מקומונים בשרון מקומונים בנתניה מקומונים בחדרה מקומונים בקרית השרון פולג ימים השבת בנתניה

פרשת בהר – מה עניין שמיטה אצל הר סיני ?

שם הכתב: הרב יובל אלימלך

פרשת בהר זוכה לפתיח מיוחד המחזיר אותנו כך וכך שנים למעמד הר סיני:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּהַר סִינַי לֵאמֹר…" ומיד מפורטים דינים והלכות בנושאים מגוונים שעל פניהם לא ניכר הקשר ביניהם והראשון שבהם הוא ציווי השמיטה.

על הפסוקים הללו מובאת האימרה הידועה ,"מה עניין שמיטה אצל הר סיני?" אשר הפכה ברבות הימים למטבע לשוני המסמל קשירת שני עניינים שמהות הקשר ביניהם לא ניכרת, ואנו תמהים מדוע נקשרו יחדיו. ולכן נשאל מה העניין? איך זה קשור?

בפסוקינו שואל בעצם רש"י מה הקשר בין הר סיני למצוות השמיטה ? והוא עונה: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים".

כלומר, לא רק הציווי של כל מצווה ומצווה נאמר בסיני אלא אף כלל ההלכות והפרטים הנגזרים ממנה. משמע, מצוות השמיטה מדגמת עיקרון לכל המצוות. ומדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה לסמל לכך שכל המצוות על כל פרטיהם ניתנו בסיני? מדוע לא נבחרה מצוות השבת לדוגמא, שהיא רוויית פרטים ודקדוקים?

לשאלה זו מספר תשובות אשר לעניות דעתי המכנה המשותף לכל התשובות שאביא הוא העובדה שמצוות השמיטה מחברת ארץ לשמיים. הכיצד ?

התשובה הראשונה מתייחסת לעניין הפער בין מעמד הר סיני העילאי, הגדול והעוצמתי לבין השגרה, המציאות החומרית, היום יומית. לומר לנו, שגם הפרטים הקטנים נובעים ממופע מתן תורה וההיפך. יש קשר בל ינתק בין המציאות הפשוטה של עבודת האדמה לבין המעמד השמימי של מתן תורה – ואולי זה החיבור הכי פשוט וטבעי בין שמיים וארץ.

הסיבה השנייה נגזרת מהמדרש בויקרא רבה. המדרש מבקש להדגיש את הקושי שבהתמדה. כשאדם לוקח על עצמו משימה/ החלטה/ הקפדה אז בימים הראשונים יש עדיין את ההתלהבות וההתרגשות וזה מצליח אך כדי לשמור על כך כל הימים צריך גבורה. כוח ההתגברות. גם בשביל להתחייב על התורה באמירת "נעשה ונשמע" וגם כדי להתחייב על השמטת השדות מתוך אמונה שלמה שהקב"ה ידאג לפרנסתם צריך גבורה. גבורה היא מעשה המחבר רצון לאידיאל, ארץ לשמיים.

הנימוק השלישי מתייחס לזמן ולמקום. לאחר מתן תורה וקבלת כלל המצוות היו ביניהן רבות שלא היה אפשר לקיים אותן בסמוך להילת המעמד כדוגמת שמיטה אשר תלויה בכניסתם לארץ וכן תתקיים רק בשנה השביעית לכניסתם. וכדי לשמור על תוקפה של המצווה שנובע מאותו מעמד מלפני עשרות שנים נאמר לנו שהיא נתנה בסיני וזו לא גחמה של הדור שהתחיל לקיימה. האמונה שמצוות השמיטה על דקדוקיה הלא פשוטים ואולי גם הלא טבעיים ניתנו לנו במעמד הר סיני מחברת אף היא מציאות יומיומית לרעיון נשגב.

והטיעון האחרון יתייחס לרעיון התורה כ"תורת חיים", במסגרתו הרבנים בכל דור ודור מחדשים את פרטי המצוות בהתאם לתקופה ולאופייה (מעלית שבת לדוגמא ועוד). אז מה עניין שמיטה אצל הר סיני? ששמיטה מייצגת את העניין של הר סיני.

 

כניסת שבת – 19:13

יציאת שבת – 20:13

 

העלו תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


Warning: Parameter 1 to W3_Plugin_TotalCache::ob_callback() expected to be a reference, value given in /home/awapp/public_html/wp-includes/functions.php on line 3408