מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

"בשבילי אמנות זו אהבה"

שם הכתב: ישי פלדמן fi1

מעל 50 שנה לא נגעה מזל קותי במכחול, עד לפני עשור בו לא יכלה יותר להתאפק ומאז לא הניחה את המכחול; סיפורה של האישה הכי צבעונית בעיר, שמקדישה את חייה, במסגרת קהילת התרבות של אמני השכונות, להפצת האהבה לאמנות. 

כאשר מזל קוטי הייתה בת חמש, היא חזרה הביתה מהגן עם ציור של כלנית. המצב הכלכלי ששרר באותה עת בבית, בתוספת לאהבתה של הילדה לציור, הטרידו את הוריה והם נזפו בה על כך שהיא מציירת. הם דאגו להבהיר לה שהלימודים והעבודה צריכים להגיע לפני הכול. מאז אותו ציור של כלנית ועד לגיל 55, מזל לא העזה עוד לצייר. למרות זאת, כששאלו אותה, היא תמיד אמרה שהיא יודעת לצייר והרגישה שהכישרון האמנותי הזה מצוי בה. מסתבר שהיא צדקה. בעשר השנים האחרונות היא לא מפסיקה ליצור, לצייר ולהעביר את אהבתה לאמנות גם לדורות הצעירים.

בימים אלה, ביחד עם קהילת התרבות של אמני השכונות, היא מפיצה את קול האמנות בכל נתניה ומזמינה מדי שבוע, את כל מי שאוהב ועוסק באמנות, לביתה. "המטרה היא להחזיר את נתניה לימים בהם שימשה כעיר יוצרת אמנות", אומרת מזל ומוסיפה: "את קהילת התרבות הקימו חבר'ה מגרעין הפועל בכל רחבי הארץ, והם פעילים במתנ"סים רבים ועוזרים לאנשים באמצעות האמנות. הם שאלו אותי אם אני רוצה להקים קהילת תרבות פה בעיר. מאותו רגע התחלתי להתנדב יחד איתם ולצרף עוד אנשים לתחום האמנות והתרבות, כדי להפוך את העיר לאמנותית יותר".

כיצד מתבטאת פעילותך לעידוד צריכת ויצירת אמנות?

"אני מתנדבת המון עם ילדים בבתי ספר ובמתנ"סים, ומעבירה להם סדנאות אמנות וציור במשך שלוש או ארבע שעות. בנוסף, אני משתפת פעולה עם בתי ספר שמלמדים אמנות ופותחת את ביתי בפני ילדים שמגיעים ליום של עשייה אמנותית אצלי, יום תרבות כייפי ומהנה. מדהים לראות עד כמה הילדים נהנים. מעבר לכך, מספר פעמים בשבוע אני מגיעה למרכז העיר עם כני ציור וצבעים, ופשוט מציעה לאנשים לצייר ביחד איתי. התגובות לפעילויות האלה נהדרות, כשמקומיים ותיירים שיודעים לצייר, פשוט מצטרפים ומתחילים ליצור יחד איתי".

את גם מקיימת ערבי אמנות ותרבות בביתך. כיצד הם מתנהלים?

"כמעט בכל יום רביעי, בשבע בערב, אני פותחת את ביתי בפני כל האמנים שמעוניינים להגיע לערב תרבות ואמנות. יש לי בית מקסים עם גינה נפלאה ובמסגרת ימי רביעי אלה, אני מקיימת מספר פעילויות שונות במקביל. אמנים מכל הז'אנרים מגיעים ונהנים. בחדר אחד אנשים מנגנים, בחדר אחר מספרים סיפורים, בפינה אחרת בבית שרים, בחלק נוסף עוסקים בעבודות יד. בגינה ישנם כני ציור ואנשים מציירים. כל האווירה במפגשים האלה היא כיפית מאוד. האינטראקציה בין האנשים טובה ומחברת את כולם לאמנות".

איך את הגעת לחלק האמנותי שבך?

"אחרי הכלנית שציירתי בגן, לא ציירתי במשך חמישים שנה. הייתי גננית במקצועי והכישרון האמנותי הובע באמצעות הגינות שיצרתי. במשך כל השנים לא היה לי המקום לציור, כי הייתי מאוד עסוקה בעבודה וגידלתי שני ילדים בכוחות עצמי. השקעתי בהם את כל כולי. אחרי שהם גדלו, רציתי לחזור לציור. זה קרה כשראיתי בטלוויזיה את השריפות שהיו באזור הכרמל בשנת 2010. הייתי מרותקת לטלוויזיה במשך כל השבוע. התמונות שהגיעו משם היו מלאות בצבעים של האש. באותו הזמן רצתי לחנות, קניתי צבעים ונייר והתחלתי לצייר. כל היצר האמנותי וכן האהבה לציור שהיו בי פשוט נפתחו. מאז זה כמו ברז שזורם ולא מפסיק".

fi2

איך את מרגישה מאז שחזרת לצייר?

"אני מרגישה מצוין. זה פתח לי את כל החיים. בשבילי האמנות זאת אהבה ואני לא חווה שום רגע משעמם. אני עסוקה במסגרת קהילת האמנים ובהתנדבויות שממלאות אותי ונותנות לי הרבה מוטיבציה. אני נמצאת רוב הזמן בחברת אנשים צעירים ואוהבת את זה מאוד".

אמרת שאת מתנדבת הרבה עם ילדים. איך האמנות משפיעה עליהם?

"אני מתנדבת עם ילדים בגילאים שונים. עבור ילדים בגילאי שנתיים אפשר לראות את הלהט לצבעים. אני שמה להם צבעים על השטיח והם רצים אליהם בתוך רגע. הם מאוד אוהבים את זה ואפשר לראות שעבורם הצבע הוא כמו צעצוע. עבור ילדים בגילאים בוגרים יותר, אפשר לראות עד כמה האמנות מרגיעה אותם. מגיעים אליי הביתה ילדים שמוגדרים כמופרעים בבית ספר, ובהתחלה כשהם פוגשים את הצבעים והציור הם מוציאים את האנרגיות שלהם בצורה מאוד חזקה. אך לאחר מכן, הם לומדים להירגע ולצייר. אני מציירת איתם, אומרת להם שאני אצייר קו אחד והם יציירו קו אחד. ביחד אנחנו יוצרים אמנות. כל זה, כשברגע מתנגנת מוזיקה של פבארוטי".

איך את מסבירה את ההשפעה של היצירה והאמנות על ילדים?

"אני חושבת שהשילוב בין תחום האמנות לבין האהבה והמילה הטובה שנותנים לילד, יכול לעשות את ההבדל. אפשר להגיע עם ילדים למקום הנכון וצריך לדעת איך. אני יודעת איך לעשות את זה ואיך להגיע אליהם באהבה רבה ובטבעיות".

איזה תכניות אמנותיות יש בחנוכה?

"השבוע יצאנו במסגרת קהילת התרבות למרכז העיר, לרחוב הרצל, עם מוזיקה וסופגניות וחילקנו לאנשים. כמובן שהצבנו כני ציור ואנשים, לעיתים עם ילדיהם ולעיתים לבד מציירים. מעבר לכך, אני ממשיכה לקיים את ערבי האמנות בעיר גם במשך החג".

3 תגובות

  • מאת סיגל טל:

    כתבה על אישה מרגשת מלאת נתינה ואהבה!

  • מאת אופירה גלעדי:

    מזל ציירת מופלאה, אישה מדהימה ,פותחת אית ביתה לכל מפיצי האומנות מכל סוג …מארחת למופת כל כולה שמחה ואהבה לציור לאומנות ולקהילת התרבות אמני השכונות❤גאים ואוהבים עד מאוד …ישר כח

  • מאת רעות טל:

    מזל את מדהימה! והעבודות והיזמות עוד יותר מדהימות ! יישר כוח!

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


Warning: Parameter 1 to W3_Plugin_TotalCache::ob_callback() expected to be a reference, value given in /home/awapp/public_html/wp-includes/functions.php on line 3408