מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

שפיץ מהיציע – ממדריד

WhatsApp Image 2018-02-18 at 16.43.50

יום רביעי שעבר, איצטדיון "סנטיאגו ברנבאו" במדריד, 85,000 צופים רובם משלוש ארצות: ספרד, צרפת וישראל. על הדשא גילינו שכוכבים אין רק בשמיים… ניסינו לחשב כמה כסף שווים שחקני שתי הקבוצות והמחשב קרס, לא כל מחשב מסוגל להכיל כל כך הרבה ספרות, בערך כמו התקציב השנתי של מדינה קטנה… בסיום, 1:3 לריאל מדריד והפנים לגומלין שייערך ב-6 למרץ בפריז והכל פתוח.

חוויה שבסופה נשאר טעם של עוד. יומן מסע.

WhatsApp Image 2018-02-18 at 16.43.48

קרנבל צרפתי

שלוש שפות נשמעו בשבוע שעבר במדריד. ספרדית, צרפתית ועברית. 15,000 צרפתים הסתערו על מדריד והם הגיעו כדי לעודד את קבוצת הכוכבים של פריז סן ז'רמן שהגיעה לבירת ספרד כדי לקחת מריאל מדריד את גביע האלופות. הצרפתים רעשנים והם הפרו את השלווה הספרדית ובעיקר בשעות הסיאסטה כשהספרדים הולכים לשינת הצהריים ורחובות מדריד נכבשו על ידי הצרפתיים והישראלים הרבים שהגיעו כדי להשתתף בחוויה מעולם אחר. בקיצור, הספרדים גילו מהר מאד ששילוב של צרפתים וישראלים פירושו רחובות רועשים והלכה הסיאסטה… בחנויות דווקא אוהבים את הישראלים אותם זיהינו מרחוק לפי השקיות הרבות כשהחלוקת התפקידים ברורה , הגבר הופך לסבל עצבני והמין החזק והיפה בפריחת האביב…

יומם של הספסרים

הצגת כדורגל מבטיחה כמו הקרב בין ריאל מדריד מחזיקת הגביע בשנתיים האחרונות, לבין אחת הטוענות לגביע פ.ס.ז. גורמת לביקוש ער לכרטיסים. הספסרים חגגו. 500 ויותר יורו לכרטיס והיו קופצים. יש לי הרגשה שהספסרים עבדו עד השריקה הראשונה ונסעו לפאב הסמוך כדי לשתות בירה ולראות את המשחק על מסך…

סוללת כוכבים

הגעתי לסנטיאגו ברנבאו כשעתיים לפני השריקה הראשונה. הצרפתים היו שם והפכו עולמות. הספרדים הגיעו בטיפטופים כך שגילינו מהר מאד שדירוג הצופים באצטדיון הוא: מקום 1 צרפתים. מקום 2 ישראלים.  בהמשך הסדר השתנה והספרדים  שלטו אנחנו ירדנו למקום השלישי המכובד… ביציעים זיהיתי אוהד בית"ר ירושלים ואוהד מכבי חיפה שהגיעו עם צעיפים של קבוצותיהם. אווירה מחשמלת בברנבאו הקבוצות עולות, האצטדיון רועד עור התוף כמעט נקרע, סטייה בסולם ריכטר, מקור הרעש התברר מיד ,הקבוצות עלו לכר הדשא, פ.ס.ז.לכיון היציע הצרפתי, "הבלאנקוס" למרכז והיציעים בטירוף. אני מרגיש בוורטיגו, יש כוכבים בשמים ויש 22 כוכבים על כר הדשא… רונאלדו, ראמוס, מרסלו, נייאמר, קבאני, אמבפה ובעצם כולם. יש לי הרגשה שאם ניקח את שתי הקבוצות הללו ונרכיב מהן נבחרת, היא תאבק על הגביע  השוקל 3 וחצי ק"ג זהב בו תזכה הזוכה במונדיאל הקרוב שיערך בקיץ. על הדשא רצים שחקנים השווים מליוני יורו, נסינו לחבר את ערכם ומכונת החישוב קרסה, זה נראה בערך כמו תקציב שנתי של מדינה קטנה…

שעה לפני השריקה מהומה צרפתית

הלחץ באוויר, אוהדי פ.ס.ז. רוכזו ליד שער 25 כדי להכניסם יחדיו ליציע האורחים מאחרי השער, אלפי צרפתים מעודדים בקולי קולות ובכל פעם שאוהדי ריאל עוברים לידם ואומרים משהו, המקהלה הצרפתית פותחת בקללה שילוב ספרדית ואנגלית "פוטה מדר, פוטה מדר". הצרפתים ידעו שהם יעברו בידוק ולכן ההמתנה נראתה כמו חגיגות הבסטיליה, רימוני עשן בקצב של מכונת ירייה. השוטרים הספרדיים נכנסו ללחץ ויחידת פרשים הגיעה כדי לעשות סדר. נשארתי עם הצרפתים והמסקנה ברורה, זהו קהל רעשני ולריאל מדריד לא מצפים חיים קלים בגומלין במגרש ביתי קשה מאד. הקהל הזה רוצה את הגביע עם האוזניים הגדולות… כלומר את הזכייה בצ'מפיונס. הצרפתים נכנסו ואז הלכתי למקומי ושם ישבתי עם אוהדי ריאל מדריד שמבחינתם ריאל זה דבר קדוש. כשהימנון ריאל נוגן, הם שרו מהלב מבחינתם זהו לא עוד הימנון ,זהו ההימנון היחיד. ישבה לצידי אשה מבוגרת להערכתי בת 85, לצידה בעלה עם שיער משומן היטב ויש לי הרגשה שבשיער שלו יש יותר שמן מאשר ברכבו… לצידה היה בנה שגם הוא לא ילד ועם נכדה ונכדתה. קוראים לזה תרבות ספורט. כולם עם צעיפים של ריאל ודווקא המבוגרת הרסה לי את אוזן שמאל. הנה לקט מהצעקות "אלה בנגה סרחיו", "פוטה מדרה אלמדרה נייאמר", "דני אלבס פוטה", "גרנדה ריאל גרנדה", "חריסטיאנו לאולטרבחו גול גול גול". בעלה ניסה להרגיע אותה וכמעט הזכירה לו את אמו… אוהדי ריאל לא שוכחים לדני אלבס ששיחק שנים בברצלונה ומזוהה עם הקבוצה שהם הכי שונאים בעולם ובכל פעם שהכדור הגיע לרגליו נשמעו שריקות בוז שהגיעו עד ברצלונה. דווקא לנייאמר נתנו כבוד, הם חולמים שיעבור בקרוב לשורות "הבלנקוס".

פ ס.ז. עדיפה ריאל ניצחה

על הדשא קיבלנו תצוגה, 4 שערים, פנדל ועוד פנדל שלא נשרק, פ.ס.ז. היממה את הברנבאו עם שער יתרון וריאל שכבר היתה בקבר חזרה לחיים והשלימה מהפך בשלושה מטחים, בסיום 1:3. פ.ס.ז. היתה טובה יותר ריאל ניצחה והכל פתוח לגומלין בפריז ב-6 למרץ, שם חובת ההוכחה מוטלת על כתפיו של נייאמר. הבחור הזה פשוט ענק כדורגל, צריך לבדוק אם הוא לא מורח דבק על נעליו, אחרת אי אפשר להבין איך הכדור נדבק לרגליו ושחקני היריבה כאילו לא קיימים. הוא מבטל אותם, אם ידע לשפר את הסיומת יהפוך למלך הבא בעולם הכדורגל והוא בדרך לשם.

טעם של עוד

זהו, החלום נגמר וחוזרים למציאות. כמו תמיד כשנהנים כבר חושבים על הפעם הבאה. 5 ימים של חווית כדורגל. חוויה שלפני המשחק, במהלכו ולאחריו. הטעם היה כל כך טוב ונשארנו עם טעם של עוד. סליחה אפשר לקבל מנה נוספת…

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים