מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

השנה של משפחת גלעדי

זו הייתה שנה מעניינת עבור השחקן והבדרן מוטי גלעדי ובתו, השחקנית דורין גולדמן: הם החליטו לצאת לפגרה עם סיבוב ההופעות של המופע המוסיקלי המשותף שלהם כאשר דורין הייתה בסוף חודש שמיני עם ילדתה השלישית ואילו מוטי בינתיים, כלא את עצמו בבית ה"אח הגדול" שם הצליח להעפיל כמעט עד לגמר: "ארבעה ימים לשהותי שם הפתיעני האח הגדול עם הבשורה המשמחת בצרוף תמונה גדולה של הנולדת עומר נכדתי החמישית" הוא אומר "דמעות האושר לא בוששו לפרוץ והריגוש היה עצום וכמעט כל המדינה חלקה את הריגוש המרטיט עמדי!"

"כעת אנחנו מסיימים להתאושש משני הדברים הללו" מספרת דורין "אני מצפה מאוד לחזור להופיע ולהתרענן קצת מהנקה והחלפת חיתולים…"את ההופעה הראשונה בסבב המחודש של "יידיש מיין אוצר"- אותו ביים וכתב מוטי ובו שירים מוכרים מתרבות הזמר היידי לצד קטעי בידור וחיקוי אקטואליים- יפתח הצמד בנתניה. "אני שמחה שאנחנו פותחים את הסבב בנתניה" אומרת דורין "הקהל שם נפלא וההופעה האחרונה שלנו שם הייתה נהדרת ומחממת את הלב."

השנה של... הצגה ידייש מיין אוצר. חנוכה בהיכל התרבות

אילו תגובות קבלתם על ההופעה בסיבוב הראשון?

 

דורין: "הופענו כשלושים הצגות ברחבי הארץ. האולמות כמעט כולם התמלאו מפה לפה… הקהל שהגיע היה מגוון בגיל (גם דור יותר צעיר, בני 40-50 שחלחל בהם געגוע לשפה ששמעו בבית ולזיכרונות מבית אבא או סבא) וגם בעדה. המופע הוא מאוד ורסטילי ומוסיקלי. מרגש ומצחיק כאחד. מנוסטלגיה של ימי העירה היהודית ועד אקטואליה ישראלית ועולמית, מהביטלס ולאונרד כהן ועד האפיפיור. כמובן שיש תרגום בעברית ורוסית שמלווה את המופע כולו, אך ברור שמי שמבין את השפה מלקק את האצבעות. שהרי יידיש זו שפה שקשה להעביר בתרגום את העושר והפלפול הטמונים בה. ולנו היה תענוג לשמוע את הקהל מתגלגל מצחוק ברגע אחד ומוחה דמעה ברגע אחר."

 

מוטי: "הסופרלטיבים מעלים סומק וריגוש! המחמאות שמרגשות במיוחד דווקא מאלו שלא דוברים יידיש: היו במופע יהודים ממוצא פרסי, עירקי, קווקזי, תורכי ותימני (יש תרגום סימולטני לעברית ורוסית) ואם בנתניה עסקינן, הרי לראיה, ראש אגף החינוך בעיר הגב' טובה דולב שהינה ממוצא מרוקני (וכמובן שלא דוברת יידיש) הייתה במופע 4 פעמים וטוענת שכל פעם נהנתה מחדש!"

 

איך הכל התחיל? מי חשב על המופע?

 

מוטי: "בגיל 9 דורין כיכבה לצדי בהצגה ביידיש שהקדשתי לאבי דויד (עליו השלום) בהגיעו לגבורות, הצגה בשם "יידישע געשעפטן" (עסקים יהודיים) שהוצגה כ- 150 פעמים בארץ ובעולם. בגיל 10 הופיע דורין ביידיש בריביירה בלאס וגאס, לפני כ-13 שנים כיכבה שוב בהצגה שכתבתי וביימתי בשם "געפילטע פריש" (ממולא טרי). לאחר שסיימה דורין לימודי משחק בסמינר הקיבוצים, החלה לפלס דרכה בעולם הבמה. ואז, התאהבה ובנתה עם יזהר בית בישראל… ילדה 3 ילדים (נכדים מקסימים לי: אלמה רום ועומר), נטשה את המשחק למשך כ- 6 שנים והתמחתה בעיצוב פנים. לפני כשנתיים אמרה לי פתע " אבא, רוצָה לחזור לבמה" שאלתי: "רוצה הצגה ביידיש"? ענתה: " כן.. מאוד!" וכך נולד המופע: "יידיש מיין אוצר"  פרי כתיבתי בשיתוף עם משה סחר ומיכאל פלזנבאום. גם הבימוי ואף הציור ובניית התפאורה מעשה ידי אביה של דורין…  גם  הלחנה של קטעים מסוימים ואף לקיחת חלק אקוטי בעיבודים המוסיקליים!"

 

דורין: "אני על הבמות מאז שאני בת 9. אף פעם לא ניהלתי חיים שגרתיים. בתור ילדה התרוצצתי בכל הארץ והעולם בהופעות, בלילה מופיעה ובבוקר קמה לבית הספר. לאחר שהתחתנתי ונכנסתי להריון עם בתי הבכורה, אלמה, כמהתי לעצב לעצמי חיים קצת יותר "משעממים". רציתי להיות זמינה לילדים שלי. אז בזמן ההיריון למדתי עיצוב פנים ובהמשך התחלתי לעסוק במקצוע כשכירה ואחר כך כעצמאית. עזבתי את הבמה לחמש שנים ופתאום התחיל לדגדג לי שוב. אז דיברתי על זה עם אבא. בדיוק אז הוא הוזמן להופיע ולהנחות את תחרות "מלכת היופי של ניצולות השואה". הוא הזמין אותי לבוא לשיר איתו מחרוזת ביידיש וכמובן שנעניתי בשמחה.

המפגש המחודש שלנו על הבמה היה מרגש ושנינו הזלנו דמעות. מיד אחרי המופע אבא הכריז שעושים קונצרט משותף ביידיש. כעבור זמן קצר כבר הייתה לנו הופעה מוזמנת עבור עיריית רמת גן ואבא שינס מותניו, ריכז חומרים, כתב, ביים, עיצב ובנה תפאורה והעלנו את המופע הראשון. לאחריו עשינו מקצה שיפורים וחברנו לשיתוף פעולה עם תיאטרון "יידישפיל" שבמסגרתו אנו מופיעים היום בכל הארץ."

 

 

את נולדת בארץ, האם את מרגישה בנוח להופיע על הבמה ביידיש?

דורין: " בכל זאת, למדתי בשבועיים מופע שלם בשפה שאני לא דוברת, יש לי יכולת אלתור מאוד קטנה במופע הזה… אני כמובן מבינה כל מילה שיוצאת מפי במופע ובימים אלו מקדישה זמן ללמוד את השפה על בוריה. היידיש קשורה בנפשי בקשר גנטי קוסמי בלתי מוסבר. שהרי אני צברית, דור שישי בארץ מצד אימי ארנה ז"ל. אפילו במשלחת לפולין בתיכון לא הייתי…לצערי. אני אספר בצנעה שטובי היידישיסטים החמיאו שאני מדברת ושרה ביידיש כאילו נולדתי בלודג'."

 

מוטי: "לדורין לא היה קשר לשפת היידיש אבל באופן פנומנלי מקטנותה התגלה אצלה סימפטום גינטי המחבר אותה לשפה.. ועל הבמה, בשירה ובמשחק, היידיש שגורה בפיה, מבוטאת ומושרת כמו היתה זאת שפת אימה! תופעה!"

 

האם זה הרגיש לכם טבעי להופיע ביחד?

 

מוטי: "אין היום בעולם שחקן יותר מאושר ממני! דורין מקסימה באופיה האצילי ובייחסה המקצועי הפרפקציוניסטי. כשנולדה, אמה ארנה ז"ל אמרה על דורין בצאתה לאוויר העולם: "זאת זן אחר" וארנה צדקה! האנרגיות הממלאות את הבמה חיוביות לעילא ומקרינות חום, אהבה, הערכה, הערצה וכבוד הדדי וכל אלה מוקרנים באופן הכי טהור וטבעי מהבמה והקהל נסחף בחום הזה ומביע את התרגשותו. כן, החיבור הזה של "א טאטע מיט א טאכטער" (אב ובת) הוא תופעה מלבבת ומרנינה שכל שחקן היה מייחל זאת לעצמו."

 

דורין: "הכימיה בין אבא וביני הייתה שם ללא כל מאמץ. דיברנו בעיניים על הבמה ואני לחשתי לאבא מילים כששכח את הטקסט. אבא הוא פרפקציוניסט והוא הוריש את התכונה הזו גם לי כך שלשנינו לא קל באופן כללי כשדברים לא קורים על הבמה כמו שצריך. אנחנו דורשים מהסביבה, החל בתאורן ועד המלבישה, את המחויבות והדיוק שאנחנו דורשים מעצמנו. בינינו לא היו כלל ריבים. הוא אפילו כמעט ולא ביים אותי. הרוב קרם עור וגידים על הבמה. ומהופעה להופעה היה נותן לי פה ושם הערות. יש לנו גם צוות מוכשר ומקסים של ארבעה נגנים ושני רקדנים שמוסיפים צבע ועושר למופע."

 

 

איך הייתם אומרים שאתם משלימים זה את זו בעבודה המשותפת?

דורין: "אבא יותר עצבני, מבולגן, תמיד מגיע ברגע האחרון… מטריף אותי. זו אחת מהתכונות הפחות טובות שלו. אני לרוב יותר רגועה, מאוד מסודרת וקפדנית, מוכנה מראש. הרבה שנים גם הלבשתי אותו בהופעות אחרות שלו. הוא כל כך סמך עלי שלא הסכים שתחליף אותי אף מלבישה אחרת. אבא באופן כללי מאוד סומך עלי…במיוחד על הבמה."

 

מוטי: "עם דורין כמעט ולא צריכים חזרות. מקבלת את הטקסט, השיר ואחרי שעה שעתיים היא יודעת בעל פה ומוכנה לעלות על הבמה- מדוקדקת רהוטה ומעולם לא שוגה ולו בהברה!"

 

 

יש עוד דברים שאתם רוצים לעשות ביחד על הבמה?

מוטי: "קודם כל יש להקליט, לצלם ולתעד את המופע. יש התעניינות במופע מן העולם… ארה"ב, אירופה ועוד. דורין , בצד ביטוי על הבמה העברית, כנראה שתצא במופע יידיש משלה שיכלול גם שירים מקוריים חדשים בליווי תזמורת גדולה. כנראה שאביה יביים! כבר עכשיו מתגבש רעיון למחזה משותף שיעלה ב"ה לקראת 2018."

 

דורין: "אבא חוגג השנה חמישים שנות קריירה על הבמה… הוא כמעט ונושק לגיל 70 ויש לו יותר אנרגיות מאשר לי. רק שישמור על הבריאות ועל הנפש ואני בטוחה שזה לא יהיה המופע האחרון שלנו יחד."

 

 

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *