מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

"צריך להנציח את הגבורה של הדר"

יש יש להנציח. משפחת כהן

רק חודשיים שירתה הדר כהן בצה"ל, לפני ששילמה בחייה במהלך עימות עם מחבלים בשער שכם בירושלים. כעת, מנסים במשפחתה להנציח אותה ואת האומץ בו פעלה באותו היום, במגוון צורות. עופר, אביה, מקווה שגם בעיר נתניה יראו לנכון לציין את מעשה הגבורה של ביתו.

ישי יש להנציח. הדר כהן זל

במעשה הגבורה של לוחמת משמר הגבול הדר כהן, ניצלו לא מעט אנשים. זה קרה לפני כשנה, כאשר הדר וחבריה לצוות יצאו לסיורים באזור שער שכם בירושלים. בשעת צהריים, ניגשו הדר וחברתה ביחד עם מפקד הכוח אל שני חשודים שישבו על ספסל וביקשו מהם תעודות. לפתע, אחד המחבלים שלף את הסכין שהייתה ברשותו, קם והתקדם לעבר חברתה של הדר ודקר אותה. בזמן שחברתה נפצעה הדר הגיבה במהירות וירתה במחבל, ובכך הצילה את חברתה. אלא שבזמן קרב היריות שהתנהל, צץ מחבל שלישי במקום וירה בהדר. הוא פצע אותה באורח אנוש ובבית החולים נאלצו לקבוע את מותה. לאחר שהמחבלים חוסלו, התגלו עליהם מטענים שיועדו כדי לבצע פיגוע גדול באזור.

כל זה קרה רק חודשיים לאחר שהדר התגייסה לצבא לשורות משמר הגבול. כשהיא בת 19 בלבד, היא הפגינה אומץ יוצא דופן, אך גם השאירה את משפחתה וחבריה עם געגועים רבים. "כשהתגייסה לצבא בנובמבר 2015 והצטרפה למג"ב, הדר עשתה זאת מתוך רצונה החופשי ומתוך תמיכה גדולה שלנו בכל המשפחה. היא מאוד רצתה לתרום למדינה" אומר אביה, עופר כהן, "הייתה לה חברה טובה שהתגייסה למג"ב, והיא הלכה בעקבותיה. לאחר שעברה את כל הגיבושים והמיונים היא נכנסה לטירונות שהייתה מאוד קשה עבורה. עם הטרטורים, ההשכמות בלילה והמסעות, היא הייתה מתקשרת כל יום לספר כמה קשה ואני עודדתי אותה שתהיה חזקה. אלו היו מילות הקוד שלנו. 'תהיי חזקה'. כך בכל פעם שהיא הייתה מתקשרת הייתי שואל אותה אם היא זוכרת את הקוד שלנו".

ישי יש להנציח

דיברתם איתה לפני המקרה שבו היא התמודדה עם המחבלים?

"כן. בערב שלפני היא התקשרה אלינו ואמרה שהיא יוצאת להפעלה בשער שכם וביקשה שאאחל לה בהצלחה. אמרתי לה ששער שכם זה סיפור אחר לגמרי, שתיזהר שם ושתסתכל לכל הכיוונים כשהיא מסתובבת שם. זו הייתה השיחה האחרונה שלנו. אני זוכר גם שבאחת השיחות שלפני אותו ערב, סיפרה לנו על כאבים ברגל. אמרתי לה שתלך לאחות להוציא גימלים, אך היא הייתה כל כך מסורה ולא רצתה להפסיד שום פעילות. אמרה שתמשיך עם כל הכאבים באימונים ובמסעות. במהלך הטירונות היא הצטיינה בהרבה מאוד דברים ובין היתר במטווחים. לאחר המקרה סופר לנו שהיא הוזמנה לשיחה אצל מפקד הבסיס ואמרה לו שהיא רוצה להיות מפקדת. הסמלת שלה הייתה מודל לחיקוי עבורה".

מה אתה זוכר מהיום שבו היה המקרה?

"הייתי בעבודה באותו יום ובסביבות השעה אחת וחצי הסתכלתי באינטרנט וראיתי שהיה פיגוע בשער שכם בירושלים וששתי חיילות שם נפצעו. הייתה לי תחושה אבהית שאמרה לי ישר שזאת לבטח היא. ידעתי את זה במאה אחוז, הייתה לי הרגשה מאוד חזקה. ראיתי את התמונות וקישרתי אותן אליה. מייד התחילו טלפונים כדי להבין מה קורה ולהשיג את הסמלת שלה שתעדכן אותנו. אך הסמלת לא ענתה. היה ממש שביב של תקווה אחרי שעבר זמן וחשבתי שבטח כבר הודיעו למשפחות. עד שקיבלתי את הטלפון מאשתי שאמרה לי שהגיעו אלינו כוחות צבא הביתה".

איך הגבת כששמעת ממנה את זה?

"הייתי ממש בטירוף כי רציתי להגיע לבית חולים. אך המנהל בעבודה עצר אותי בפתח ואמר לי שאחכה כי מגיעים לקחת אותי לשם. הוא דיבר אליי בעיניים דומעות. כשהגיע קצין נפגעים נסעתי איתו לבית חולים בירושלים וידעתי שהנורא מכל קרה. זו הייתה נסיעה ארוכה מאוד. כשהגענו לבית החולים אמרו לי שמצבה קשה מאוד. לאחר מכן נקבע מותה".

איך אתם במשפחה מתמודדים עם האובדן הגדול מאז?

"ככל שעובר יותר זמן מאז הכאב נעשה יותר חזק ויותר עצמתי. זה מורגש בעיקר בשבתות, בקידוש, בארוחות המשותפות, במפגשים המשפחתיים. כי היא הייתה הבורג המרכזי בבית. היינו מרגישים אותה בבית ומאז הבית נהיה שקט. לכן מרגישים את החיסרון שלה אצלנו. נשארו הרבה תמונות, קטעי וידאו, הזיכרונות ולא יותר".

יש איזה שהן פעולות של הנצחה שעשיתם מאז?

"יש הרבה פעולות הנצחה. יש את הטקסים ביום הזיכרון וטקס לפני מספר חודשים שבו החליטו לשנות את השם של פלוגת הבנות במג"ב מפלוגת חנית לפלוגת הדר. היא קיבלה את עיטור המופת לאחר שהצילה את החברה שלה במקרה הזה. זה היה טקס מאוד עצוב ומרגש. בנוסף, הנחנו אבן פינה באור יהודה לבית כנסת שייבנה על שמה. בטקס הנחת אבן הפינה נכחו אריה דרעי, גלעד ארדן, המפכ"ל, מפקד מג"ב ועוד הרבה אנשי ציבור".

איך אתה באופן אישי מצליח להמשיך הלאה?

"זה מאוד קשה. כל שנה הייתי רואה בטלוויזיה את טקס יום הזיכרון ומרחם מאוד על המשפחות וחושב כמה הם מסכנים. עכשיו אני נכנסתי לאותו מקום ויש תחושות קשות מאוד. כי הילדה עוד לא הייתה בת 19 ובחלומות הכי גרועים לא תיארתי שאאבד כך את הילדה. אנחנו מוקפים במשפחה וחברים שמגיעים ועוטפים וזה עוזר. משפחת מג"ב זאת משפחה מסורה ותומכת והם עוטפים אותנו בהרבה אהבה וחום".

איזה מסר אתה רוצה להעביר בקשר למעשה של הדר?

"אני חושב שמשמעותי מאוד לדבר על מעשה הגבורה של הדר. צריך להנציח את מעשה הגבורה של הדר שהצילה את החברה שלה ועוד הרבה מאוד אנשים. כי אם המחבלים היו מצליחים לבצע את התכנית שלהם עם מטעני החבלה שהיו עליהם, המקרה היה מסתיים עם הרבה יותר נפגעים. בהזדמנות הזאת אני רוצה להגיד לכל מי שעושה איזה שהוא טקס ומעוניין שאגיע לדבר בו על הגבורה שלה שיפנה אליי בעניין הזה. אני מקווה מאוד שידעו בכל עיר להנציח אותה ואני קורא לראש עיריית נתניה אם אפשר להנציח אותה במוסד לימודי, בית כנסת או רחוב, שתפעל לעשות את זה".

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים