדו אצלי, הביאו אותי להבנה שצריך לפעול בדרך חדשה בכדי למצוא עבודה" מספר גבריאל, ששימש בין היתר בעבר כמנכ"ל לשכת המסחר באמריקה הלטינית, "השיטה המסורתית של שליחת קורות חיים להמוני חברות לא מוכיחה את עצמה כמוצלחת, ולכן אני מדריך אנשים היום לפעול בצורה שונה שהופכת את משפך הגיוס הטיפוסי ועושה מהפכה בשיטות חיפוש העבודה".

אולי נתחיל דווקא מהשיטה הישנה לחיפוש משרה. למה היא לא עובדת לדעתך?

"הנטייה אצל רוב האנשים היא להיכנס לאחד מאתרי האינטרנט המאפשרים חיפוש עבודה, לשלוח את קורות החיים שלהם לעשרות ומאות מעסיקים ולחכות שיתקשרו אליהם. זה לא עובד. רוב האנשים לא מכירים את התהליך שקורה אחרי שאנחנו שולחים את קורות החיים שלנו. לרוב, ישנה תוכנת מחשב שממיינת לפי מילות מפתח את המועמדים ששלחו את הקו"ח לתפקיד. עוד בשלב הזה, המיון הרובוטי לא נעשה בצורה מדויקת, ומועמדים טובים עלולים שלא לעבור אפילו את המיון הראשוני הזה".

מי שכן עובר, מה קורה איתו בהמשך?

"בשלב השני, עובדים צעירים ולא מנוסים מקבלים לידיהם ערימות של קו"ח וממיינים את המועמדים קצת כמו שעושים בטינדר. הם מרפרפים מספר שניות, וללא הרבה הבנה בוחרים ימינה או שמאלה. אם הם לא מבינים מה המועמד עשה בעבר, או שהם לא מכירים את המוסד האקדמי בו למד, הם בקלות מורידים אותו מהמפה. לאחר מכן, נעשית שיחה טלפונית למועמדים שכן נשארו. במהלך השיחה בוחנים את המועמד לפי טון הדיבור והביטחון שלו, ומחליטים אם לזמן אותו לראיון. גם בשלבי הראיונות הראשוניים, שנעשים עם מנהלי כוח אדם או במרכזי הערכה, המיקוד הוא לא ביכולות המקצועיות, אלא בפרמטרים אחרים".

כלומר, אנחנו לא נבחנים כלל לפי היכולות המקצועיות הרלוונטיות?

"נכון. רוב האנשים שמיינו אותנו עד לשלב הזה, הם יותר מהתחום של מדעי ההתנהגות. רק לאחר כל שלבי המיון האלה, ואם עברנו אותם, אנחנו מגיעים לראיון אצל הבוס העתידי שלנו. רק הוא באמת יודע ויכול להבין מהן היכולות המקצועיות שלנו ומה אנחנו יודעים לעשות. לכן בשיטה שאני מציע, אני הופך את כל תהליך חיפוש העבודה כדי לפגוש את הבוס העתידי כבר בתחילת התהליך".

אז מהי השיטה שלך למציאת עבודה ואיך היא עובדת?

"ישנם מספר שלבים. השלב הראשון מתחיל במבט פנימה לתוך עצמי, שבוחן מהם הנכסים האינטלקטואלים אצלי. כלומר, מה למדתי, מה אני יודע לעשות, מהם הדברים שהתנסיתי בהם, מהן השפות שאני שולט בהן, מהם הכלים המקצועיים שבהם אני טוב. לאחר מכן, אני ממשיך ובוחן את התשוקות שמניעות אותי. כלומר, מה אני אוהב לעשות, מה מדליק אותי ובשביל איזו משרה אני מוכן להתעורר מוקדם בבוקר גם אם לא ישלמו לי עליה".

מהו השלב שלאחר מכן?

"אחרי שאני משלב בין הנכסים והתשוקות, אני מכניס את המימד של העולם עצמו. כלומר, מהם הדברים שהעולם באמת צריך. אם, למשל, יש לי השכלה הנדסית, ניסיון בטכנולוגיות ובמכירות, אני דובר שפות לטיניות ואוהב את התרבות הלטינית, אז אני מכוון למשרות שקשורות בניהול מכירות באמריקה הלטינית למשל".

אז אתה מחפש משרות בתחום הזה?

"אני מתחיל עוד לפני זה. אני קודם ניגש לחקור את השוק ומסתכל מהן החברות שיהיה לי כיף לעבוד בהן, שפעילות בתחום שאני מחפש ושאיתן אני יכול להתפתח. אני עושה רשימה של החברות האלה ומכניס אליה בערך עשרים חברות. השיטה לא מבוססת על חשיבה סופרמרקטית, ולכן אני לא מכניס לרשימה הרבה חברות. אחרי שבחרתי מספר מצומצם של חברות, אני מתחיל לעשות מודיעין עסקי עליהן. אני בוחן מי האנשים המובילים בהן בתחום שאני מחפש, מבקש מההתראות של גוגל להקפיץ לי חדשות שקשורות אליהן, מתחבר ברשתות החברתיות לאנשים שלהן וטווה לעצמי רשת קשרים. בנוסף, אני מגיע לכנסים שקשורים בחברות האלה".

ואיך אתה פועל כשאתה מגיע לכנסים?

"אני מסתכל ברשימת המרצים בכנס. אם יש מישהו רלוונטי מהחברות שבהן אני מעוניין, אני משתדל לגשת אליו לאחר ההרצאה ולהציג את עצמי. אבל אני לא מציג את עצמי בצורה הקונבנציונאלית. לא אומר לו את שמי ומה למדתי. הגישה היא להסתכל מה יכול לצאת לו ממני ואיזה תועלות אני יכול להביא לו. מכיוון שעשיתי מחקר לגבי החברה שלו, אני יכול לפתוח למשל בלומר לו מזל טוב על העסקה שהחברה שלו סגרה לאחרונה. זה גם מחמיא לו וגם מראה על התעניינות וידע שאני מפגין. לאחר מכן, אני יכול להציג את כישוריי ולמה הם יכולים להועיל לצרכי החברה".

מהי המטרה שלך בהיכרות הזאת?

"הגישה היא לנסות ולקבוע פגישה או ראיון עם אותו אדם, שאמור להיות הבוס העתידי. זה המפתח, מכיוון שכמו שאמרנו, הוא האדם שיכול להעריך באמת את יכולותיי המקצועיות. בין אנשים באותו תחום, יש גם הבנה יותר גדולה ויותר הערכה בתחום המקצועי. אנחנו מדברים באותה שפה מקצועית ולכן הסיכוי שהוא יעריך את הידע המקצועי שברשותי יותר גדול".

עד כמה השיטה הזו סייעה לך?

"את כל המשרות שהשגתי במהלך הקריירה, השגתי בצורה הזאת פחות או יותר. לא תמיד עשיתי את זה במודע, אך לאחר מספר מקרים שבהם פעלתי כך, הבנתי שזו שיטה הרבה יותר יעילה להשיג משרות שאתה באמת רוצה. הרי כמה אנשים הגיעו למשרות שוות כי הם שלחו קו"ח? לא הרבה. מניסיוני האישי ומשיחות עם אנשים אחרים, הגישה הזו עובדת טוב".

צילום יח"צ