טובה דולב, מכהנת כראש מינהל חינוך וחברה בעירייה מזה כ- 8 שנים

4 0

ספרי לנו על התפישה החינוכית שלך?

"ראשית יש להבחין בין "חינוך" לבין " הוראה". בהיבטי "החינוך" תפקיד מערכת החינוך הוא לשמש מרחב לדיאלוג ערכי וחברתי ולסייע לדור הצעיר להעמיק את ההיכרות עם "העצמי", מי אני? מה הכוחות שלי? כיצד אני יכול לממש את הפוטנציאל שלי? מצד שני מערכת החינוך נדרשת לעורר מודעות לחברה בה אנו חיים, כיצד כל אחד ואחת מאתנו לוקח על עצמו אחריות לקהילה הסובבת? בהמשך גם לפני החברה הישראלית בכללותה.

המושג הרווח כיום הוא מערכת חינוך השואפת לקיימות sustainability . חינוך מקיים מעודד למידה העוסקת באתגרים החברתיים העומדים בפתחנו, שואף להתפתחות אישית מיטבית ולהתבוננות פנימה של הלומדים ולצד זה מיישם גם כלפי חוץ אחריות מקיימת וצדק חברתי לקהילה ולחברה כולה".

ואיך זה מגיע לידי ביטוי מבחינת הוראה?

"בהיבטים של הוראה – למידה – הערכה, תפקידנו כמערכת חינוך עירונית להוות שחקן משמעותי בהתחדשות פדגוגית והתאמת מערכת החינוך למאה ה 20 . הצלחנו במהלך השנים הללו לייצר תשתית מאוד טובה של אמון ופתיחות שמותר לערער, לשאול לשים סימן שאלה. אני סומכת על המנהלים ואנשי השטח שביכולתם להוביל לשינוי והתחדשות מערכת החינוך. זאת בד בבד עם חשיפתם והכשרתם לתפיסות חדשניות ולכלים מעשיים של הדור הבא בחינוך".

מהם הישגי מערכת החינוך בנתניה?

"לאחרונה, התפרסמו בתי הספר המצטיינים בארץ, ביניהם שישה בתי"ס מהעיר נתניה: אורט גוטמן, אורט לבוביץ', עגנון, טשרניחובסקי, בר אילן בנים ובית רבקה. יש לציין כי תחום הישגי הלומדים מנוהל בנתניה בצורה שיטתית ומבוקרת באמצעות מפגשי סטטוס הישגי לומדים המתקיימים כשלוש פעמים בשנה, בכל אחד מבתי הספר בעיר.

לצד תקציבי משרד החינוך משקיעה העירייה משאבים רבים בתגבור ההישגים הלימודיים ולשמחתנו, אנו רואים עלייה מתמדת מבחינת אחוז הזכאות לתעודת בגרות בקרב כלל הלומדים בעיר, שהשנה עמד על 72% אחוז זכאות, כאשר במחצית מהתיכונים אחוז הזכאות מגיע ל 90% ויותר. זהו הישג אדיר בעיר קולטת עלייה בעלת אוכלוסיה הטרוגנית כמו העיר שלנו".

RAN_7744_resized

ומה לגבי האווירה בבתי הספר?

"נתוני האקלים המיטבי בבתי הספר, גבוהים או משתווים כמעט בכל הפרמטרים לנתון הארצי. כך לדוגמא:  86% מתלמידי כיתות ה'-ו' מעידים כי טוב להם בבית הספר (81% ארצי) בחטיבות הביניים שכבות  ז'-ט'   80% מהתלמידים מעידים כי טוב להם בבית הספר (73% ארצי). כ 80% מתלמידי כיתות ה'-ו' מעידים כי יש להם יחסים טובים וקרובים עם רוב המורים שלהם (74% ארצי), 78% מעידים כי יש להם יחסי קירבה טובים עם חבריהם (73% ארצי).

בחטיבות הביניים כ 74% מהתלמידים חשים כי רוב המורים נותנים להם הרגשה שהם יכולים להצליח בלימודים (65% ארצי), 62% מהתלמידים מרגישים כי שיטות ההוראה והלמידה בבית הספר איכותיות (55% ארצי)

נתונים אלו ורבים אחרים מעידים כי מערכת החינוך בנתניה מתקדמת ואיכותית יותר בהשוואה לרמה הארצית".

איך היית מתארת את נושא החינוך המיוחד?

"בחינוך המיוחד אנחנו ממשיכים במגמה של יצירת מענים לילדי החינוך המיוחד בתוך העיר:

קיים רצף לתלמידים בכיתות הקטנות – עד סוף י"ב! בכל התיכוניים בעיר, בכל שכבות הגיל קיימות כיתות חנ"מ המשולבות בחינוך הרגיל.

נפתח בית ספר לילדים עם בעיות נפשיות אשר השנה עובר למשכן קבע.

קיבלנו אישור להקמת שני בתי ספר נוספים: בית ספר לתלמידים עם הפרעות התנהגות ובית ספר לתלמידים עם בעיות תקשורתיות.

מבחינתי זו בשורה נהדרת שכן ילדי העיר לא ייאלצו לנסוע אל מחוץ לעיר ויהיה הרבה יותר קל לשבץ אותם".

פרויקט נוסף שהיה לכם הוא המכינה הקדם צבאית. מהו בדיוק?

"השנה לראשונה קמה מכינה קדם צבאית בשיתוף פעולה עם עמותת "מעשה" – לה מכינות נוספות בנגב ובגליל.  השבוע נקלטו 20 צעירים וצעירות במכינה, מחציתם תושבי העיר והאחרים משאר חלקי הארץ. 9 צעירים עולים מצרפת שמרביתם תושבי נתניה. המכיניסטים יתנדבו יום בחינוך הפורמלי ויום בחינוך הבלתי פורמאלי. גם בתחום המכינות הקדם צבאיות – נתניה על המפה!".

איך מקפידים להעסיק את הנוער גם מחוץ לשעות הלימודים בבית הספר?

"בשדה הפעילות הערכית ופעילות הפנאי של בני הנוער והצעירים בעיר, אני גאה על ההיקף הנרחב של פעילות עם תוכן מעניין לאורך כל שעות היום בדגש על שעות הערב.

לא היה לנו קיץ כדוגמת הקיץ האחרון לנוער בעיר נתניה. קיץ שכלל מגוון רחב של פעילויות מצפון לדרום, בתוך מועדוני הנוער ומחוצה להם. פגשנו נערים ונערות במחצלות בגינות הציבוריות, באירועים העירוניים השונים, במגרשים המוארים ברחבי השכונות, במסעות של תנועות הנוער וסתם מבלים צורכים ונהנים מהטבות כרטיס ה- teencard  שיצרנו עבורם. השנה גם ערכנו את יריד התעסוקה לנוער שסייע למאות של בני נוער להשתלב בשוק העבודה".

מה תכניותיך לשנה הבאה?

"מעבר למגוון התוכניות שיופעלו במערכת החינוך בנתניה, ללימוד וההעשרה, נתמקד בשנה הקרובה בהיבטים הריגשיים של התלמיד ושל צוותי החינוך, מגמות שכבר באו לידי ביטוי בכנס החינוך שנערך בשבוע האחרון. הכנס עסק כולו בפדגוגיה מתבוננת – שם כולל לגישות חינוך, הוראה ולמידה המפנות את המבט לנפש האדם ולרוחו וכן לזיקתו העמוקה לחיים, לבני אדם אחרים ולעולם הסובב.

הפדגוגיה המתבוננת מבטאת קודם כול תפיסת עולם, ממנה נגזרים אופני הוראה מרובים אותם ניתן לשלב ולהורות במקביל, באמצעות פרקטיקות של הקשבה, התבוננות, נוכחות וקשר כגון: מעגלי הקשבה ושיח, התבוננות פנימית, מיינדפולנס, עיסוק בשאלות האדם, בירור משמעות החיים, חוויות של פליאה, התעלות והתרוממות רוח, גישות מדיטציה, הכרת הטוב, תנועה מודעת ויוגה, יצירתיות ויצירה, מפגש עם הטבע ועוד.

איחולינו לשנה פוריה ומוצלחת!".

 

 

Related Post

על חובות, תספורות וחייבים

Posted by - 9 בינואר 2020 0
הבשורה החדשה לשנת 2020: דרך מקוצרת למחוק חובות. הבעיה: מרבית החייבים אפילו לא יודעים שיש להם אפשרות לבחור בדרך זו.…

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלי נגישות