מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

לצד מערכת הבחירות הסוערת, ספר חדש, העוסק ברצח רבין ובהשפעותיו וגם בסיפור אהבה המושפע מתוצאותיו

שם הכתב: ישי פלדמן מתי אחד

 הסופר מתי רוזנגט מסביר למה "לאהוב, ליפול, לקום", הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים במדינה

ספרו של מתי רוזנגרט, העונה לשם "לאהוב, ליפול, לקום", יצא לאור אמנם רק לאחרונה, אך למעשה, הוא נרקם במחשבותיו עוד מאז אותו לילה זכור מחודש נובמבר, שנת 1995. ליל הרצח ההוא, בו נורה ראש הממשלה, יצחק רבין, הוא מבחינת מתי נקודת שבר היסטורית בדברי הימים של מדינת ישראל, ואירוע שהזעזוע שיצר מהדהד עד היום.

מתי, שגדל כילד בתל אביב בסביבה דתית והפך עם השנים לחילוני, הוא כיום איש הייטק וסופר. אחרי שהוציא את ספרו הראשון רק לפני כשנתיים, הוא מקדיש את ספרו השני לאירוע המכונן בו היה נוכח בעצמו לפני כעשרים שנה, כחלק מהקהל הרב שגדש את הכיכר המדוברת. הספר, שפותח בסיפור אהבה בין בחור חילוני לבחורה דתייה, שוזר בהמשך את רצח רבין, ומתאר כיצד משתנה המדינה בעקבות הרצח, וכן כיצד משתנים גם חייו של הגיבור.

"החוויה הזו נשארה בי מאז" מספר מתי, "מבחינתי ומבחינת רבים נוספים, יש את הזמן שלפני הרצח ואת הזמן שאחריו, מכיוון שהתמימות מתה באיזה שהוא אופן באותו לילה. כל התפישה שאפשר לעשות דברים אחרת והסובלנות כלפיה, הפכה לאחר המקרה למשהו מאוד כוחני שאיבד את הפוליטיקלי קורקט שהיה. זה לוקח אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים היום מבחינת השיח בחברה, וזה משהו שהספר מדבר עליו".

הספר מורכב ממספר חלקים, כולל רומנטיים, במה כל חלק עוסק?

"ישנם שלושה חלקים בספר, כשבתחילה זהו החלק הנאיבי, לאחר מכן מגיע המשבר עם מקרה הרצח, ואז מתוארת היכולת לקום ממנו. החלק הראשון מתאר מפגש בין איש חילוני לאישה דתייה ואת הניסיון שלהם לבנות ביחד תא משפחתי. החלק הזה מסתיים בנקודת המפנה של הרצח, והחלק השני עוסק במשבר הגדול שחוותה המדינה וכן גיבור הספר. החלק השלישי מספר על החוויה המשותפת של הגיבור ביחד עם הפסיכיאטר שלו, שיוצאים למסע חוצה מדינה רכובים על אופנוע".

איך הרצח, כפי שמתואר בספר, משפיע על הדמויות?

"אנשים שחוו את הרצח בדור הזה, סוחבים עד היום משקע מאוד עמוק. גם בספר, זה מתואר כשבר פנימי, שמשפיע גם על האישי באופן טבעי. הייתה עד אז לחלק מהאנשים תקווה לדרך שאפשר יהיה ללכת בה. אולי הדרך הזאת הייתה פנטזיה, וגם על כך הספר מדבר, אך היא הייתה גם איזה שהוא אור בקצה המנהרה. לאחר הרצח ירד המסך על הדרך הזאת ומאז היה ברור לכולם שיהיה בלתי אפשרי לקחת את זה ולהשיב את הדברים למצבם הקודם. כל הספר הוא דו שיח בין שבר אישי לבין שבר שקרה במדינה, וכן על ההשפעה של הכללי על הפן האישי".

איך הרצח השפיע עליך במציאות?

"זה גרם לי לעשות הרבה מאוד חשבון נפש. אתה שואל את עצמך לאן אתה הולך מכאן ואיך אתה ממשיך ומשנה מחשבות וסדרי עדיפויות. אתה ממשיך ביום יום עם חיי המשפחה והילדים באופן טבעי, אך זה יוצר אצלך פרופורציות אחרות".

ואיך לראייתך כל מה שקרה, עיצב אותנו כעם וכמדינה?

"אנחנו מתנדנדים מאז כמדינה. כל היציבות שלנו כעם התערערה. יש פילוג של טובים ורעים והאחדות כמובן לא קיימת. אנחנו נאלצים לבחור צד במפה הפוליטית בתוך הסיטואציה הזאת. עם הזמן, איבדנו את היכולת שלנו לדבר ולהיות עם מאוחד. אנחנו צריכים ליצור איזו שהיא שפה חדשה שתצא אולי מהקיצוניות שבה אנחנו נמצאים היום. עכשיו, כשאנחנו בבחירות, הקיטוב בשיאו, אך אנחנו צריכים למצוא את עצמנו".

מבחינתך יש איזו התקדמות במערכת הבחירות הנוכחית בנושא הזה?

"אני חושב שאנחנו עדיין בשלב שהדברים מקצינים, אם ברמת הקנאות הדתית ואם ברמת הלאומנות. כל מה שנאמר היום במערכת הבחירות אלה סיסמאות שלוקחות אותנו אחורה. אני לא אומר שהפוליטיקלי קורקט זה תמיד הדבר הנכון, אך צריך לשמור על איזו שהיא אחדות בשיח. אנחנו רק מקצינים כרגע ואני לא בטוח שאנחנו מדינה שיכולה להרשות את זה לעצמה".

אתה חושב שקיים מישהו או משהו שיכול לשנות את זה?

"אני לא חושב שצריך להתכוונן על מישהו מסוים. כולם צריכים להתאפס בעניין הזה. צריכה להיות הבנה עמוקה שבמקום לטפח חרדות שקיימות בעם, עדיף להגיע למקום שפוי ולמצוא את הצורה להמשיך לחיות כאן".

יש גם אופטימיות בספר לגבי העתיד. מאיפה היא מגיעה?

"אני גדלתי כאן, נלחמתי ואפילו נפצעתי במלחמת לבנון. ילדיי גדלים פה. אתה צריך למצוא את האופטימיות שתיקח אותך לעבר התקדמות. יש אנשים שמסוגלים למצוא את הפתרון, כי המין האנושי מצליח הרבה פעמים למצוא את הפתרונות הנכונים. לפעמים זה מגיע אחרי מקרה קיצוני שקורה, ואז הכול מתאזן. אך אני בתקווה שלא נצטרך להגיע למקרה הקיצוני הזה ושהדברים ישתנו בצורה אחרת".

הספר שלך עוסק בטראומה לאומית שאירעה כאן. עד כמה אתה מרגיש שאנשים עדיין רוצים להתעסק בזה היום?

"זאת נקודה טובה מאוד. אני עדיין לא יודע לגמרי לענות על כך, כי הספר רק יצא ואני מחכה לראות את התגובות. יש הרבה אנשים שהדבר הזה נמצא אצלם עמוק בפנים עדיין ויכול להיות שדרך הספר הם יתחברו לזה שוב עשרים שנה אחרי שזה קרה. יכול להיות שהצעירים גם יתחברו לזה, מהמקום האקטואלי של מה שקורה במדינה היום, כי יש לכך הרבה התייחסות בספר"

מתי שניים

צילום יח"צ

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


Warning: Parameter 1 to W3_Plugin_TotalCache::ob_callback() expected to be a reference, value given in /home/awapp/public_html/wp-includes/functions.php on line 3408