מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

תאונות בסיכון גבוה

בנתניה אירעו בעשור האחרון למעלה מ-340 תאונות במעורבות רכב כבד – כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק

מאת יאיר אברהם

בעיר נתניה אירעו בשנת 2019 (ינואר- נובמבר) 17 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2010-2019) אירעו בעיר 346 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן 10 תאונות קטלניות (בהן נהרג אדם אחד לפחות) – כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק.

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס עולה כי בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) התרחשו בכבישי ישראל 1,578 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד  מתוכן 69 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-277 תאונות קשות. על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2019 (ינואר-נובמבר) 841 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 27 תאונות קטלניות ו- 103 קשות.

בעשור האחרון (2010-2019) אירעו קרוב ל-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 927 היו קטלניות – קרוב ל-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.

מבין התאונות שאירעו עם משאיות וכלי רכב כבדים בעשור האחרון קרוב ל-13 אלף התרחשו בערים ובישובים: למעלה מ-1,500 מהן אירעו בתל אביב, 1,320 אירעו בירושלים, 711 תאונות במעורבות רכב כבד אירעו בעשור החולף בחיפה, 514 בבאר שבע ו-456 בפתח תקווה.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר לעיתון השבוע בנתניה כי "במקרה של תאונה עם רכב כבד, הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק, הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים."

האם ניתן לצמצם את מקרי התאונות בהן מעורבים כלי רכב כבדים, ומי אחראי על-כך?

"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייב להכניס לתוקף את הטכוגרף הדיגיטאלי, שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש. באירופה כבר מעל לעשור, חייבים לעשות שימוש במכשיר הפשוט והחשוב הזה אבל בישראל מתנהגים כמו מדינת עולם שלישי וממשיכים לגרום לאלפי נהגים לעבוד שעות רבות מעל למותר בחוק".

בהיבט הבטיחותי, מה מאפיין כלי רכב כבדים ומדוע יש לנקוט בזהירות יתרה – גם בהיבט העירוני?

"מאפייני המשאיות, באופן כללי, נובעים מהמשקל הרב של כלי הרכב וכן מגודלו ואורכו. למשל, הנקודות המתות מבחינת שדה הראייה אשר מקשות על זיהוי אופנועים. כך גם מרחק העצירה הארוך, הנובע ממשקל הרכב, ואשר מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא, כי אין להן מקום חניה מסודר. כך נוצר מצב בו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים".

מעבר להיבטים הטכניים, עד כמה המחסור הקיים במספר הנהגים משפיע גם הוא?

"להערכת אנשי מקצוע, אכן חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה הן שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. כמו כן, מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה. כתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות. אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי. הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג".

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *