מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

חצי הכוס המלאה של הקורונה – ד"ר אודי פרישמן

הקורונה תעבור ותשאיר אחריה שובל של יתרונות שאם נשכיל לעשות בהם שימוש נכון, חצי הכוס המלאה תהיה גדולה מחצי הכוס הריקה: "אנטיביוטיקה" לווירוס, היגיינה לתמיד ושוויון במערכת הבריאות.

מגפת הקורנה, שעוד טרם הסתיימה, גבתה ותגבה לצערנו חיים רבים, תגרום לסבל רב ותפגע קשות בכלכלה. ביל גייטס טוען שהמגפה תהווה אירוע מכונן שייזכר לדורות.

כאשר אנו דנים בגורמים לאירוע מכונן, אנו נוטים להתמקד בסבל ובכאב שהמגפה מחוללת. אבל, ברשימה קצרה זו, הייתי רוצה להתייחס לחצי הכוס המלאה. לאותם שינויים חיוביים שהמגפה תגרום בתחום הבריאות ואשר ישפיעו דווקא לטובה עלינו ועל הדורות הבאים. 

הדבר הראשון ואולי החשוב ביותר הוא מציאת תרופה גנרית לווירוס. כבר מאה שנים אנו מכירים את האנטיביוטיקה שהיא תרופה גנרית לחיידקים, שהתגלתה בשנת 1928 על ידי אלכסנדר פלמינג ומאז היא מצילה חיים רבים. ממציאת הפניצילין התפתחו וריאציות ונוסחאות שונות לאנטיביוטיקה, אך בעיקרון נמצא מנגנון ביולוגי להריגת חיידקים. 

עד היום לא נמצאה תרופה גנרית לווירוסים לא בגלל אי היכולת לגלותה, אלא בשל חוסר מוטיבציה כלכלית לפתח אותה. הטיפול בווירוסים הקשים נעשה באמצעות חיסון, ווירוסים אחרים, גם אם הם קטלניים יותר, לא גרמו לנזק מספיק שיהווה טריגר לפיתוח תרופה גנרית לווירוסים. 

עכשיו אולי נפל האסימון ואני מאמין שבשנים הקרובות נראה את התרופה הגנרית לווירוסים, את האנטיביוטיקה של הווירוסים שתאפשר לנו לקבל טיפול טוב למחלות ווירליות קלות או קשות. 

הקורונה תעשה טוב לכולנו גם מהטמעת חשיבות ההיגיינה. באמצע המאה ה-19 שיעור תמותת תינוקות בני יומם עמד סביב 10%. הרופא ההונגרי זמל וייס שניהל מחלקת יולדות בבית החולים הכללי בווינה, הבין שכאשר רוחצים ידיים לפני שנכנסים לחדר לידה הסיכוי של האם והעובר להישאר בחיים גדל משמעותית. גילוי זה היווה זרז לאימוץ ההיגיינה ותרם משמעותית להארכת תוחלת החיים האנושית. 

עם השנים נשמרה ההקפדה על היגיינה בבתי החולים ובחדרי הניתוח אך פחות בציבור הרחב. התוצאה, יותר שפעת, מחלות מעיים, ודלקות ריאה, הפסד רב של ימי עבודה, לחץ על מחלקות האשפוז ותמותה מוגברת. יש להניח שמהיום והלאה, ההקפדה על ניקיון והיגיינה תישאר נחלת הכלל ותתרום לבריאות   הציבור.

הקורונה גם תגרום לשינוי דרמטי בחשיבות הרפואה בבית ומרחוק, ותעודד את ההבנה שבית החולים איננו המוקד המרכזי והחשוב ביותר בטיפול הרפואי. ההבנה שחלק גדול מהטיפולים הרפואיים ומההשגחה הרפואית יכולים להינתן בבית ובקהילה התחילה עוד לפני עידן הקורונה. 

תפיסת עולם זו תקבל דחיפה משמעותית. בית החולים מיועד לתת טיפול מורכב, בשלבים החריפים של המחלה, טיפול המחייב שימוש בציוד וביידע ייחודיים. כל השאר יכול להינתן בבית או בקהילה. זה טוב יותר לחולה וזה זול יותר למערכת. 

הטמעת המדיניות הזו תיקח זמן אבל אין ספק שזה יקרה הודות לקורונה, הודות ליכולת הטכנולוגית לתת שירותי רפואה מרחוק והודות לעובדה שזה מה שנכון לעשות גם בהיבט הרפואי וגם בהיבט הכלכלי. 

התפתחות הרפואה מרחוק תביא לתועלת נוספת שאין להתעלם מחשיבותה: הגדלת השוויון במערכת הבריאות בין המרכז לפרפריה. לא חייבים לגור במרכז כדי להתייעץ עם רופא טוב, לא חייבים יותר בית חולים גדול כדי לקבל טיפול איכותי ולא חייבים מיטת אשפוז כדי להיות תחת השגחה רפואית.

עכשיו נותר לנו רק לקוות שהקורונה תחלוף מן העולם ונוכל ליהנות כולנו משובל היתרונות שהיא תשאיר אחריה.  

הכותב הוא מומחה לבריאות, ובעברו שימש כסגן מנהל בית החולים אסותא, סמנכ"ל של חברת הפניקס וראש המטה בקופ"ח לאומית.

קרדיט צילום: ד"ר אודי פרישמן – למייל – צלם לני מידן

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *