מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

ממריאים בלימודים

שם הכתב: ישי פלדמן

הוא שירת בצה"ל במשך שנים כטייס קרב, הקים מספר סטארטאפים ומטיס היום אנשים ברחבי העולם. בין כל אלה, מוצא עדי שרגיל, תושב שכונת עיר ימים, את הזמן להתנדב כתומך הוראה במסגרת עמותת 'שיעור אחר' ולהשפיע גם על דור העתיד

מאת במהלך השבוע, מגיע עדי שרגיל לבודפשט, ברלין, ורשה ולעוד עשרות יעדים ברחבי אירופה והעולם. כטייס אל על, הזנקת המטוסים והנחתתם, הן חלק מהשגרה היום יומית שלו. אך בין כל אלה, הוסיף עדי בשנה האחרונה יעד נוסף בו הוא הקפיד לנכוח מדי שבוע – בית הספר תמר אריאל בנתניה. שם, במסגרת התנדבותו בעמותת 'שיעור אחר' כתומך הוראה, הוא מבלה עם תלמידי כיתות ט' במשך מספר שעות, מסייע להם בשיעורי המתמטיקה, מתרגל איתם את החומר הנלמד, ובין היתר גם מתאר להם את התחושות אותן הוא חווה באוויר מדי יום ומעניק להם מן הידע והחוויות שצבר בתחום.

עדי שרגיל, טייס קרב בעברו עבר לעיר ימים בנתניה לפני כ-9 שנים. הקרבה לים שווה הכל – הוא אומר. מודעות חברתית היא חלק ממנו, והיה זה טבעי שיבחר לעזור לסביבה גם באזור מגוריו.
"הגעתי לפרויקט הזה במקרה לאחר ששמעתי עליו מחבר שהתנדב גם כן" מספר עדי, "הצטרפתי ל'שיעור אחר' השנה מכיוון שרציתי מאוד להיות מעורב ושותף למשהו חברתי, מעבר לעשייה השותפת בעבודה. רציתי להתנדב במשהו שקשור לנוער, ולכן בחרתי בעמותה הזאת. הגעתי לשיעור הראשון והבנתי שהעשייה הזאת מעניינת מאוד. זאת חוויה מטורפת לחזור אחורה בזמן, להיות עם החבר'ה בצעירים ולהיות נוכח שוב בבתי הספר. מאוד שמחתי לפגוש הרבה חבר'ה נחושים ורוצים להצליח".

IMG-20190624-WA0002
איך בדיוק מתבצעת ההתנדבות בבית הספר שאתה פעיל בו?
"באופן כללי אני מגיע פעם בשבוע לשיעור של שעתיים בבית הספר תמר אריאל, בו אני מצטרף לכיתה בשיעורי מתמטיקה ומסייע למורה כתומך הוראה. בכל מקום הדברים נעשים בצורה אחרת. אצלנו, אני מרכז מספר תלמידים בשולחן בכתה ומתרגל איתם את החומר הנלמד".
איך הייתה החוויה שלך להיכנס לכתה ולסייע  לתלמידים?
"בהתחלה לוקח זמן לדעת עד כמה אתה מצליח להגיע אליהם, להתחבר ולהבין עד כמה אתה מצליח לעזור להם. אתה נמצא שם בסך הכול כשעתיים בשבוע וזה משך זמן מוגבל יחסית, לכן קשה לדעת עד כמה העזרה היא משמעותית. אך אצלי בהרגשה אני כן בתחושה שאני תורם להם משהו, ומעבר לכך, זה תורם לי.
אני מלא בהרגשה טובה כשאני רואה את העיניים המחייכות של התלמידים. הם מגלים גם המון סקרנות בשאלות שלא קשורות ללימודים ושנוגעות למסלול חיי ולקריירות שבהן בחרתי".
עשית באמת הרבה דברים. תוכל לספר קצת על המסלול המקצועי שבו בחרת?

"הגעתי לקורס טיס בצבא די במקרה למען האמת. מאוד רציתי להיות קרבי והלכתי ליום מיונים לסיירות, כשהתשובה הראשונה שקיבלתי היא שהתקבלתי לקורס טיס. החלטתי ללכת על זה והתחלתי את הקורס בשנת 78. בתחילה הייתי טייס סקיי הוק, לאחר מכן כאיש קבע ובמילואים טסתי במשך הרבה שנים על אף-15, וכיהנתי במספר תפקידים.
השתתפתי בכמה מבצעים ומלחמות. לאחר שהשתחררתי מהצבא, נכנסתי לתחום הסטארטאפים, הקמתי שלושה, כשאחד מהם הצליח ונמכר לפני כשנה. בארבע עשרה השנים האחרונות אני טייס באל על, ובארבע השנים האחרונות אני משמש כקברניט בטיסות".
אתה מרגיש שמעבר לעזרה שלך בתחום הלימודי, אתה מצליח.
לתת להם גם השראה מהקריירה המגוונת שלך
?
"מכיוון שזאת השנה הראשונה שבה אני מתנדב כתומך הוראה, אני מנסה להתמקד בעיקר בחומר הלימוד. אך אני כן מנסה להשתמש במתמטיקה גם כדי לדבר עם התלמידים על דברים מסביב ולהראות להם עוד זוויות לגבי דברים כלליים יותר. אנחנו מדברים על זה שלא לכל דבר בחיים יש פיתרון, שלפעמים הפיתרון הוא לא הדבר הכי משמעותי, ומה עושים כשלא מצליחים לפתור את התרגיל או כל בעיה אחרת. לפעמים עוד לפני השיעור, אני מכין את עצמי לתרגילים שאני הולך לפתור איתם, אך לפעמים אני גם פותר איתם תרגילים שגם אני רואה בפעם הראשונה, כדי להתמודד ביחד איתם ולחשוב איתם ביחד".
הם שואלים אותך על דברים שלא קשורים ללימודים?
"הם בהחלט שואלים גם שאלות על דברים שמסביב ואני מספר להם. לפעמים אנחנו עושים הפסקות קטנות ואני מספר להם על חוויות טיסה שחוויתי ועל כל מיני טיסות מפורסמות. אני מסביר להם איך הדברים עובדים במטוס ואיך מרגישים כשמטיסים כלים כאלה".
איזה פידבקים אתה מקבל מהם?
"יש כל מיני פידבקים שעושים בהחלט כיף. בסיום השנה הם עשו פרידה מאוד יפה ממני, ובמשך השנה המורה סיפרה לי שהם שואלים ומתעניינים מתי אני אמור להגיע. זה נותן תחושה טובה שהם שמחים שאני מגיע לעזור להם. בנוסף, המורה מספרת לי גם על ההישגים שלהם בלימודי המתמטיקה שמאוד השתפרו. זה קודם כל הם וההשקעה שלהם, אך אני מקווה שגם לי יש חלק בזה. אני מאוד מחוייב לזה ומשתדל להגיע תמיד לשיעור השבועי, למרות המחוייבויות הנוספות בעבודה".
איך נראה באמת סדר היום שלך בימים שבהם אתה מלמד וגם עובד?
"יש ימים שאני מגיע בבוקר לבית הספר כדי להתנדב בשיעור, ואז חוזר הביתה, מחליף בגדים ויוצא לעבודה. אחר הצהריים אני כבר נמצא על מטוס בדרך ליעד אחר".
עד כמה טיסות עדיין מרגשות אותך אחרי כל השנים שבהן אתה במקצוע?
"אני קודם כל מתייחס לכל טיסה עם המון כבוד. אני מקפיד לישון טוב לפני ימים שבהם אני טס כדי להגיע לשם עירני. גם אחרי כל כך הרבה שנים שבהן אני בעבודה הזאת, זה עדיין מרגש בכל פעם מחדש לראות את עשרות הטונות האלה עולות באוויר ברגע ההמראה וזה עדיין מטורף בעיניי. המקצוע הזה הוא לפעמים רגוע ושקט, אך כשצריך, וזה קורה לא מעט במצבים של מזג אוויר מסוים או תקלה, צריך ברגע אחד לרכז את כל הידע והמקצוענות שלך, ואז הדברים הם מעניינים מאוד. כל טיסה לא דומה כלל לקודמתה ויש כמעט תמיד הפתעות. אנחנו אומרים שתמיד אנחנו רוצים טיסות משעממות שלא יהיה בהן משהו מיוחד, אך בהרבה מקרים יש דברים מעניינים, וגם אם לא, ההמראה והנחיתה הן חוויות מאוד מרשימות".
עברת לנתניה לפני כתשע שנים ואתה גר בעיר ימים. איך ההתרשמות הכללית שלך מהעיר ומהשכונה?
"אני חושב שזאת שכונה מאוד יפה. מבחינתי הקירבה שלנו לים היא מצוינת וכל מה שקרוב לים הוא מדהים. מכיוון ששלושת ילדיי בגילאים בוגרים יחסית, האינטראקציה עם השכונה היא לא גבוהה, אך הסביבה והשכנים שאני כן מכיר, הם נהדרים וחייכנים, כך שאני מאוד מרוצה".
מהו המסר שלך לגבי נושא ההתנדבות שלך בשיעור אחר ומעורבות חברתית באופן כללי?
"אני חושב שמעורבות חברתית היא משהו משמעותי והייתי שמח שכל אדם יהיה מעורב וימצא לעצמו את הדרך לעזור ולתרום לקהילה בצורה כזאת או אחרת. אם מישהו יקרא ויחליט להירתם למטרה חברתית מסוימת, אז מבחינתי כבר היה שווה לספר ולחשוף, מכיוון שעשייה חברתית היא הדרך שלנו להביע אכפתיות אחד כלפי השני ולהבין טוב יותר את האנשים בקהילה שלנו".

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים