מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

"בחרתי להיות אופטימית"

שם הכותב: ישי פלדמן תמונה לעמוד 30-לכתבה המגזינית

 

היא אובחנה כחולה בטרשת נפוצה, נאלצה לפרוש מעבודתה במשטרה, אך לא איבדה לרגע את האופטימיות. כיום, רונית גדור, מרגישה שהיא מגשימה עצמה כמגשרת זוגית לענייני גירושים ופרידה וביום שני הקרוב, ה – 15.10 בשעה 19:00 באתר ההנצחה לחללי בית ליד, ייערך ערב ביוזמתה למען חולי טרשת נפוצה.

הפעם הראשונה בה חוותה רונית גדור התקף של טרשת נפוצה היה בגיל 23. אז, במהלך הלידה של בתה, היא חשה כיצד נרדמת כל רגלה, מן הכף ועד למותן. אחרי ארבע שנים בערך, הגיע התקף נוסף שהתרחש בזמן גירושיה. היא הייתה אז עורכת דין בתחילת דרכה, ובמשך שבוע החלה רגלה שוב להציק. כשפנתה לנוירולוגית בכדי לברר את פשר העניין, המחלה נחשפה. בתום מספר בדיקות שנעשו תוך כדי שמונה ימי אשפוז, היא קיבלה אבחנה כי מדובר בטרשת נפוצה. בינתיים הסימפטומים חלפו ורונית המשיכה בחייה כרגיל. היא הצטרפה למשטרת ישראל, שם עבדה בתפקידים משפטיים שונים, בהם תובעת משטרתית, והחיים התנהלו כסדרם. אך תמיד היתה עננה שהעיבה, עם הידיעה שיום אחד זה יתפרץ.

היום הזה הגיע כאשר רונית היתה בת 40, כשהסימפטומים החריפו. "הבנתי שאני צריכה לעשות איזה שהוא שינוי משמעותי באורח חיי" היא מספרת, "יצאתי לפנסיה מוקדמת מהמשטרה והחלטתי שאני לא רוצה לעבוד יותר כעורכת דין מכיוון שזו עבודה נוקשה ומלחיצה מאוד, שלא מתאימה למצבי הבריאותי. רציתי עבודה יותר רכה ובמקביל, כאשר המחלה החלה להפריע לי יותר, הבנתי שאני צריכה גם להתחיל לטפל בעצמי. עשיתי שינוי משמעותי וכולל בסגנון החיים והתחלתי להיות פעילה הרבה יותר בדברים שאני אוהבת. התחלתי ללכת לחוגים כמו פילאטיס ופיסול, והתחלתי גם לעשות הרבה יותר ספורט, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק".

איך הגעת לתפנית המקצועית שעשית?

"אחרי הפרישה מהמשטרה התחלתי לחשוב באיזה דבר אני רוצה לעסוק. ככל שחשבתי הבנתי שאני רוצה לעשות משהו שקרוב אליי ברמה האישית, והתחלתי לעבוד כמגשרת זוגית לענייני גירושים ופרידה. למדתי גישור זוגי וגישור באופן כללי, עשיתי קורסים שונים והתמחויות בלשכת עורכי הדין והתמקצעתי בתחום. אני בעצמי התגרשתי לפני הרבה שנים כשהילדה שלנו הייתה קטנה. אז, עשיתי את זה גם כן בתהליך גישור, והתוצאות היו בהתאם. עד היום האבא שלה מעורב מאוד בחייה והיחסים מאוד טובים. היא תמיד הייתה ילדה מאוד שמחה ומלאת ביטחון עצמי ושמחתי על כך שהצלחנו להתגרש בצורה נכונה מבלי לפגוע בילדה. זה עשה לי טוב ברמה האישית והרגשתי שזו תהיה שליחות עבורי לפעול בנושא גם למען אחרים".

מהי ההשפעה לדעתך של מגשר בתהליך גירושים?

"ראיתי הרבה מקרים אחרים, גם בעבודה וגם אצל כמה חברים, שבהם הילדים נקרעים בין ההורים בתהליך הגירושים. יש מאמרים פסיכולוגים שמנתחים את הנזקים שנגרמים לילדים בכל הגילאים כתוצאה מגירושים והמחיר שהם משלמים על כך הוא מאוד קשה. מדובר בטראומות לטווח הארוך. אפילו אצל הורים מאוד אינטלגנטים ומודעים, יש אגו בסכסוך הכלול בגירושים, שבגללו הם לא רואים את הילדים, למרות שהם חושבים שכן. הם יכולים להגיד שהילד במצב בסדר גמור אבל בפועל זה לא ככה. אצל הילדים נוצרים חוסר ביטחון וחרדות וזה משפיע על העתיד שלהם בכל מיני תחומים. לכן הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו בתחום הזה ואני עושה את זה באהבה. הגעתי לזה בשל מצבי הבריאותי, כך שאפשר לומר שמעז יצא מתוק".

את מצליחה לראות את הצד האופטימי בהרבה דברים למרות מצבך הבריאותי. איך את עושה את זה?

"אני חושבת שכל עוד אדם יכול להתנהל באופן עצמאי, יש לו את הבחירה איך להסתכל על הדברים ומה לעשות עם עצמו. בחרתי להיות אופטימית. הבנתי שאלה הקלפים שקיבלתי ואני יכולה לבחור איתם להרגיש ולהיות קורבן של הנסיבות או לנסות להרים את עצמי ולהגיד שעם הקלפים האלה אני יכולה לעשות המון. הגעתי למסקנה שאני יכולה להוות השראה עבור אנשים עם מוגבלויות שונות ולהמשיך לפתח את עצמי. לפני חצי שנה בערך פגשתי גם את אייל, שהיום הוא בן הזוג, ואני חושבת שאנחנו מיישמים את הגישה הזו ביחד".

איך זה מגיע לידי ביטוי?

"פגשתי את אייל, שהוא באמת השראה גדולה עבורי גם כבן זוג וגם כאדם. הוא נולד עם שיתוק מוחין והתקשה מאוד פיזית וגם מבחינת הדיבור. אבל כשאייל היה בגיל 24, הוא החליט לעשות מהפך בחייו. הוא החל להשקיע בעצמו הרבה יותר, שיפר את הדיבור שלו, למד הרבה, והיום הוא מאמן, מגשר, מעביר סדנאות שונות, אחרי כתיבת ארבעה ספרים, והוא באמת אדם מלא השראה. נפגשנו והתחברנו מאוד מהר. שנינו בגישה שהמצב שאנחנו נמצאים בו לא אמור לשלוט בחיים שלנו. יש לנו מחלה או מגבלה שהיא חלק מאיתנו אך אנחנו מנהלים אותה ולמדנו לחיות איתה בשלום. הבנו איך לחיות איתה בצורה המיטבית".

אחת העמותות שאת פעילה בהן קשורה לערב שצפוי להיות. איזה ערב זה אמור להיות?

"מדובר בערב שנועד להעלות למודעות את הנושא של טרשת נפוצה ושנעשה למען החולים. אני חברה מספר שנים בעמותה שנקראת 'עמותת הבית לחולי טרשת נפוצה' והתחברתי עם המנכ"לית בעמותה. לפני כמה שנים הייתי במופע שנקרא 'הישראלי הנודד'. זה מופע מדהים של אדם בשם אלעד שיפוני, שמתאר את המסעות שלו בעולם בסיפורים ובעזרת מוזיקה. אחרי המופע פניתי אליו ושאלתי אותו אם הוא יהיה מוכן להופיע בהתנדבות למען חולים בטרשת נפוצה והוא הביע רצון רב. כך נוצר החיבור בין העמותה ובין אלעד והוא יופיע בערב".

איפה יתקיים הערב?

"אנחנו עורכים את הערב באתר ההנצחה לחללי בית ליד. יש שם אולם גדול ונהדר והאתר החל לפעול בשנים האחרונות כמקום שמארח ערבי תרבות, מכיוון שעבור הורי החללים זו הדרך להנציח את הילדים שלהם. הערב יתחיל בסיור מודרך במקום עם נציגי עמותת אתר ההנצחה ולאחר מכן יתקיים המופע של אלעד. כל ההכנסות מהערב ייתרמו לעמותת הבית לחולי טרשת נפוצה כאשר החולים והמלווים שלהם ייכנסו בחינם, וכרטיס לקהל הרחב יעלה ארבעים שקלים. יהיה ערב מוצלח ומעניין עם מופע נהדר, והוא יתקיים ב – 15.10, יום שני, בשעה 19:00.

 

לייעוץ בנושאי גישור ניתן להתקשר ל – 0506-275478.

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים