מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

טור אישי // החצי המלא של הים

טור אישי

כשנמרח לי הלק, כל פעם מחדש. מחכה, ומחכה, מלאת חשש. ואז פתאום לאחר כמה שעות, אני מגלה ים של טעויות. כשיש מחר מבחן למרות שנורא באלי לישון, כשכולם מזמינים אותי דווקא ליום ראשון.

זה מעצבן כל כך, הצרות הקטנות, ולא התחלתי לחשוב אפילו… על מה יהיה בעתיד? האם אצליח? האם אגור ברחובות? עד מתי לרעב? לעוני? ולמלחמות?

תוך כדי שהבחור המתוסכל צופר לי מאחורה כבר שעה, אסונות, תאונות, נערים הולכים מכות. והנה- עוד פעם בחירות. לאחר לבית ספר, מערכת החינוך. גזענות, הומופוביה, שוביניזם, שנאת האחר.

למחוק, למחוק, מחסום כתיבה. להרגיש כל כך קטן במערכה עצומה. להישאב לתוך ספר ולחזור למציאות. לזעוק תשומת לב ואין אף אחד שם בחוץ. להרגיש שונה, להיות דומה. לא לדבר, לא להצליח לתקשר. גיל ההתבגרות, גיל המעבר, שיער ממש ממש מקורזל.

כל אלה, חבריי, פתירים הם בהחלט.

כי אצלי בחלום העולם די דומה:

אני יושבת לי באמצע שום מקום עם העט שלי ודף. יושבת, כותבת, מוחקת ומוחקת. נחה לי קצת, חולמת בהקיץ. ואני רואה. אנשים צבעוניים, נוף ובתים. קצת עצבים, הרבה אהבה. הכלבה שלי, רגליים יחפות, פארק עם ילדים וריח של אוכל.

אז בואו נצוטט איזה סופר מדוכדך ונברח למחוזות אין-חקר,

כי אין דרך אל האושר, אושר הוא הדרך (טיך נהאט האן).

שלכם תמיד,

דפנה גבאי.

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


Warning: Parameter 1 to W3_Plugin_TotalCache::ob_callback() expected to be a reference, value given in /home/awapp/public_html/wp-includes/functions.php on line 3408