מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

פריחה אמיתית

שם הכתב: ברק גולן 16

נתניה עלתה למקום השני מהמקום השמיני במדד הידידותיות לעסקים של משרד הכלכלה. הישג כלכלי נוסף הוא המקום החמישי מהמקום התשיעי  במדד דן אנד ברדסטריט לערים שהכי טוב לעשות בהן עסקים או להקים בהן עסק חדש.

רגע לפני שהוא עוזב מספר ראש מינהל תעשיות ועסקים בעירייה, אריק לייבוביץ, על תנופת אזורי התעשייה, מספק נתונים ומודה כי חזונה של ראש העיר, מרים פיירברג-איכר, מתממש לנגד עינינו.

לפני כשלוש שנים החליטו ראש העיר, מרים פיירברג-איכר ומנכ"ל העירייה, אבי בן חמו, להקים בעירייה מינהל חדש על מנת לפתח פתרונות מקיפים להיקפי הצמיחה האדירים הצפויים לעיר בתחום התעסוקה. אומנם, לפני זה פעלה בנתניה מחלקה דומה, אולם, לכולם היה ברור שצריך למקד עוד יותר את הנושא.

 

פיירברג ובן חמו הגדירו במדויק מה יהיו מטרותיו של המינהל החדש, מינהל תעשיות ועסקים. ואכן, שלוש שנים אחרי, והמינהל החדש עמד ביעדים שהוצבו. "מטרותיו העיקריות", ציינה פיירברג-איכר והרחיבה: "היו למשוך תעשיות עוגן ועסקים חדשים לעיר, לשמר עסקים קיימים וליצור סביבת פעילות אטרקטיבית לעסקים מסקטורים שונים. למטרה זו גויס אריק לייבוביץ, שכיהן קודם לכן כראש אגף תכנון ובניה במשרד הכלכלה".

פארקי התעסוקה והעסקים של העיר נתניה מאכלסים 1.5 מיליון מ"ר בנוי של תעשייה, משרדים מסחר, מלאכה ושירותים אחרים. הם משתרעים על שטח של כ- 3,500 דונם – לאורך של כשישה ק"מ ממזרח לכביש החוף ונהנים ממיקום אסטרטגי על כביש מספר 2.

לאזור התעשייה עצמו גישה תחבורתית נוחה מצפון ומדרום באמצעות כניסות קיימות וכניסה נוספת מדרום שהושלמה לאחרונה – גשר האחדות. כמו כן, שתי תחנות הרכבת, הממוקמות באזורי התעסוקה בעיר (תחנת רכבת צפון ותחנת רכבת ספיר), פועלות בתדירות גבוהה ומקנות נגישות יעילה וגבוהה. בשלבי תכנון תחנה שלישית בסמוך לאצטדיון, כאשר לדברי פיירברג-איכר "במהלך העשור הקרוב, צפויה נתניה להוסיף כ- 58,000 יח"ד וכמעט תכפיל את אוכלוסייתה – זאת לצד הרחבת אזורי התעסוקה".

 

ואכן, מי שמזדמן לאזורי התעסוקה של נתניה מבחין, כי הם שינו את פניהם בשנים האחרונות. הבאתן של חברות כמו איקאה וסלקום ותוצאות העשייה משתקפות במדדים האובייקטיביים: נתניה עלתה למקום השני מהמקום השמיני במדד הידידותיות לעסקים של משרד הכלכלה. הישג כלכלי נוסף הוא המקום החמישי מהמקום התשיעי  במדד דן אנד ברדסטריט לערים שהכי טוב לעשות בהן עסקים או להקים בהן עסק חדש.

"על מנת להצליח במשימה זו", מספר ליבוביץ לעיתון השבוע בנתניה: הוגדרו מספר אפיקי פעולה, כאשר המרכזי בהם הוא יצירת מסלול ירוק ליזמים. מדובר על תפישת one stop shop  ובמקביל פיתוח הקשר הישיר וכן מבנה של קהילה עסקית תומכת ומעורבת העוזרת לקדם את תנופת הפיתוח בעיר".

מהן התכניות העתידיות להתפתחות העסקית-כלכלית של העיר?

"בימים אלה בונה נתניה תכנית אסטרטגית-כלכלית מקיפה ויישומית בתחומי העסקים והתעשייה במטרה למתג ולמצב את העיר כאזור התעסוקה הראשי במרחב השרון. בהקשר זה כבר עכשיו הצליחה העירייה לייצר אקלים וסביבות עבודה חדשניות ומגוונות שלא היו קיימות בעיר קודם לכן, לדוגמה: בשנה האחרונה נפתחו בעיר שני מרחבי עבודה משותפים לחברות סטארט אפ ויזמים צעירים, VIBE  ו- TG POWERBALL המאוכלסים במלואם ואף עומדים להתרחב. כמו כן, מתחם שלישי של חברת REGUS מתאכלס בימים אלה ובסה"כ תוך שנה צמחו בעיר למעלה מ-100 חברות צעירות חדשות וחדשניות בהיקף של כ-10,000 מ"ר".

דגש רב הושם על שימור עסקים וחברות קיימות והרחבתן. עד כמה זה מדויק?

"מדויק ובהתאם למדיניות. מספר רב של חברות קיימות בחרו להרחיב פעילותן בנתניה, למרות שיכלו לעשות זאת בכל מקום אחר ובהן: חברת שראל, מהמובילות בעולם בתחומי הלוגיסטיקה לתרופות והציוד רפואי, הבונה מבנה נוסף בהיקף של כ- 25 אלף מ"ר. דוגמה נוספת היא חברת התוכנה JFROG שגייסה לאחרונה כ-170 מיליון דולר (ובסה"כ גייסה קרוב ל-250 מיליון דולר בסבבים שונים)".

מה גורם, בפועל, ליזמים ולחברות לבחור דווקא בנתניה? מהו יתרונם היחסי של אזורי התעסוקה?

"מעבר לאטרקטיביות, הנגישות הנוחה והמחירים, אני מאמין שגם חברות רואות את הפוטנציאל העתידי. מבחינת התכנון הפיזי, עיריית נתניה שקדה על הכנת תכנית מתאר חדשה לאזורי התעשייה והתעסוקה בעיר המגדירה את נתניה כאחד משישה אזורי תעסוקה מטרופולינים משניים בכל רחבי המדינה. לדבר משמעות רבה במשיכת חברות עוגן ויזמים לעיר וכבר כעת, ערב הפקדת התוכנית, נראה כי עקרונות התכנון הפשוטים והבהירים שנקבעו מייצרים וודאות ליזמים בבחינת הכדאיות הכלכלית ובפיתוח פרויקטים חדשים.  כפועל יוצא הדבר מהווה תמריץ חשוב בפיתוחה של הכלכלה העירונית. בסופו של דבר, הסוד הגדול הוא בביטוי שאומרת ראש העיר: "הכל אנשים!". בנתניה יש הנהלת עירייה מקצועית, המבינה שלכל יזם, עסק או חברה יש את הצרכים התפעוליים והארגונים הייחודיים לו. בהתאם, יצרנו יכולות לקדם פתרונות יצירתיים ומעשיים התואמים לחזון היזם, לצרכיו ובלוח הזמנים הנדרש".

הפיכת אזור התעשייה למה שהוא היום, אומנם החל בהקמת התשתיות בשנות התשעים. אולם, הצלחתה של פיירברג-איכר לשכנע את חברת "איקאה", בסיועו של איש העסקים בני גאון ז"ל, לקבוע יתד וסניף ראשון בישראל דווקא בנתניה, הובילה לגל הנמשך עד היום. "בקדנציה הראשונה שלי גבות רבות הורמו, כשאמרתי שאתמקד בפיתוח אזורי התעשיה, כמנוף להגדלת תקציבי העירייה בכל שאר התחומים. המהלך החל עת הבאתי את איקאה לנתניה", אמרה פיירברג-איכר והוסיפה: "לשמחתי, המהלכים של אז נמשכים עד היום בדרך לאיחוד שני אזורי התעשייה. אנו גאים בעובדה, שחברות רבות בוחרות בנתניה, עיר מובילה ומשגשגת עם תעשייה ענפה וחברות איכותיות שחלקן מהוות עוגן אמיתי, ואני מודה לאריק ליבוביץ' על העשייה הרבה במהלך שלוש השנים האחרונות ועל הבאתן של חברות נוספות לעיר".

בתמונה הראשית: לייבוביץ

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


Warning: Parameter 1 to W3_Plugin_TotalCache::ob_callback() expected to be a reference, value given in /home/awapp/public_html/wp-includes/functions.php on line 3408