מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

קורונה בהיבט הכלכלי / טור דעה מאת חבר מועצת העיר נתניה ויו"ר דירקטוריון ח.ל.ת אבי סלמה

משבר הקורונה מסוכן בהרבה ממשבר הסאב-פריים ברמה הכלכלית ומציב אתגר של אחריות חברתית לחברה הישראלית

מאת: אבי סלמה מנכ"ל בנק היפוסוויס ישראל

התפשטות נגיף הקורונה מטלטלת את כלכלת העולם וגם את כלכלת ישראל. ומציבה אתגר חברתי יוצא דופן כאשר לצד המאמץ הלאומי הממשלתי יש צורך בשיתוף פעולה ציבורי ואחריות אישית של כל פרט בחברה הישראלית.

ברמה הכלכלית של עולם העסקים הישראלי יש לנו מרכיבים ייחודיים עם סקטורים רגישים ביותר ובראשם כמובן תיירות ותעופה, אך מה שהיה עד לפני מספר ימים במעגל השני: רשתות האופנה, התחבורה, הפרסום, האירועים, ההפקות, אירועי הספורט הפך בין לילה למעגל הראשון כאשר עוד ועוד תחומים שמספקים שירותים שאינם הכרחיים לקיום הבסיסי נכנסים להאטה משמעותית. כך גם ברמה העולמית התלות הגדולה של העולם המערבי בחומרי-גלם ומוצרים מסין יצרה בתחילה משבר המאפיין פגיעה בצד ההיצע אך ככל שהמשבר מחריף אנו עדים לפגיעה חמורה בצד הביקושים במדיניות המערב שהולכות ומתכנסות לתוך עצמן.

מבחינת שוקי ההון אנו עדים לירידות שערים חדות בבורסות בתל-אביב, בניו-יורק וברחבי העולם. המסכים האדומים מגלמים פחד של המשקיעים שהמשבר יהיה ארוך וקשה ויפגע בחברות שמניותיהן נסחרות בבורסה. ובד בבד אנו רואים "תיקונים" קלים בתוך ימי המסחר מכל בשורה טובה ברחבי הגלובוס.

המחזור הכלכלי הארוך שהתחיל בסוף שנת 2008 נמצא כעת בסיכון עם "ברבור שחור" בדמות וירוס המאיים במגפה עולמית. זהו מחזור העליות הארוך ביותר בהיסטוריה מאז המשבר הכלכלי הגדול של 1929 של שוק ההון. מאז פעם בעשר שנים לערך כלכלת העולם מתמודדת עם משבר גדול: האחרון היה משבר הסאב-פריים בארה"ב ולפני כן התפוצצות בועת הדוטקום. במשבר הסאב-פריים הצליחה מדינת ישראל להיות "אי של יציבות" ברמה הגלובלית, בזכות הרגולציה וההנהגה הכלכלית אחראית, ובזמן שמחירי הדיור צללו בארה"ב ובנקים פשטו רגל, בישראל נהנו סקטורי הנדל"ן, הבנקאות והפיננסים מיציבות מרשימה ואף מצמיחה.

משבר הקורונה הגיע לישראל בחודש האחרון כאשר מצבו הכלכלי של המשק הישראלי, מעולם לא היה טוב יותר: האבטלה בשפל, יבוא של 285,816 כלי רכב חדשים אשתקד, שיא בכניסת תיירות חוץ עם מעל 4.6 מיליון תיירים, תמ"ג לנפש גבוה מה-OECD ועוד פרמטרים רבים שמציגים תמונה של כלכלה חזקה. אלו הם תנאי פתיחה שכלכלת ישראל יכולה להתמודד עם ההשלכות הכלכליות הדרמטיות של וירוס הקורונה.

בעוד שמשבר הסאב-פריים בשנת 2008 התמקד בדיור ובבנקאות הפעם אנחנו עומדים בפני משהו רחב הרבה יותר שמקיף כמעט את כל הענפים במשק. בניגוד למשבר כלכלי-פיננסי, רגולציה והנהגה כלכלית נכונה – אין בהם היום די כדי לעצור את האתגר הכלכלי – משבר הקורונה מסוכן הרבה יותר לישראל מאשר משבר הסאב-פריים, כי הוא הינו כלכלי- פיננסי גרידא. הפעם הפגיעה הכלכלית במשק בלתי נמנעת למרות תנאי הפתיחה הטובים ולמרות שהמשק הישראלי הצליח להתמודד בעבר עם משברים קשים מכיוון ומעגלי הפגיעה השיירים והמשניים כוללים בתחום היבטים חברתיים רבים ועמוקים כחברה.

בה בעת, אל לנו להיות פסימיים, אלא לשלב זרועות ולהציג נחישות ואופטימיות.

ממשלת ישראל עורכת מהלכים דרסטיים ברמה הציבורית המבוססים על ידע נרחב הנצבר בעשורים האחרונים במערכת הבריאות הישראלית והעולמית, צעדים ההולכים ומחמירים ברמה יומיות על בסיס עדכוני מצב סדורים. ממשלת ישראל תוך מעורבותו הישירה של ראש הממשלה בניהול המשבר נהגה בצורה נכונה כאשר קבעה מטרת על סבירה וברת השגה של מניעת והאטת ההתפשטות של ההידבקות ולא חלילה נפילה לצעדים פופוליסטים של עצירת ההידבקות בישראל. כעת עיקר המעמסה והאחריות עוברת כעת אלינו האזרחים, האם ננהג באזרחות ובאחריות ציבורית ונשמע להנחיות של משרד הבריאות או שנגיע חלילה למצב של נזק כלכלי עצום שנגרם כתוצאה מאותם צעדים אך במונחי רווח והפסד לא יועילו לנו לאור כך שהתפשטות המחלה המידבקת אינה תלויה רק במאץ הלאומי ובהנחיות משרד הבריאות, היא תלויה בעיקר בהתנהגות הציבור, רק התנהגות זו תקבע האם נצליח למנוע ולהאט את קצב ההתפשטות או חלילה נגיע להצפה של בתי חולים בחולים קשים. האחריות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו תכריע.

ההיסטוריה מראה שטיבם של משברים כלכליים להגיע אל סיומם בטח כאשר תנאי הפתיחה חיוביים.

אנו למדים מדברי רבי יוחנן כי הנבואה ניתנה לשוטים ולא ניתן להתנבא מתי יגמר המשבר הנוכחי. הזמן הוא הגורם הקריטי שיכריע את רמת הפגיעה הכלכלית של מדינת ישראל מוירוס הקורונה: ככל שימצאו תרופה או חיסון בקרוב רמת הפגיעה בכלכלה תהיה נמוכה יותר וכולנו צריכים לייחל ולהתפלל לכך.

תגובה אחת

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *