מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

עולם אחר // טור אישי מאת אמה פז'ול

אני מאמינה שלהתנדב זה לתת לזולת מבלי רצון לקבל, כבר בימי התנ"ך אנחנו רואים שאנשים נתנו מעצמם למען הסביבה ולא ציפו ודרשו בתמורה דבר. "אלוהים נותן כנפיים למי שיכול לעוף". אם נבראנו עם התכונות והערכים שלנו, אנו צריכים לנצל את זה, ולחלק לסביבה.

אחד המשפטים האהובים עליי הוא "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" (קהלת י"א) – התנדב למען הזולת, כי יום יבוא ואולי אתה תצטרך עזרה. שלח את הלחם על פני המים, אל האין סוף בלי כוונה שיעשה "פרסה" ויחזור אליכם ישר, אלא כי כנראה מישהו בצד השני של הים צריך את זה יותר מכם.

במסגרת פרויקט ה"מחויבות אישית" בני הנוער תורמים 60 שעות שנתיות למען הקהילה, נותנים מעצמם מזמנם לאחר בית הספר ותורמים בכך לסביבה ולקהילה. בתמורה הם לא מקבלים לא כסף ולא מתנות, הם מקבלים חיוך, חיבוק, הרגשה וסיפוק עילאי כי הם עזרו למישהו, כי הכירו אנשים חדשים, חברים חדשים, חלקם חניכים, חלקם שותפים להתנדבות, עבור חלקם אף הם הוו דוגמא אישית ומקום להתפתח למקומות שלא הכירו.

אני קוראת לכם, השתמשו ב"כנפיים שלכם" בתכונות הייחודיות שלכם, ותנו מעצמכם.

זו הרגשה שלא ניתן להחליף אותה, ותראו כי אחרי השקעה מרובה, התמדה ורצון לתת ולהשפיע, תקבלו את החיוך, את הצביטה בלב שנתתם מעצמכם, שהצלחתם לגרום למישהו לחייך, למישהו אחר להיפתח ובכך להיכנס לעולם שלו, אתם תיכנסו ללבבות של אנשים ואנשים יכנסו ללב שלכם, תקבלו את הכוח לקום ולתת מעצמכם גם כשאתם הכי עייפים שיש.

אמן כל החיים שלנו נהיה בצד הנותן ולא בצד הלוקח.

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *